פני הדורי: ספקים מתלוננים על מוסר התשלומים של דורי בניה

לפני כשבועיים הגישה כור מתכת, חברה ותיקה בתעשיית המתכת בישראל, כתב תביעה בהיקף של 15 מיליון שקל נגד דורי בניה, זרוע הביצוע של קבוצת א.דורי — אחת מעשר חברות הבנייה והתשתיות הגדולות במדינה. בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טענה כור מתכת — אחת מקבלני המשנה של דורי בניה — כי דורי בניה לא שילמה לה את חובה עבור התכנון, הייצור וההרכבה של קונסטרוקציות הפלדה בפרויקט להקמת תחנת כוח דוראד בדרום אשקלון. כור מתכת אינה לבד. שורה של תביעות שהגישו ספקים בענף נגד דורי בניה בתקופה האחרונה על התחמקות מתשלומים, לצד עדויות נוספות של ספקים בנושא שהגיעו לידי "כלכליסט", מעוררות תהיות בנוגע להתנהלותה של דורי בניה.

על המדף אורי דורי: "סירבתי לרכוש בחזרה את דורי בניה" גזית גלוב למכור את דורי בניה, זרוע הבנייה של קבוצת דורי, לכמה חברות בינהן גם למייסדה, אורי דורי, אך המגעים לא הבשילו לכדי עסקה. מאז נותרה דורי בניה על המדף עינת פז-פרנקל לכתבה המלאה 

מספר לא מבוטל של קבלני משנה שעבדו עבור הקבוצה מסתובבים בעת האחרונה בתחושה קשה. מזה זמן שלטענתם דורי בניה לא משלמת להם את מלוא התמורה עבור העבודות שביצעו לחברה. רובם חוששים להזדהות, שכן הכסף נמצא עדיין אצל דורי בניה והם חוששים שאם ידברו על כך בגלוי הוא לא יגיע אליהם כלל. הם גם לא מעוניינים, למעט בודדים, לפתוח בהליכים משפטיים נגדה, הליכים שלא ברור מתי יסתיימו וכמה נזק יסבו להם בסופו של דבר. "זה לא היה ככה בתקופתו של אורי דורי", מציינים חלקם.

"תלך, תבוא"

מאז הליך הבמב"י (buy me by you) באפריל 2011 בין אורי דורי, לבין גזית גלוב שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל, שבעקבותיו נפרד דורי ממפעל חייו תמורת 82 מיליון שקל, נדמה שא.דורי מחפשת כיצד להיפרד מהאחזקה בדורי בניה, במטרה להישאר רק בתחום ניהול הנכסים, כפי שמעדיפה בעלת השליטה גזית גלוב. כך למשל, אורתם סהר ואזורים קיבלו פנייה לבדיקת אפשרות לרכישת חברת הבניה (ראה בוקסה).

שינוי הניהול ניכר גם במדיניות חלוקת הדיבידנדים בחברה. מאז הליך הבמב"י דורי בניה חילקה דיבידנד בהיקף של 23 מיליון שקל. הרבה מעבר למה שהיה נהוג בתקופה טרם המכירה. לשם השוואה, בשנים 2008–2009 לא חילקה החברה דיבידנדים. גורמים בדורי בניה ציינו כי מדובר במדיניות של הדירקטוריון ושכך זה עובד גם בגזית ישראל. המדיניות החדשה מרגיזה חלק מהספקים שטוענים כי דורי בניה חייבת להם כסף. "זו חברה שחייבת כסף לכל כך הרבה ספקים והיא מרשה לעצמה לחלק דיבידנדים. זו חוצפה שאין כדוגמתה", אמר ל"כלכליסט" אחד מקבלני המשנה.

