זה לא בוץ זו אדמה מהודקת
כמו בכל פעם שהעולם נתקל במשבר כלכלי או חברתי, גם היום בניית בתים מאדמה חוזרת להיות רלבנטית. ההבדל היחיד הוא שבגלגול הנוכחי מה שנחשב פעם פתרון לעניים הפך לטכניקה מתוחכמת ולנחלתם של העשירים ביותר
מי שמתבונן בשרידי חומת העיר העתיקה ביריחו, שכנראה נבנו בתקופת הברונזה אי שם לפני כ־4,000 שנה, כמעט לא יכול להבחין באותות ובסימני העבודה עליהם. הסיבה לכך פשוטה: הטכניקה ששימשה את בוני חומות העיר המפורסמות, שנפלו ונבנו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה אך שרידים מהן עומדים עד היום, כללה שימוש באדמה - חומר הגלם האולטימטיבי של התקופה. חומות יריחו, כמו גם קטעים נרחבים מחומת סין הגדולה, כנסיות מהמאה ה־17 ובתי מגורים בני חמש קומות מהמאה ה־18 בגרמניה, כולם נבנו בטכניקה של אדמה מהודקת. מעט מים, הרבה אדמה בהרכב מסוים, ופעולת חבטה ודחיסה מונוטונית שהופכת את התערובת הזו עם הזמן לאבן יצרו את המבנים העמידים בעולם, כאלו ששורדים דורות ארוכים ונדמה שפשוט מסרבים לקרוס.
על פי פרסומים של מחלקת המחקר הארכטיקטונית של האו"ם, יותר ממחצית העולם עדיין מתגוררת במבני אדמה. אם בעולם המערבי אנו מתבוננים בבתי אדמה כסמל לבערות ונחשלות, הרי זה בעיקר בגלל הבערות שלנו. בתי האדמה של אפריקה, למשל, עמידים פי כמה וכמה ברעידות אדמה מאשר כל מבנה שחוזק בתמ"א 38 הישראלית. בתי אדמה בהודו מסוגלים לווסת חם וקור באופן שמעורר תמיהה אצל כל בעל בית ישראלי ששבע ממזגנים. בתאילנד ובאוסטרליה בתי אדמה מהודקת מווסתים את הלחות באופן שבנייה עכשווית יכולה רק לחלום עליו, והקירות שלהם מנדפים אל חלל הבית אוויר בריא, בניגוד לקירות הבטון עמוסי הכימיקלים.
בית שכולו עשוי אדמה, מהמסד ועד הטפחות, בהלנה, קליפורניה. עמיד יותר ברעידות אדמה מאשר כל מבנה שחוזק בתמ"א 38 צילום: Jesse Wagstaff זוהי רשימה חלקית ביותר של היתרונות שבנייה טבעית מציעה. אם בעשורים האחרונים בנייה כזו נחשבה לקוריוז שמשמש קהילות היפיות שמקימות בתים הנראים כאילו נלקחו מספרי "ההוביט", הרי שבעשור האחרון היא מסתמנת כאלטרנטיבה אמיתית לשיטות הבנייה הנוכחיות: חומרי הגלם הם בעלי עלות אפסית כמעט; ההקמה אינה מצריכה מומחיות ומאפשרת לכל אחד ואחת לבצע אותה בעצמו; והתוצאה היא בתים שעמידים בפני פגעי הזמן ומזג האוויר ומסוגלים לשרת בתחזוקה מינימלית דורות על גבי דורות של דיירים.
טבעי שנבנה מאדמה
"כל מי שבונה מאדמה בעולם המערבי בשנים האחרונות מספר אותו סיפור", אומר פרופ' גיאורג מייבאום מהפקולטה הגיאוטכנית של אוניברסיטת הולצמינדן בגרמניה ל"כלכליסט". "כולם מספרים איך הם עברו ליד אתר בנייה לא רחוק מהמגרש שעליו התכוונו לבנות, וראו שם ערימת אדמה ענקית שנחפרה כדי להניח יסודות ממתינה לפינוי לאתר פסולת בניין. מי שבונה באדמה - זה בדיוק חומר הגלם שלו. תשלום סמלי על הובלה וכל חומר הגלם הזה שלך. זאת אומרת שחומר הגלם הבסיסי והעיקרי הוא לא רק טבעי, אלא גם זול".
