נחלה בלי מנוחה

בשני העשורים האחרונים בולטת בבתי המשפט לענייני משפחה התופעה של התדיינות אינטנסיבית בנוגע לירושת הזכויות בנחלות. ישנם מושבים, במיוחד במרכז הארץ, שבהם בכל משפחה חמישית קיים סכסוך כזה או אחר בנוגע להורשת הנחלה.

נחלה במרכז הארץ. קרקע פוריה לסכסוכים משפטיים

תופעה זו מעוררת את השאלה: מדוע דווקא במושבים, שיסודם בערכי משפחה וחקלאות שורשית, מתגלעים סכסוכים מרים וקשים בתוך המשפחה? ניתן למנות כמה טעמים לכך, כמו הפיכת אדמות חקלאיות לנכסים מניבים, או כללי המינהל הקובעים את הורשת הנחלה לבן ממשיך אחד בלבד, אולם לא די בגורמים ידועים אלה. קיימות שתי סיבות חשובות נוספות, היוצרות אי־הבנות וסכסוכים רבים בירושת הנחלות.

סיבה אחת היא דיני הירושה המיוחדים החלים על נחלות. העיקרון הכללי החל בארץ בתחום הירושה הוא חופש הצוואה, כלומר אדם יכול להוריש את רכושו כרצונו, בניגוד לדין הקיים במדינות מסוימות המקנות חלק "משוריין" לחלק מהיורשים (דוגמת הילדים). דין רגיל זה אינו חל, למרבית הפלא, על המושבים. כאשר מדובר באדמת מינהל, הרי שעל הקרקע חלים בנוסף לחוקים הרגילים גם הוראות המינהל וגם הוראות הקבועות בחוזה של המושב עם המינהל ("חוזה המשבצת") ובחוזה החכירה של החוכרים. המעיין בהוראות אלו - שחלקן נקבע טרם הקמת המדינה - למד שעל ירושת נחלות במושבים חל דין מיוחד, השונה מדיני הירושה הרגילים. הכוונה היא לכך שעם פטירת אחד מבני הזוג, בעלי הנחלה, עוברות הזכויות אוטומטית לבן הזוג הנותר.

על העברה זו לא ניתן להתנות. גם אם אחד מבני הזוג קבע בצוואתו כי הנחלה תעבור בחלקה לילדיו, אין להוראה כזו תוקף כלשהו, והיא נסוגה מפני הוראות חוזה המשבצת. חלק מבני המושבים אינם ערים להוראה מגבילה זאת, וקובעים בצוואותיהם הוראות שונות לגבי ירושת הנחלה אשר הנן חסרות כל תוקף, ובכך יוצרים אנדרלמוסיה שלמה שסופה, לרוב, מתברר בבית המשפט. הבעיה הקשה השנייה היא ההוראות הארכאיות הקבועות בחוזי המשבצת של המושבים ובחוזי החכירה. לפי הוראות אלה, במקרה של פטירה רק צאצא אחד יירש את העסק. חל איסור על פיצול הנחלה בין כמה יורשים.

נראה כי אין מנוס מכך שהמחוקק יתערב בפלונטר המשפטי, המערער את המרקם המשפחתי במושבים. עד אז, הפתרון המעשי ביותר העומד בפני בני המושבים הכותבים צוואה הוא שלאחר פטירת דור ההורים יימכר המשק המשפחתי, והתמורה שתתקבל תתחלק בין היורשים. כל פתרון אחר יפתח כר נרחב להתדיינות משפטית יצירתית, וזה הדבר האחרון שבו חפצו ההורים המורישים.

הכותב הנו בעל משרד המתמחה בליטיגציה ובדיני ירושה