מנכ"ל דורי בנייה, אריק וילנסקי צילום: עמית שעל

"אנחנו עובדים שנים עם דורי בניה. תחת ההנהלה הקודמת זה היה שונה לגמרי", אומר אחד הספקים. לדבריו, "האנשים היו נחמדים, התייחסו אליך בכבוד, גם אם הם התעכבו עם התשלומים, כי זה קורה בענף, הם מיוזמתם התקשרו להגיד ולבקש אורכה. פה התחושה היא שאין עם מי לדבר, מתייחסים אליך בזלזול, אתה צריך לרדוף אחריהם. כדי לקבל את הסכום שמגיע לי, שמוסכם עליהם, הם מבקשים שאחתום שאין לי תביעות נוספות כלפיהם. אם אני אחתום על מסמך כזה, זה אומר שאני לא אוכל לדרוש את הכספים עבור העבודות הנוספת שהם ביקשו לעשות בפרויקטים השונים".

חשוב להסביר שברוב הפרויקטים ההנדסיים של תכנון ובנייה החברות חותמות על הסכם בנוגע לאספקת עבודה בתחום מסוים, אך מכיוון שלא יודעים להעריך מראש את כמות העבודה, ישנו גמר חשבון עבור תוספות בנייה שלא היו כלולות בהסכם הראשוני. התוספות האלה הן שכיחות בענף ובסיום כל פרויקט מגיש הספק חשבונית גמר חשבון, שאמורה לכלול את דרישת התשלום עבור הסכום שנותר על פי ההסכם ובנוסף את הסכום עבור העבודות או החומרים הנוספים שביקשה החברה במהלך הפרויקט.

לטענת כמה קבלנים שעבדו עם דורי בניה, התשלומים הנוספים הפכו לעניין שבמחלוקת ודורי בניה מסרבת לשלם עבורם. "הם פשוט לא אמינים", אומר שמואל בסו, קבלן מתכת מקריית מוצקין שדורי בניה מעכבת יותר מחצי שנה את התשלום האחרון המגיע לו לטענתו. "הם סוגרים דברים ולא עומדים מאחוריהם — זה יכול לקרות אולי לקבלן קטן, אבל לא יכול להיות בחברה מכובדת כמו א.דורי". לטענת בסו, גם הוא חווה עיכובים בתשלום. "הם גוררים אותך, תלך, תבוא אחר כך. ממציאים טענות שהעבודה לא בסדר או מבקשים לערוך התחשבנות אחורה על פרויקטים שונים למרות שהם הסתיימו והחשבון בגינם שולם. אני מתכוון לתבוע אותם".

"התנהלות בריונית"

דורי בניה נחשבת למפרנסת גדולה עבור קבלני המשנה, כך שהתלות שלהם בה מהותית, לכן קבלני משנה קטנים שסבורים שהחברה חייבת להם כסף מעדיפים להמתין בתקווה לקבל אותו יום אחד. ובכל זאת, מתחילת 2013 היו חמישה קבלני משנה שהגישו תביעות נגד דורי בניה לאחר שלטענתם החברה עיכבה את תשלומי החוב על העבודה שביצעו. בתביעות מוצגת תמונה דומה לזו שמציירים קבלני משנה נוספים בפני "כלכליסט". חלק מהתביעות הגיעו לפשרה וחלקן עדיין עומדות ותלויות בבית המשפט.

כך למשל, בתביעה שהגישה בספטמבר חברת נתיבים דרום בסכום של 5.85 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל אביב נכתב כי למרות ההסכמים דורי בניה מסרבת לשלם על העבודה שביצעה עבורה החברה. נתיבים דרום נשכרה על ידי דורי בניה לביצוע עבודות עפר בפרויקט דוראד. לפי כתב התביעה, פניות נציגי החברה לדורי בניה בניסיון להסדיר את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט "נענו בלך ושוב" וזכו ל"התחמקויות ותשובות שאינן תשובות". לטענתם, המטרה היא "לדחות את הקץ ואת פירעון חובה לתובעת".

