אוסלו, דאלאס, אלכסנדריה
ונסה קסביאן, אחת האדריכליות הצעירות הבולטות ביותר בעולם כיום, מציגה בפני קוראי "כלכליסט" חמישה מהפרויקטים המסקרנים שהיתה מעורבת בתכנונם
10:0329.05.13
עוד כשהיתה בשנות ה־30 המוקדמות שלה סומנה ונסה קסביאן כממשיכת דרכו של האדריכל ההולנדי רם קולהאס, אחד הארכיטקטים המשפיעים ביותר בדורנו.
ב־2004, כשהצטרפה למשרד האדריכלות OMA בניהולו של קולהאס, הופקדה קסביאן על תכנון בניין חדש באוניברסיטת קאל־טק שבקליפורניה, ומאז הקריירה שלה בנסיקה. היא נחשבת לחברה בולטת בחבורה שכונתה "ילדי קולהאס" - קבוצת ארכיטקטים בולטים שגדלו במשרד. "קולהאס מביא צעירים למשרד כדי לעשות את הדבר הבא, דברים על הקצה", אומר האדריכל הישראלי ארז אלה, שהחל לעבוד עוד כסטודנט במשרד של קולהאס. "ספגנו ממנו שיטת עבודה ייחודית וחדשנות. לקולהאס עדיין יש השפעה רבה על כל 'ילדיו'".
בניין האופרה והבלט הלאומי באוסלו, נורבגיה צילום: Christopher Hagelund קסביאן, ילידת טקסס ותושבת ברוקלין, נשואה לצלם האופנה המפורסם רוב קסביאן, שצילם קמפיינים עבור קלווין קליין, ג'ורג'יו ארמאני, אוסקר דה לה רנטה ואחרים. בשנים האחרונות היא מנהלת פרויקטים ואדריכלית בכירה בסניף האמריקאי של משרד האדריכלים הנורבגי סנוהטה (Snohetta). לדברי אלה, שעבד במשך שנים עם קסביאן, החדשנות שלה נובעת מהעובדה שהיא "שואלת את השאלות האורבניות של התקופה. בעיניה בכדור הארץ אין כזה מקום 'away', ולכן אין כזה דבר 'to throw away'. היא עושה שימוש בקיים באופן פורץ דרך. היא אינטליגנטית ולא מפחדת להגיד דברים שלא לכולם נעים לשמוע. בזכות היושרה שלה אנשים לא מפתחים אנטגוניזם לביקורת שלה, והיא ממנפת את זה לפרויקטים מעניינים".
לאחרונה ביקרה קסביאן בישראל כמרצה בכנס אדריכלים בינלאומי שנערך על ידי עיריית חיפה, הטכניון ובני מורן הפקות בנושא תוכנית הרחבת נמל מפרץ חיפה. בשיחה עמה היא מתגלה כאשה חדה ומנומקת, ששמחה להציג בפנינו חמישה מהפרויקטים המסקרנים שבתכנונם היא מעורבת.
בניין האופרה והבלט הלאומי של נורבגיה: להעיר את הנמל
350 משרדי אדריכלים ניגשו לתחרות אנונימית על תכנון בניין האופרה והבלט הלאומי של נורבגיה באוסלו - וסנוהטה, המשרד בו עובדת קסביאן, זכה. המבנה המחודד מבחוץ, אך רך ומעוגל מבפנים, נראה כאילו הוא נשפך לים. הבניין זכה בפרס התכנון העולמי על שם האדריכל מיס ואן דר רוהה, ונחשב לאחד ממוקדי התיירות הבולטים בעיר. "בית האופרה הזניק את האזור כולו", מספרת קסביאן, "הוא בנוי בצורה שמזמינה אליה את הקהילה - גם את אלה שלא הולכים לאופרה. מונומנט אייקוני על חוף הים או על נמל מרענן את האזור כולו ומהווה נקודת משיכה, והבניין היה הצעד הראשון בפיתוח מחדש של אזור הנמל של אוסלו, שהיה לפני כן עגום ומתפורר.
