המעצבת עדי טוך: "מתכת היא כמו חבר ותיק"

סדרת "Tactile", כסף וחול אדום צילום: סוזי האלבורג

טוך (33), בוגרת מצטיינת של האקדמיה לעיצוב בצלאל, חיה ועובדת בלונדון זה חמש שנים ונחשבת כוכב עולה בשמי העיצוב הבריטיים: את התואר השני שלה השלימה בבית הספר לאמנות ולעיצוב Cass בעיר, ואחר כך החלה ללמד שם. היא כבר צברה שורה של פרסים יוקרתיים, השתתפה בירידים יוקרתיים כמו יריד Collect בגלריה סאצ'י, והעבודות שלה נרכשו לאוספים של גילדת הצורפים של לונדון (הגולדסמית קומפני היוקרתית, שהוקמה במאה ה־14), של המוזיאון היהודי בניו יורק, של מוזיאון פיצוויליאם בקיימברידג' ושל מועצת האמנויות האנגלית. כיום מייצגת אותה Applied Art Galery הלונדונית, והיא חולקת סטודיו באיזלינגטון שבלונדון עם שני אמני מתכת מהמובילים באירופה, דיוויד קלארק וסימון טן הומפל.

סדרת "Room to grow", כסף בשילוב זהב (בפייה) ובלונים צילום: סוזי האלבורג

טוך היא צורפת בהכשרתה, אבל יוצרת בעיקר כלי מתכת שמשמשים מכלים מסוגים שונים, בעיקר ממתכות לא יקרות. היא משתמשת בטכניקות עבודה מסורתיות כמו הרמה, לחצנות ושיקוע ובחומרים לא קונבנציונליים. למשל, סדרת העבודות החדשה שלה, "Room to Grow", משלבת כלי כסף, חלקם בציפוי זהב, ובלונים מיוחדים ורודים ושחורים. העבודה מציגה חלל משתנה בהדרגה, כך שבמהלך שנה הבלון המנופח בתוך הכלי הולך מתכווץ. בדרך זו טוך מאפשרת התבוננות של פנים וחוץ באובייקט ומעלה שאלות בנוגע לגבולות המכל.

עדי טוך. הצורה הסופית של הכלי נקבעת תוך כדי תהליך העבודה צילום: סוזי האלבורג

למרות הקו הכדורי והמתעגל המאפיין את עבודותיה, טוך מסבירה כי הצורה הסופית תמיד נקבעת תוך כדי תהליך העבודה. "מתכת היא כמו חבר ותיק", היא אומרת, "אתה יודע למה לצפות ממנו, אך באותו הזמן אתה יכול להיות מופתע". אפילו הצבעים עצמם לא תמיד נשלטים: אחת העבודות היא קערה רפלקטיבית עשויה מסגסוגת של נחושת מצופה כסף, ועליה פטינה צבעונית שנוצרה מתגובה כימית לתרכובת של אמוניה. תהליך הצביעה ספונטני, והתוצאות לא ניתנות לשחזור.