בכתב התביעה מתארת החברה תמונה של התחמקויות מפגישות והעברת אחריות לתשלום בין גורמים שונים בחברה. באחת הפגישות שנערכה בינואר 2013, שלטענת נתיבים דרום סיכום שלה אף הועלה על הכתב, נאמר לנציגי נתיבים דרום כי א.דורי נמצאת במצוקה תזרימית — על אף שמצוקה כזו אינה עולה מדו"חותיה הכספיים. "הבהרנו כי במקרה שבו מתעוררת בעיה כלשהי, אנו מצפים כי תנהגו בנו כשותף לדרך ותשתפו אותנו בבעיות הקיימות כדי שלא יווצר מצב שבו מתוך מצוקה תזרימית נוצרת בינינו מחלוקת מיותרת", נכתב בסיכום הפגישה. "אנו מחזיקים בפרויקט בכל רגע נתון עשרות עובדים וכלים אשר תלויים לפרנסתם בתשלומים".

יו"ר גזית גלוב, חיים כצמן צילום: אוראל כהן

"מצער מאוד שחברה שאמורה להיות חברה ציבורית מכובדת, מגלה מוסר תשלומים כה ירוד ולא משלמת סכומים שאינם שנויים במחלוקת, בגין עבודה ללא דופי שבוצעה בהזמנתה", אומר עו"ד דיבון פרקש ממשרד צברי־יובל ושות' שמייצג את נתיבים דרום. דורי בניה טרם הגישה כתב הגנה לתביעה זו.

וישנם קבלני משנה נוספים בפרויקט דוראד, שלא זכו לטענתם לקבל את התשלום למרות ההסכמים שנחתמו עמם. חברת סיג תעשיות הגישה באוגוסט 2013 תביעה בסכום של 1.35 מיליון שקל נגד א.דורי ודורי בניה. החברה טוענת בכתב התביעה כי דורי בניה שכרה ממנה ציוד לעבודה בפרויקט תחנת הכוח דוראד במשך 15 חודשים, "אך ביום הדין נמנעה מלהעביר את שכרה, למרות שגם לשיטתה של דורי קיים חוב שאינו שנוי במחלוקת בסכום של 493 אלף שקל".

החברה מציינת בכתב התביעה כי דורי בניה התעלמה מחוב של כ־390 אלף שקל שאושר על ידה בחודשים נובמבר 2012, ינואר ופברואר 2013. "דורי עשתה שימוש בחשבונות אלו לצורך מס הכנסה ומע"מ ולכן החליטה, בהחלטה חד־צדדית, לשלם רק את רכיב המע"מ בגין שלוש מתוך ארבע החשבוניות בסכום כולל של 49 אלף שקל". לטענת סיג תעשיות, עצם תשלום המע"מ מהווה הוכחה ל"מוסר התשלומים הפסול של א.דורי", שכן לא ייתכן שא.דורי הזדכתה על החשבון למס הכנסה אבל לא העבירה את התשלום לחברה.

לטענת החברה, מטרתה של דורי בניה להפעיל לחץ כדי להפחית את התשלום באופן חד־צדדי. "התנהלות בריונית זאת, המעודדת נורמות פסולות והימנעות מתשלום חובות ככלל, ואינם שנויים במחלוקת בפרט, יש לעקור מן השורש". כך על פי כתב התביעה. בכתב ההגנה שהגישה דורי היא הכחישה את כל הטענות. לטענתה, בבדיקה שערכה עולה שסיג הגישה לה חשבונות "מנופחים ותפוחים", כפי שנכתב בכתב ההגנה.

הקרב על דוראד

הסיפור בפרויקט תחנת הכוח דוראד הוא מורכב. א.דורי מחזיקה באמצעות א.דורי תשתיות אנרגיה ב־11.25% מדוראד אנרגיה, כלומר היא משתייכת לבעלים בתחנת הכוח. מצד שני, דורי בניה, גם היא חברה בת של א.דורי, נבחרה על ידי קבלן הבנייה האמריקאי ווד גרופ לבצע עבודות הנדסה אזרחית, הכוללות בניית המבנים, גדרות וכל העבודות התת־קרקעיות בתוך תחנת הכוח.