פרופ' גיאורג מייבאום: " אני מבטיח לקוראים שהם, ועוד כמה דורות אחריהם, יוכלו להתגורר בבית מאדמה. בסוף מחזור החיים של בתים כאלה, הבית פשוט חוזר לאדמה" מייבאום הוא אחד החוקרים המובילים בעולם של בנייה מאדמה מהודקת. במעבדה שלו בהולצמינדן הוא וחוקרים אחרים מבצעים ניסויים על עמודי ענק שנבנו בשיטה זו: כל עמוד עובר בדיקות מפרכות של לחץ, חוזק, עמידות, מוליכות וכל פרמטר אחר שקוד תקינת הבנייה הגרמני המדוקדק דורש. "התקינה לבנייה באדמה מהודקת (Rammed Earth) כבר קיימת", מסביר מייבאום, "אבל אנחנו מנסים להבין יותר לעומק את היכולות של בנייה מסוג זה וכך לשפר או להרחיב את התקינה הקיימת.
"אנחנו חושבים שבנייה מאדמה היא טכניקה פנטסטית. היא עושה שימוש בחומר גלם שנגיש לכולם, יש לנו כמויות עצומות ממנו. זה חומר גלם שקיים לרוב באתרי הבנייה עצמם, או שההובלה שלו היא ממרחקים קצרים. לא מדובר ביבוא מעבר לים של בטון ולבנים, שגם ככה תהליך הייצור שלהם צורך הרבה אנרגיה ויוצר זיהום עצום. חשוב מכל, בסוף מחזור החיים של בתים מאדמה מהודקת - הם פשוט חוזרים לאדמה עצמה, אבל אני יכול להבטיח לקוראים שלך כי התהליך הזה הוא ארוך. הם, ילדיהם, ילדי ילדיהם ועוד כמה דורות יוכלו להתגורר בבית שנבנה מאדמה. בתים כאלה מחזיקים מעמד מאות שנים בתחזוקה מינימלית".
בית מאדמה מהודקת בסקורה, מרוקו. חיסכון אנרגטי עצום בהוצאות החימום והקירור צילום: איי אף פי אני מנסה להבין ממייבאום מהו התהליך הבסיסי של בנייה מאדמה מהודקת. "זה בדיוק כפי שזה נשמע", הוא מסביר באנגלית עם מבטא יקי כבד. "בין שני לוחות עץ או מתכת נשפכת שכבה של אדמה שמכילה כ־10% חרסית, מעט חצץ דק, חול, מים, ולפעמים 5%–10% בטון. בעזרת כלי ידני או מכני מתבצעת פעולה של דחיסה, חבטות שמהדקות את התערובת היטב ומאחדות אותה למקשה אחת. הפעולה חוזרת על עצמה עד שמתקבל קיר, שעם הזמן הופך למוצק. הקיר הזה סופח אליו CO2, ובתהליך קצר יחסית הופך קשה כאבן. זה הכל.
"זה מאוד דומה לתשתית שמונחת מתחת לכבישים, שאותה לוחץ מכבש", ממשיך מייבאום, "אלא שבניגוד להנחת כבישים, בניית בתים מאדמה מהודקת היא משהו שכל אחד יכול לעשות בעצמו. מובן שנדרש הרבה ניסיון כדי להגיע לתוצאות ואיכויות גבוהות כפי שדורשת התקינה הגרמנית, אבל גם אנשים שהם חסרי ניסיון לחלוטין יכולים להשתלט על המלאכה הזו בעצמם ולבנות במו ידיהם את ביתם בתוך זמן קצר יחסית".
מערך הניסויים של מייבאום הביא את החוקרים למסקנות מרשימות על יכולות הקירות שנבנים בטכניקה הזו. "לעתים הם חזקים משמעותית מבנייה קונבנציונלית", אומר מייבאום. "בדרך כלל עוביו של קיר אדמה עומד על 60 ס"מ, אבל עם תערובת של מעט בטון ניתן לבנות אותם גם בעובי של 30 ס"מ בלבד. החוזק והמסיביות שלהם מאפשרים להם לא רק לעמוד במזג אוויר קיצוני, אלא גם לתמוך ללא יסודות או קורות בקומה נוספת ובגג. זה עוד אלמנט משמעותי: בנייה ללא שלד, כשהקירות עצמם מספקים תמיכה בעומסים, היא זולה ומהירה יותר".