האדריכלית ונסה קסביאן צילום: מיקי נועם אלון "התמקדנו ביצירת מבנה אופקי, שיאפשר לציבור עלייה לגג וצפייה בנוף העיר והחוף. מי שהולך לאופרה יכול לעלות על גג הבניין, מה שיצר עניין ארכיטקטוני אצל האנשים ועניין בחלל האורבני. טונות של מתכות כבדות זיהמו בעבר את האזור הזה, שאריות של השימוש בנמל הזה לתעשייה. לפני הבנייה הוסרו מהאזור 60 אלף טונות של חומרים מזהמים, וכעת חזרו לשם ציפורים וגם אנשים שיכולים לשוב ולהתחבר שם עם הים".
הספרייה הלאומית של אלכסנדריה: הספרייה קמה בשנית
הספרייה הלאומית החדשה של אלכסנדריה במצרים נבנתה לא הרחק ממקום מושבה של הספרייה הגדולה בעולם בעת העתיקה, שנשרפה עד היסוד. אל מכרז תכנון הספרייה החדשה, שבהקמתה הושקעו מאות מיליוני דולרים, ניגשו לא פחות מ־1,400 משרדי אדריכלות מרחבי העולם. המבנה, השוכן על שפת הים התיכון, משתרע על שטח עצום של 70 אלף מ"ר ב־11 מפלסים מדורגים, ובמדפיו מקום ל־8 מיליון ספרים. מימון ראשוני לפרויקט, בהיקף של 65 מיליון דולר, הגיע מארצות ערב; ארה"ב תרמה 220 מיליון דולר נוספים והקומפלקס כולו נחנך בסוף 2002. על תכנון הספרייה זכה סנוהטה בפרס אגא חאן היוקרתי.
הספרייה הלאומית אלכסנדריה, מצרים
קסביאן מספרת כי נדרשו שש שנים לתכנן את הספרייה, ועוד שש שנים לבנותה: "הספרייה היא תוצאה של שנים ארוכות של תכנון, עיצוב ובנייה, ויש לה משמעות רבה וקשר היסטורי חשוב. זו לא רק ספרייה - הקומפלקס כולל ארבעה מוזיאונים, פלנטריום, מרכז מדע לילדים, ספרייה לעיוורים, שבעה מכוני מחקר, 15 תערוכות קבועות, ארבע מתחלפות, ומרכז קונגרסים לאלף מבקרים. 80% מהחומרים לבניית הספרייה יוצרו במצרים, ועיצוב החלל הפנימי נשען על אור טבעי ואוויר צח. החלל החיצוני מתוכנן סביב בריכת מים, שמכניסה את המים לתוך היבשה ומסייעת להפחתת זיהום האוויר. הבניין עזר לעורר את אזור החוף בעיר".
הספרייה הלאומית אלכסנדריה, מצרים צילום: James willis
מרכז המבקרים בגראונד זירו: פרויקט טעון ארכיטקטונית, פוליטית ורגשית
משרד סנוהטה תכנן את מרכז המבקרים שיוקם באתר ההנצחה לחללי התקפת הטרור במגדלי התאומים במנהטן. סנוהטה הוא אחד משישה משרדי אדריכלות שנבחרו לתכנן מבנים באתר, ואף פתח במיוחד משרד בניו יורק כדי להתמודד במכרז על הפרויקט. "לקח לנו שנים לתכנן את המתחם, ושיתפנו פעולה עם ארכיטקטים נוספים שעובדים במקום", מספרת קסביאן, "הפרויקט הזה מאוד מאתגר מבחינה פוליטית - יש מחלוקת אילו פעילויות תרבות, אם בכלל, ראוי לקיים באתר ההנצחה - והוא גם ממומן על ידי רשויות שונות, מה שמסרבל את התהליך".
מרכז המבקרים, גראונד זירו ניו יורק צילום: Are Carlsen כמי שמתגוררת בניו יורק ב־13 השנים האחרונות, קסביאן סבורה שהפרויקט אינו מורכב רק מבחינה ארכיטקטונית, מימונית ופוליטית, אלא גם רגשית. "זה עדיין נושא מאוד אמוציונלי עבור תושבי ניו יורק", היא אומרת, "זו אולי סגירת מעגל עבור אנשים מסוימים, אבל צריך לזכור שרבים קיוו שהאתר כבר יהיה מושלם בשלב זה, אבל הבנייה בגראונד זירו נמשכת". לדבריה, "התוצאה הסופית תצדיק את המאמצים והאתגרים שהתמודדנו עמם. זה חלק חשוב של העיר ניו יורק, הוא יראה את החוזק העצום שלה.
