דוגמה של צבע
בטאן לאורה ווד היא רק בת 30, אבל כבר נחשבת למעצבת הבריטית המבטיחה והמעניינת ביותר בעולם. בגופי התאורה וברהיטים שלה היא חוקרת חומרים, צורות וצבעים כדי להטריד את הצופה
את הקשר בין בטאן לאורה ווד (Bethan Loura Wood) לבין העבודות שהיא יוצרת ניתן לזהות מיד. השכבות הרבות, הצבעוניות התיאטראלית, עומס האלמנטים והדחיסות המטריאליסטית משקפים הן את המראה הייחודי שלה והן את השידות, השולחנות המודולריים, גופי התאורה, הצמידים, הצעיפים ושאר האובייקטים שהיא יוצרת. בתערוכת היחיד הראשונה שלה, Zigzag: Crisscross, שהתקיימה באוקטובר בגלריית אראם היוקרתית בלונדון, היא הציגה סדרה מרשימה של גופי תאורה מזכוכית שנעשו בשיתוף אמן הזכוכית האיטלקי Pietro Viero ויצרן הזכוכית המקסיקני Nouvel Studios. הסדרה, אשר יוצרה במיוחד לתחרות "מעצבי העתיד של 2013" שנערכה במסגרת יריד "דיזיין מיאמי" בשיתוף רשת בתי המלון W, כבר הביאה לזכייתה בפרס הנחשק.
ווד (30) סיימה את לימודי העיצוב שלה ברויאל קולג' אוף ארט בלונדון רק לפני ארבע שנים, ומאז היא נחשבת לאחת המעצבות הבריטיות המבטיחות והמעניינות ביותר בעולם. היא המעצבת הצעירה ביותר שמיוצגת באופן בלעדי על ידי גלריית נילופאר (Nilufar) היוקרתית במילאנו, לצד מעצבים עכשוויים כמו רון ארד, מרטינו גאמפר, רוברט סטאדלר ופטרישיה אורקיולה, ולצד מי שנחשבים כאבות העיצוב - אלוור אלטו, גאטנו פשה, ג'אן פרובה, אלסנדרו מנדיני, אטורה סוטסאס ועוד.
דוגמה לעולם חוזרת
המוטיב העיקרי בעבודותיה של ווד הוא הדוגמאות החוזרות (Pattern), והיא נותנת להן ביטויים בדו־ממד ובתלת־ממד. היא משתמשת בחומריות כדי לדבר על הסביבה שבה אנו חיים, על העיר, על ההיסטוריה של אובייקטים ועל תהליך העיצוב עצמו. אף שהעבודות אינן נמצאות בייצור המוני, חשוב לה שייעשה בהן שימוש פרקטי ושלא ישמשו רק לדקורציה.
אחד המאפיינים העיקריים של ווד, שהפך עם הזמן לסימן ההיכר שלה, הוא השימוש בחומרים ובטכניקות שהיו מקובלים בשנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת: ויניל ולמינציה, ובאותן איכויות ויזואליות ייחודיות ושיטות ייצור שאפיינו קבוצות עיצוב רדיקליות כמו קבוצת "ממפיס", שפעלה באיטליה.
זוהי דרכה של ווד לבקר את עולמנו על עצם השימוש בחומרים מזויפים, שכל מה שעומד מאחוריהם הוא הרצון לעשות משהו שייראה יפה או יעיל יותר. מכאן צמחה סדרת "Super Fack" אשר החלה להתגבש עוד בזמן היותה סטודנטית בלונדון, ואשר ממשיכה להתפתח בכל עיצוביה עד היום. הסדרה מורכבת מחלקיקי למינציה ופלסטיק שיוצרים יחדיו דוגמה חוזרת, ייחודית במראה ובצבעוניות לא שגרתית, עם תת־דוגמאות מורכבות שכוללות צורות אמורפיות וגיאומטריות כאחד.
דוגמא אחת לעבודה שצמחה מתוך סדרת ה־"Super Fack" היא סדרת "Hot Rock" מ־2012: זו סדרה של שידות בשילוב פליז, שדרכן ווד חוקרת את יחסי הגומלין וההשפעה של הצבע על הצורה. היא עושה זאת על ידי שימוש בדוגמאות הקלאסיות שלה בתוספת צבעים דרמטיים כהים, שלהם קיבלה השראה מאלמנטים מהטבע כגון התפרצויות של הרי געש.
ניסוי עצמי
כפי שניתן להבין מהדרך שבה היא מתלבשת ומתאפרת, צבע הוא אחד האלמנטים הבולטים והחשובים ביותר בחייה של ווד. כפי שהיא מעידה - היא נרגעת כשיש סביבה הרבה צבעים, ולכן היא מרבה לבקר בירידי וינטאג' ושווקים של יד שנייה, בחיפוש אחר שילובים מעניינים של צבעוניות ופרופורציות. את אלו היא מתרגמת ליצירת "רעשים" בצבע בעיצובים שלה.
בתערוכת היחיד שלה, שנוצרה בהשראת ביקורה במקסיקו סיטי ובסביבתה האורבנית, ווד יצרה גופי תאורה תוך שימת דגש על הצבעוניות המשתקפת על הקירות. זאת לדבריה בהשראת האוצרות שממלאים את השווקים המקסיקנים בצבע, באור ובהשתקפויות. העבודות כוללות סדרות מגוונות של גופי תאורה, כמו סדרת Bloom, המורכבת משכבות של פרחים צפים בהצלבה, היוצרים גריד צבעוני של זכוכית ואור ומעין דיאלוג בין צורה לצבע.
ווד משחקת עם החומרים כאילו היו חלק מפאזל, ומרכיבה את הדוגמאות הייחודיות שלה במטרה ליצור מראה "מטריד" אצל המשתמש, לא כדי להנגיש לו את המוצר באופן ברור וקל. העבודות שלה נוצרות כחלק מתהליך למידה של האופן שבו חומר מסוים יכול לעבוד, לעבור מניפולציות ולהפוך לאוביקט שמספר את סיפורו האישי. באופן מטפורי, ניתן להגיד שאת מה שהיא עושה ברהיטים ובאקססוריז שהיא יוצרת - ווד מיישמת גם על עצמה, כחלק מאותו פאזל שהיא בונה, משנה ומפרקת בכל יום מחדש.