גרם מדרגות מאדמה באוסטרליה. "אדמה היא חומר חי ובעל יכולות מופלאות" צילום: Justin Alexander הסיבה העיקרית שבגינה מייבאום מרותק לסגנון הבנייה הזה היא סביבתית, ולא בכדי. על פי המשרד להגנת הסביבה האמריקאי, תעשיית הבטון לבדה אחראית ל־9% מפליטות ה־CO2 בעולם. מעבר לבנייה טבעית, שחומרי הגלם שלה מגיעים מפעולת חפירה פשוטה, יכול לצמצם באופן דרסטי את הפליטות הללו, אבל זה רק קצה הקרחון.
ענף הבנייה העולמי משתמש ב־40% מחומרי הגלם בעולם. תהליך הבנייה של בתים ובניינים אחראי ל־38% מפליטות ה־CO2 בעולם, ובניינים צורכים 41% מכלל האנרגיה בעולם - רובה (60%) לשם חימום או קירור. "בתים שמסוגלים להוריד את הנתונים האלה בצורה דרסטית הם ללא ספק העתיד", פוסק מייבאום. "חייבים גם להזכיר שפסולת בניין אחראית ליותר ממחצית האשפה במערב. כשאתה בונה מאדמה, אתה פשוט מעלים את חלק הארי של הפסולת הזו, כי אדמה חוזרת לאדמה".
אדמה לאקלים הישראלי
כדי להבין טוב יותר איך בנייה מאדמה מהודקת מאפשרת לחסוך באנרגיה אני פונה לביל סוויני (Bill Swaney), אחד מקבלני האדמה המהודקת הוותיקים בבריטניה. סוויני, שבונה בתים מאדמה יותר מ־20 שנה, מחזיק בחברת בנייה גדולה. מאות העובדים שהוא מעסיק אחראים למאות פרויקטים שנבנו בהצלחה גדולה דווקא באקלים הקר והגשום של האי הבריטי. סוויני החל לבנות באדמה אחרי ששהה תקופה באוסטרליה, שם למד את המלאכה על בורייה. "התאהבתי במראה של הקירות", הוא אומר בשיחת טלפון מאחד מאתרי הבנייה שלו. "התוצאה שמתקבלת מדהימה בעיניי. זאת הסיבה העיקרית שהתחלתי לעבוד בתחום, רק מאוחר יותר הבנתי כמה היתרונות בבנייה כזו הם עצומים".
פול ז'קין, היסטוריון ומהנדס בניין: "בנייה באדמה מהודקת היא שיטה שאי אפשר לנכס. זה מזכיר לי את אחד מיתרונותיה שלה: היא עמידה לחלוטין לאש, וכפי שהיא עמידה לאש היא תעמוד בפני ניסיונות ההשתלטות עליה" הבתים שסוויני בונה באקלים הצפון אירופי הם מהסוג שדורש מעט בטון כדי להפוך לעמיד לחלוטין בתנאי מזג האוויר הרטובים. "בדרך כלל אנחנו מוסיפים כ־5% בטון לאדמה כדי לייצב אותה ולהפוך אותה לעמידה בגשם ושלג", הוא מסביר, "אבל כל מבנה שלנו מקזז את פליטות הפחמן של הבטון עם הזמן: הוא סופג פחמן אל הקירות כדי לחזק ולייצב אותם, רוב חומרי הגלם עוברים מרחק קצר ביותר לאתר ולפעמים ממש מגיעים ממנו, ומובן שהחיסכון המשמעותי ביותר הוא תוצאה של יכולתה של אדמה לעבוד כמאסה תרמית פנימית".
בית אדמה בויקטוריה, אוסטרליה. "זה מאוד דומה לתשתית שמונחת מתחת לכבישים" צילום: Justin Alexander תסביר בבקשה.