אלא שכפי שפורסם ב"כלכליסט" באוגוסט 2013, במהלך בניית תחנת הכוח התגלעו מחלוקות קשות בין דורי בניה לווד גרופ האמריקאית שבסופן ווד גרופ סילקה את דורי בניה מהפרויקט. כך נוצר מצב מוזר שבו בפרויקט שא.דורי מחזיקה בחלק מהבעלות, קבלן הבנייה מסלק מעבודה את החברה הבת של א.דורי, ששימשה כקבלן משנה שלו.

תחנת הכוח דוראד. ווד גרופ האמריקאית הגישה תביעה נגד דורי בנייה לאחר שזו תבעה אותה צילום: בני מור

לאחר שווד גרופ סילקה את נציגי דורי בניה מתחנת הכוח בטענה לאי־עמידה בלוחות זמנים, ביצוע עבודה באיכות גרועה, ושכירת קבלני משנה שלטענת ווד גרופ לא היו ראויים, הגישו א.דורי ודורי בניה באוגוסט 2013 תביעה בהיקף של 13.8 מיליון דולר (48.8 מיליון שקל) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד שתי הזוכות במכרז להקמת התחנה, ווד גרופ וג'י.טי.אס. במסגרת התביעה, טענו החברות הישראליות כי ווד גרופ העבירה עד אפריל 2012 תשלומים בגובה 73 מיליון דולר עבור חלקן בעבודות הבנייה, אולם מאותו מועד הפסיקה להעביר תשלומים.

התובעות טענו כי בזמן ביצוע העבודות, ווד גרופ וג'י.טי.אס ייצרו משברים מדומים בניסיון לדחוק את רגליה מהפרויקט, ו"שיאה של ההתנהלות היה בניסיון בריוני וחסר תום לב למנוע את המשך ביצוע העבודות ולאסור על הכנסת מנהלי העבודה של החברה לאתר הבנייה... רק לאחר התערבות בית המשפט קיבלו שוב העובדים אישור לחזור ולעבוד בתחנת הכוח".

בית המשפט קיבל את בקשת א.דורי ודורי בניה לעיקולים. וודגרופ הפקידה 13 מיליון דולר בבנק HSBC עד לבירור העניין בבית המשפט. כמה שבועות מאוחר יותר, הגישה ווד גרופ בקשה לפתיחת הליך בוררות נגד א.דורי ודורי בניה במוסד לבוררות בלונדון (of Commerce ־The International Chamber ICC), לבירור תביעה כספית של קבלן ההקמה, בסכום של 12.3 מיליון דולר (43.3 מיליון שקל), וכן דרישה לתשלום הפסדים, נזקים והוצאות, זאת בעקבות טענותיה להפרת ההסכם. לטענת וודגרופ, החוזה בין החברות בפרויקט דוראד קובע כי אם מתגלות מחלוקות, הגוף שבפניו אמורים הצדדים להתדיין הוא המוסד לבוררות בלונדון ולא בתי הדין בארץ. בינתיים, ספקי משנה שעבדו עם דורי בניה בפרויקט ממתינים עדיין לקבל את שכרם עבור ביצוע העבודות השונות.

חברה נוספת שתובעת את דורי בניה היא מ.סעדון שעוסקת בניסור וקידוח בטון ומבצעת פעולות הריסה וחציבה. בשנים האחרונות ביצעה מ.סעדון עבור דורי בניה עבודות במועדים שונים ובכמה אתרים ביניהם בפרויקטים בנווה צדק, הר אורה, בר כוכבא, מגדלי הלאום ויבנה הירוקה, לפי הסכמים שנחתמו ב־2007 וב־2011. "על אף שהעבודות בוצעו לא שילמה דורי בניה את מלוא התמורה ונותרה חייבת לתובעת סכום של 577 אלף שקל", נכתב בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בירושלים בפברואר 2013.

