נתניהו מתקפל בפני הטורקים גם בענף הבנייה

כיצד הפכה חברה טורקית עלומה לאחת מחברות הבנייה הגדולות ביותר בארץ? דווקא על רקע היחסים הקרים בין ישראל לטורקיה של ארדואן, אישרה לאחרונה הממשלה לחברת יילמזלר הטורקית להגדיל את מספר העובדים בישראל מ־800 ל־1,200, תוך שהמדינה מפסידה מיליוני שקלים באגרות ודמי היתר. כך עולה מעתירה שהוגשה לבג"ץ בשבוע שעבר.

העתירה הוגשה מטעם התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין שבאיגוד לשכות המסחר באמצעות עו"ד יאיר דוד נגד ממשלת ישראל, ראש הממשלה, שרי הפנים, האוצר והביטחון ויילמזלר אינטרנשיונל. בעתירה דורשת ההתאחדות לבטל את החלטת הממשלה מדצמבר 2013 להעלות את מספר העובדים ("בשיעור חריג של 50%", לשון התביעה) שרשאית להעסיק החברה הטורקית, וטוענת כי ההחלטה התקבלה במחשכים, משיקולים זרים ופסולים.

שר האוצר יאיר לפיד. באוצר הפנו למשרד הביטחון, וזה הפנה לפרקליטות

עוד נטען כי ההחלטה בוועדת השרים התקבלה כאשר היו רק שני שרים נוכחים, שר האוצר ושר החקלאות, וכי ההחלטה יוצרת מונופול בשוק הבנייה תוך מתן תנאים מקלים לחברה הטורקית - וזאת כאשר הנזק למדינה גדול מן התועלת. "עניינה של עתירה זאת בשגגה רבתי שיצאה תחת ידי הממשלה, שבגינה צפויים להיגרם נזקים של ממש לענף הבנייה. ההחלטה התקבלה בחטף ובהליך בזק פגום ותמוה... הנזק למשק המקומי רב עשרות מונים מהתועלת הזניחה" שנובעת מהסכם שנחתם עם טורקיה לפני יותר מעשור, נטען בעתירה.

טנקים תמורת עובדים

ב־2002 חתמו ישראל וטורקיה על הסכם רכש גומלין ("אופסט") שעניינו היה טנקים תמורת עובדים: בתמורה להשבחת 170 טנקים טורקיים על ידי התעשייה הצבאית בהיקף של 6 מיליון דולר, הוסכם כי ישראל תעסיק 800 עובדים טורקים בענף הבנייה, ובכך תופחת חלקית חבות ישראל לרכש מטורקיה. ביולי 2004 אושרה החלטת ממשלה בנושא יילמזלר (שעובדיה בנו בין השאר את מגדלי היוקרה YOO וחלק ממגדלי עזריאלי בתל אביב), והחברה קיבלה היתר מיוחד להעסקת 800 עובדים טורקים בענף הבנייה עד ל־2007.

ב־2005 נקבע בהחלטת ממשלה נוספת כי החברה הטורקית תקבל תנאים מקלים - פטור מאגרות ודמי היתר - בגין העובדים שאותם היא מעסיקה. יזמים וקבלנים ישראלים התרעמו על העסקה עם טורקיה, משום שהיא אפשרה לחברה זרה לעקוף את התהליכים והאגרות הנדרשים מקבלנים ישראלים שמבקשים להעסיק עובדים זרים בבנייה. מאז 2007, השנה שבה היה אמור ההסכם להסתיים, הוארך ההסכם הזמני, וזאת למרות היחסים המעורערים בין המדינות במיוחד מאז תחילת כהונתו של ארדואן.

 בדצמבר האחרון, כאשר היחסים בין שתי המדינות רק החלו להתחמם מעט, אישרה ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה ("הקבינט החברתי כלכלי") הענקת היתרים להעסקת 400 עובדים טורקים נוספים בחברה עד ל־2015. לפני כחודשיים קיבלה החלטת הממשלה תוקף. כתוצאה מהחלטת הוועדה שבה נכחו, לטענת העותרים, רק שר האוצר יאיר לפיד ושר החקלאות יאיר שמיר, הפכה החברה הטורקית למונופול הלכה למעשה, בזמן שהמדינה אינה מרוויחה מההסדר.

"ההסדרים המיוחדים המונהגים מכוח הסכם האופסט והחלטות הממשלה בעניין יילמזלר מקנים לה יתרונות מובהקים ובלתי הוגנים על פני החברות הישראליות, לרבות פטור הנושא עמו השלכה כלכלית מרחיקת לכת, ומהווה הטבה מפליגה ששווייה עולה כדי מיליוני שקלים", לשון התביעה.

"כוח שובר שוק"

עוד נטען בעתירה כי "לחברה כוח שובר שוק בכל הנוגע ליכולתה להאפיל על החברות הישראליות, בכל הנוגע ליכולת התחרות והתמחור של שירותי הבנייה, באופן שאינו מותיר לשחקניות בשוק המקומי כל אפשרות הוגנת להתמודד בתנאי תחרות חופשית עמה". שיעור העובדים של יילמזלר מכלל מכסת העובדים הזרים זינק מ־5% ב־2006 ל־24% ב־2014.

לטענת העותרים, החברות הישראליות נושאות ב"תשלומים ואגרות אסטרונומיים, ואילו יילמזלר פטורה; הן כפופות לרגולציה מחמירה, ואילו יילמזלר פטורה; והתאגידים הישראליים רשאים להעסיק מקסימום 700 עובדים ואילו יילמזלר 1,200". הטבת המס לחברה הטורקית עד 2015 נאמדת ב־85 מיליון שקל. מהעתירה עולה עוד כי בשל הפטורים מאגרת הרישיון בגין העסקת 1,200 עובדים ב־2015-2014 תפסיד המדינה סכום של כ־26 מיליון שקל, או 7.5 מיליון דולר (האגרה השנתית עומדת על 11 אלף שקל לעובד). וזאת בהשוואה ל־6 מיליון דולר שקיבלה המדינה בעסקת הטנקים עם הטורקים. "תועלת זו קטנה בהרבה מהנזקים למשק ולענף הבנייה", מציינת התאחדות מעסיקי כוח אדם זר לבניין בראשות אלדד ניצן.

ממשרד רה"מ נמסר: "ההחלטות בנושא התקבלו כדין". מהאוצר נמסר: "הצעת המחליטים הוגשה על ידי שר הביטחון. ההחלטה התקבלה נוכח המניעים הכלכליים והמדיניים שהוצגו על ידי משרד הביטחון. כמות העובדים המצוינת בהחלטה נכללת במכסת בעובדים הכללית שנקבעה". במשרד הביטחון הפנו למחלקת הבג"צים בפרקליטות, שם אמרו שיגיבו לעתירה בבית המשפט; ממשרדי הפנים והחקלאות לא נמסרה תגובה. עו"ד חיים אייש ממשרד עורכי הדין טל בננסון ושות', המייצג את יילמזלר, מסר: "עמדת החברה תובא בפני בג"ץ במסגרת תגובתה לעתירה".