"חומרים בעלי מאסה תרמית הם חומרים שסופגים באטיות חום וקור ומשחררים באטיות את האנרגיה שספגו. כך למשל, קיר אדמה מהודקת שספג לתוכו את קרינת השמש במהלך יום חורפי יתחמם בהדרגה, ובלילה, בזמן שהטמפרטורות צונחות, יפלוט את החום שצבר אל חלל הבית. אנחנו מדברים בעיקר על קירות פנימיים, כי לתוך הקירות החיצוניים אנחנו מחדירים שכבת בידוד מסיבית. כשקיר פנימי שמוצב מול חלונות שפונים דרומה מתחמם במהלך החורף מקרינת השמש, בלילה הוא יפלוט את החום שצבר אל הבית. בקיץ התהליך הפוך: החלונות שנפתחים בלילה מחדירים קרירות נעימה, שנספגת בקירות ומשתחררת במהלך היום החם. מדובר בחיסכון אנרגטי עצום בהוצאות החימום והקירור של הבתים".
כמה עצום?
"מהניסיון שלנו מדובר בקיצוץ חד של כ־50% מהוצאות החימום והקירור, אבל אני יכול לספר לך שבמזג האוויר הלוהט של אוסטרליה ראיתי בתים ואפילו קמפוסים שלמים שנבנו מאדמה מהודקת ולא עושים שום שימוש במיזוג אוויר או בחימום. הוצאות המיזוג והחימום שלהם עומדות על אפס".
אתה חושב שבנייה כזו תתאים למדינה כמו ישראל, שהאקלים בה לוהט ובחלקים שבהם מרוכזת האוכלוסייה קיימת לחות בלתי נסבלת?
"תתאים מאוד. דבר ראשון, בנייה באדמה מהודקת היא טכניקה בת אלפי שנים, וחלקים גדולים של המזרח התיכון משתמשים בה עד היום. זוהי בנייה שמסורתית מתאימה מאוד לאזור. הניסיון האוסטרלי מראה שגם מבנים מסוג זה שאינם מתוכננים כראוי מורידים 50% מהוצאות המיזוג שלהם, ולכן למקום כמו ישראל - שבו אני מבין שמזגנים עובדים ללא הרף - זה יתאים מאוד.
חומות יריחו. נבנו מאדמה מהודקת ומחזיקות מעמד כבר 4,000 שנה צילום: אי פי איי "כשמדובר בלחות, זה אולי אחד היתרונות הגדולים ביותר של בנייה מסוג זה. אדמה היא חומר חי ובעל יכולות מופלאות. מבנים מאדמה מהודקת מסוגלים לווסת לחות באופן שמוזיאונים, ספריות ואספנים חולמים עליו. קירות אדמה יוצרים אקלים קבוע שנע בין 40% ל־60% לחות, לא משנה מה קורה בחוץ. זו רמת לחות אופטימלית לאנשים לחיות בה, ולא רק לאנשים - גם ספרים ויצירות אמנות עדינות נשמרים לאורך זמן ברמת לחות כזו. אז אם לאורך רצועת החוף של ישראל הקיץ הוא לח מאוד, בנייה מאדמה היא הפתרון המתבקש".
את הדברים של סוויני מאשר גם הפרופסור הגרמני. "הניסויים המבוקרים שלנו מראים בבירור כיצד אדמה מווסתת לחות לרמה נוחה", אומר מייבאום, "אבל זה לא רק עניין של נוחות. קירות אדמה הם אנטי־אלרגניים - הם לא משחררים כימיקלים מזיקים לחלל הבית כפי שבנייה קונבנציונלית עושה, ולכן אנשים עם רגישות אלרגנית או אסטמטיים מראים שיפור חד באיכות הנשימה במבנים מסוג זה".
הזכות הבסיסית לבנות בית
סוויני בונה את בתי האדמה שלו במהירות מסחררת. קיר אדמה מהודקת של 3 על 6 מטרים נבנה ביום, והקירות לבית שלם נבנים בתוך שבועיים־שלושה. מכיוון שהקירות הללו אינם זקוקים לשלד תומך, פשוט מניחים עליהם גג במהירות, לפעמים אחד שהורכב מראש ומגיע עם מנוף. "אנחנו בונים בעיקר לאנשים שיש להם כסף ומודעות סביבתית גבוהה", מודה סוויני, "אם כי לאחרונה פוקד את בריטניה גל של בנייה באדמה מהודקת של מבני ציבור, בשל היתרונות האנרגטיים הגלומים בבנייה ובשל איכות האוויר המצוינת של בניינים כאלה".