דורי בניה מנגד טענה שמדובר בתביעה סחטנית עם דרישות תשלום מופרזות, ושהעבודות בוצעו שלא לשביעות רצונה של א.דורי. בפסק דין חלקי שנתנה השופטת באפריל השנה היא הורתה לדורי בניה לשלם את הסכום שאינו נתון לוויכוח — 308 אלף שקל — ואף חייבה את החברה בהוצאות שכר טרחה. בנוגע ל־276 אלף השקלים במחלוקת אפשרה השופטת לדורי בניה הליך של רשות להתגונן והדיון בעניין נמשך.

בתביעה אחרת שהגישה בפברואר השנה חברת רומאל, העוסקת בעבודות בחיפויי מבנים, קירוי גגות, התקנת מסך וקונסטרוקציות מתכת, לבית משפט השלום בתל אביב בהיקף של כ־373 אלף שקל, טוענת החברה כי היא סיימה כבר ביולי 2012 את ביצוע העבודות בפרויקט, אך דורי בניה "בחוסר תום לב ותוך נקיטת בריונות כלכלית ממאנת לשלם חוב לתובעת", כפי שנכתב בכתב התביעה. מנגד טענה דורי בניה כי התחשיבים שערכה רומאל מנוגדים להסכם, שהעבודה נעשתה באיחור, ושנתגלו בה כשלים וליקויים. באוגוסט הסתיים הליך הגישור, בו הוסכם כי דורי בניה תשלם לרומאל סכום של 112 אלף שקל.

גורם בדורי בניה אמר ל"כלכליסט" כי החברה ישבה עם כל הספקים והקבלנים שעבדו איתה בפרויקט דוראד ועם 95% מהם הגיעה להסדר תשלומים ומימנה אותם מחשבונה, למרות שמדובר היה בהסכמים של "גב אל גב" (הסכם שבו הספק מקבל תשלום לאחר שהקבלן מקבל עליו תשלום ממזמין העבודה). 5% מהם החליטו שהם תובעים את החברה. עוד אמר אותו הגורם כי "החברה נתנה את האפשרות למי שרצה פתרון מיידי. החברה היתה יותר הוגנת מהוגנת, הספקים קטנים לא ויתרו על כלום. שרשרת המזון היא שרשרת נוראית והנפגעת הכי גדולה היא א.דורי".

"לא מתחמקים"

גורמים בדורי בניה מציינים כי החברה הכפילה את פעילותה מאז נרכשה השליטה על ידי כצמן והיא עובדת עם כמות גדולה של ספקי משנה, וכי בשוק הבנייה יש מדי פעם חילוקי דעות. "דורי משלמת את כל חובותיה והתחייבויותיה", אומר גורם בחברה ל"כלכליסט", "יש לנו סטנדרטיים מוסריים גבוהים מאוד. מדובר בחברה יציבה בשוק ההון הישראלי. בשוק הבנייה יש ויכוחים, היום מתווכחים ומחר עובדים ביחד. אנחנו מוציאים תשלומים ל־2,000 קבלני משנה וספקים ולפעמים קורה שיש חילוקי דעות. אבל אין מגמה של תביעות, יש התמודדויות ואנחנו מתמודדים. אין מדיניות לפגוע או להתחמק מתשובות".

ואכן, מאז מכר אורי דורי את חלקו בקבוצה לחיים כצמן באפריל 2011 מניית דורי קבוצה זינקה ב־33%. שווי השוק של החברה צמח בחמש השנים האחרונות עד ל־314 מיליון שקל. ההכנסות זינקו ב־32% ל־1.74 מיליארד שקל ב־2012, ובמחצית הראשונה של 2013 הן כבר עמדו על 1.65 מיליארד שקל. כלומר, מבחינת הדו"ח מדובר בחברה בריאה וצומחת כך שאין סיבה לא לחלק דיבידנד ובטח שלא להתחמק מתשלום לספקים.