"הבניין שתכננו מוצב בזווית כזו שמנתבת את העוברים ושבים מהרחובות שמסביב אל תוך אתר ההנצחה. חזית הבניין עשויה זכוכית ופאנלים מתכתיים שמשקפת את האתר ואת המבקרים בו. בריכות המים משקפות את ההיעדר, והבניין שלנו את הנוכחות, את הקיים. שני עמודים שניצלו מבנייני התאומים יעמדו במבואת הכניסה להיכל".
טיימס סקוור: חדר עם מיליוני מבקרים
בימים אלה מתכננת קסביאן מחדש את כיכר טיימס המפורסמת, לבה הפועם של ניו יורק ואולי של ארצות הברית כולה. שלטי הניאון הנוצצים במתחם הפכו לאחד מסמליה המובהקים של מנהטן, ועל פי התקנות העירוניות, על כל עסק בכיכר להציב שלט גדול ומואר כדי לשמור על צביונה של הכיכר. סנוהטה תכנן מחדש את הכיכר העמוסה מבקרים כך שתכלול מקומות ישיבה, תאורה נאותה ומתחמי פעילות למיליוני המבקרים במקום, תוך הפחתת תנועת כלי הרכב.
לדברי קסביאן, "התכנון נועד לשדרג את התשתית הקיימת, לספק תשתית חדשה לאירועי ציבור גדולים, ולהטמיע שיפורים שהיו עד כה זמניים לטווח הארוך. מטרתנו היתה ליצור חלל ציבורי בטוח ואינטגרטיבי שמשלים את הסביבה, שהיא המתחם שאליו מגיעים הכי הרבה מבקרים ותיירים בניו יורק.
טיים סקוור, ניו יורק "המתחם נראה כ'עניבת פרפר', בין ברודווי לשדרה השביעית, בשטח שבין רחוב 42 לרחוב 47. הבניינים בכיכר והשלטים המרשימים שלהם יוצרים מעין חדר בחוץ, שהוא ייחודי בצורתו אבל גם אופייני לנוף הניו יורקי. יצרנו מתחמים להולכי רגל בין חזית בניין אחד למשנהו, מה שמדגיש את החלל המוגדר ביניהם. הרחבה הגדולה והמסיבית שתכננו יוצרת עוגן לחלל כולו, ומאפשרת לאנרגיה ולהתרגשות של חזיתות הבניינים שמסביב לייצר לה מעין רקע צבעוני".
תיאטרון וויילי, דאלאס: תיאטרון פתוח לכולם
אחד הפרויקטים הראשונים שעליהם עבדה קסביאן הוא תיאטרון וויילי בדאלאס, טקסס, שהיא סייעה בתכנונו בזמן שעבדה במשרד הניו יורקי של OMA, משרד האדריכלים שייסד הארכיטקט הגאון רם קולהאס ברוטרדם, הולנד. התיאטרון הוא אחד מארבעה מבני תרבות במתחם שנפתח בעיר ב־2009. נכתב על הבניין שהוא מייצג תפיסה חדשה לגמרי של מבנה תיאטרון: במקום חלוקה לאזורים טכניים של מבואה, קופות כרטיסים, בימה, מושבים ומאחורי הקלעים, המבנה חושף את אולם התיאטרון לעיר מכל הכיוונים. הבניין משתרע על כ־7,500 מ"ר בנוי ב־12 קומות, ומתאים ל־600 צופים. סך הכל הושקעו בהקמת המבנה יותר מ־350 מיליון דולר.
תיאטרון וויילי, דאלאס ארה"ב צילום: איי פי לדברי קסביאן, "האתר שנבחר למבנה חוגג את אמנות התיאטרון. למבנה יש טביעת רגל קומפקטית כי הוא מתנשא לגובה, מה שאפשר להשאיר שטח ציבורי רחב סביבו שידגיש את ייחודיות הבניין. התיאטרון נראה כאילו הוא מרחף באוויר, מעל קומת הקרקע העטופה זכוכית שקופה, שהיא מעין תיאטרון בפני עצמו עבור העוברים ושבים. גם הפאנלים בחזית הבניין מסוגלים להיפתח ולאפשר כניסה של מבקרים ואמנים לאודיטוריום או לבמה - ישירות מהרחוב".