כמה יעלה לי בית מאדמה ביחס לבית בבנייה קונבנציונלית?
"זו שאלה שכל מי שנמצא בתחום נאבק כדי לתת לה תשובה, ולכל אחד תשובה אחרת. אני יכול לומר מניסיוני שבתים שנבנים בשיטה הזו יכולים לא אחת להתחרות בבנייה קונבנציונלית מבחינת המחיר ולהשתוות לה, אבל לרוב - בעיקר כי אנחנו עדיין בונים לשכבה אמידה של אוכלוסייה - הם יקרים ב־30%".
למה בעצם? חומר הגלם זול, אז מה העלויות כאן?
"עבודה. זו עבודה שהיא בעיקר עבודת ידיים מפרכת, כזו שעדיין נחשבת לסוג של מלאכת אמן, ואצלנו במערב כוח העבודה הוא לא זול. בתי אדמה שנבנים היום בצפון אמריקה ובאירופה על ידי קבלנים מדופלמים - שהם מועטים ויקרים יחסית - עולים סכום דומה לבתים באותו גודל שנבנים בבנייה קונבנציונלית. אנחנו מאמינים שבעשור הקרוב נראה התפתחויות מסיביות של מיכון בתחום, אפילו הבאת קירות מוכנים לאתר הבנייה, שיוזילו באופן דרסטי את העלויות. ככל שיותר אנשים ייכנסו לתחום, כך גם עלויות העבודה יירדו. אני לא אתפלא אם בעוד עשור או שניים בתים בבנייה טבעית יעלו מחצית עד שני שלישים מבתים קונבנציונליים".
לחזון הזה של סוויני שותף גם מייבאום. "כל הזמן אנחנו מנסים להמציא ולייעל את התהליך של בנייה באדמה מהודקת", הוא אומר. "בהתחלה חשבנו שצריך לשכנע את הקבלנים הגדולים לחדור לפרויקטים של בנייה מסיבית, אבל קשה לשכנע את חברות הבנייה. הן רגילות לעבוד באופן מסוים ולא מעוניינות לקחת הימורים.
"מה שאנחנו עושים היום הוא לשכנע את העשירים לבנות כך. הם יודעים ומבינים שזו בנייה איכותית שנתפסת כיוקרתית, ולכן בגרמניה, אוסטריה ושוויץ יש תחייה גדולה של בנייה כזו עבור שכבה די מצומצמת של אנשים עם כסף".
בנייה מאדמה מהודקת. שופכים תערובת אדמה, חובטים ומהדקים ביד ומתקבל קיר צילום: cc by Jeff Werner זה לא אמור להיות הפוך?
"כן, זה אמור וזה יהיה יום אחד. גם מסורתית, מאז ומעולם בנייה באדמה היתה משהו שנגיש לכל אחד, גם למי שאין לו כסף לבנות בית. כרגע אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק עם חברות גדולות שמנסות להשתלט על התחום רגע לפני שהוא הופך לנגיש יותר, ומנסות לכפות את התקינה שלהן על בנייה באדמה באופן שלא ישאיר לאדם הפשוט את האפשרות לבנות בית במו ידיו. זה פשוט ניסיון למחטף וניכוס קפיטליסטי למטרות רווח של טכניקה שכל היופי שלה הוא הנגישות לכל אחד".
לשחרר את האדמה
"זה יהיה נורא אם זה מה שיקרה", מחזק פול ז'קין (Jaquin), היסטוריון ומהנדס בניין בריטי מאוניברסיטת דורהאם, ומחברו של הספר "Earth Building: History, Science and Conservation". "צריך להבין שבנייה בשיטה זו היא משהו שאין עליו פטנט, היא היתה שייכת מאז ומעולם לאדם הפשוט שמחפש מחסה. היסטורית אנחנו רואים תחייה שלה בכל פעם שמשבר או קושי כלכלי פוקדים אזור או מדינה".