גם החברה הבת דורי בניה מראה סימנים של צמיחה. שווי השוק שלה עומד כיום על כ־151 מיליון שקל, ואיגרות החוב שלה נסחרות בתשואות נמוכות של כ־2%, המעידות על אמון השוק ביכולת החברה להחזיר את חובה. ברבעון השני אף הנפיקה החברה אג"ח בהיקף של יותר מ־80 מיליון שקל. בסוף הרבעון השני עמדו ההתחייבויות של דורי בניה לספקים ולנותני שירות על כ־473 מיליון שקל, שהם עלייה של 29 מיליון שקל (6.5%) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ונראה כי החברה ממומנת בעיקר באמצעות אשראי זה, המהווה כ־55% מהמאזן שלה, שעומד על 864 מיליון שקל, על פי דו"חותיה הכספיים לרבעון השני.

אלא שכאן מתברר כי בהשוואה לחברות ביצוע דומות בתחום הבנייה, מדובר בשיעור יחסית גבוה מתוך המאזן. באורתם סהר ההתחייבויות לספקים מהוות 31% מסך המאזן (כ־640 מיליון שקל), ואילו בדניה סיבוס (הבונה גם בחו"ל), רכיב זה מהווה 12% בלבד מהמאזן (המסתכם ב־3.7 מיליארד שקל). עם זאת, חשוב להדגיש כי לדורי בניה אין תזרים שלילי מתמשך — ברבעון השני נרשם תזרים חיובי ־ וכי לחברה כסף נזיל בהיקף של כ־130 מיליון שקל.

בדו"ח השנתי של דורי בניה נכתב כי "רוב האשראי לספקים ניתן לתקופות של שוטף פלוס 90 יום, למעט מקרים חריגים שבהם האשראי לספקים הינו לתקופות קצרות יותר (שוטף פלוס 20 יום או שוטף פלוס 60 יום), וזאת, בניגוד לטענות של מספר ספקים שהעידו בפני "כלכליסט" כי הם מחכים לתשלום לעתים יותר משלושה חודשים.

הכנסות דורי בניה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 הסתכמו ב־1.17 מיליארד שקל, ירידה של 4.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה צניחה של 27%. הרווח הנקי בשלושת הרבעונים הראשונים הסתכמו ב־21.95 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 30.12 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2012.

ובכל זאת, חרף התוצאות העסקיות הנאות, בשנתיים האחרונות דורי בניה החליפה שלושה מנכ"לים. לפי הדיווחים שהוציאה החברה לבורסה בסוף ספטמבר 2011 פרש אסף מור מתפקיד המנכ"ל אליו התמנה בתחילת 2008. מי שהחליף אותו היה יהודה בר און, שהודיע על התפטרותו בדצמבר 2012. מי שמילא את מקומו באופן זמני, אריק וילנסקי, התמנה באופן רשמי למנכ"ל במרץ 2013.

מדורי בניה נמסר: "דורי בניה היא בין 3 חברות הבנייה המובילות בתחומה ונהנית מאמון מלא של כל המערכות בישראל. לחברת דורי היקף פעילות נרחב ויכולות הנדסיות, פיננסיות ותפעוליות מוכחות להובלת פרויקטים מורכבים. רק לאחרונה זכתה החברה שוב לאמון הציבור ואמון הגופים המוסדיים כאשר בצעה הנפקת אג"ח מוצלחת ביותר. במהלך ההנפקה גייסה החברה 90 מיליון שקל בדירוג הגבוה ביותר 3A ועם אופק יציב. בכתבה עולות מצבור טענות של מתחרים אשר משתאים מההצלחה של חברת דורי בניה ומנסים לפגוע בה מכל מיני זוויות. כאמור, לא לקוחות החברה הרבים, לא הציבור בישראל ולא שוק ההון קונים טענות אלו".