אחד מגלי התחייה הגדולים של הבנייה באדמה התחולל ב־1790, בתקופה הסוערת ביותר בחברה הצרפתית. פחות משנה לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית ונפילת הבסטיליה, כתב ארכיטקט צרפתי בשם פרנסואה קוואנטרו (Francois Cointeraux) מנשר שהפך ללהיט.
בנייה מאדמה מהודקת. שופכים תערובת אדמה, חובטים ומהדקים באופן מכני צילום: cc by Lsbentz "הוא כתב פמפלט על בנייה מאדמה מהודקת וכיצד לבצע אותה", מסביר ז'קין, "הוא בעצם העניק לאלפי צרפתים מדריך פשוט לבניית בית בעצמם, והוא עשה זאת בתקופה של משבר כלכלי חריף ומשבר חברתי חריף עוד יותר. המדריך הזה למעשה העצים את כוחם של העניים, ההמונים, לבנות בית בעצמם. הוא היה להיט. לא רק שהוא נמכר באלפי עותקים והביא לגל בנייה עצום של בתי אדמה מהודקת, הוא גם תורגם לגרמנית, איטלקית, אנגלית ושפות אחרות. הוא התפשט ברחבי אירופה כמנשר שמשחרר אנשים. המדריך הזה עשה את דרכו לאמריקה ולאוסטרליה עם גלי ההגירה של התקופה, ואחראי לבנייתם של מאות מבני אדמה מהודקת במושבות, שחלקם עומדים על תילם עד היום.
"ראינו את זה קורה גם בשנות השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית ובאנגליה - אנשים בנו את הבתים שלהם מאדמה מהודקת בעצמם, כי זה לא מסובך, אפילו קל יחסית. אפילו בשנות השבעים, עם משבר הנפט, ראינו תחייה של בנייה טבעית. במסגרת עבודתי אני נתקל לא אחת באנשים שבונים כיום לבדם את הקירות לבית שלהם. בפרויקט שעזרתי בו לא מזמן משפחה אחת בנתה בעזרת כמה חברים בית שלם בתוך פחות מחודש, והם עשו עבודה טובה. בנייה מאדמה היא לא רק אקולוגית, בריאותית ויעילה אנרגטית. היא משהו ששייך לאנשים, אלטרנטיבה לשיטה".
אז היום היא אמורה לפרוח.
"כיום אנחנו רואים מאבק שהוא בעיקרו אידיאולוגי. אנחנו רואים תנועות בהודו ובתאילנד, למשל, שמלמדות איכרים ותושבי כפרים לבנות באדמה, מזכירות להם את האופן שבו נעשו דברים בעבר, עד שתעשיות הבנייה המתועשות השתלטו על אופן הבנייה ועל כיסם של האנשים.
"מה שהשיטה הזו אומרת הוא בעצם שאנחנו לא צריכים את כל המנגנון הקפיטליסטי־תעשייתי שהתפתח סביב בנייה במערב. אנחנו יכולים לבנות לבד, עם משפחה וחברים, ובמהלך הבנייה להשתחרר מהכבלים המשעבדים של המשכנתא ושל חיים שתכליתם לשלם אותה. ככל שיותר אנשים עושים זאת, כך גוברים הסיכויים שהשיטה תתחרה בסופו של דבר בהצלחה ובמחירים נמוכים יותר בשיטות הקונבנציונליות של היום.
"אני מאמין שבנייה באדמה מהודקת היא שיטה שאי אפשר להעלים מהעולם או לנכס. זה מזכיר לי את אחד היתרונות הגדולים שלה: היא עמידה לחלוטין לאש. ניסית פעם לשרוף אדמה? כפי שהיא עמידה לאש היא גם תעמוד בפני ניסיונות ההשתלטות עליה. אני מאמין שאדמה מהודקת היא העתיד של ענף הבנייה, אבל תישאר נגישה לאנשים. לשמחתי, אני לא לבד: חצי מאוכלוסיית העולם עדיין מתגוררת בבתי אדמה. אולי הפעם המערב יצטרף אליה, במקום לשנות אותה כדי להתאים לצרכיו".
