הצרות של יוצאי חבר העמים לשעבר

מנהלת מרכז הסיוע בעיר יונה דיטמן פרלסון מסבירה ל"כלכליסט" כי הבעיה נעוצה בשוק העבודה. "השינוי ברמת השכר הוא כמעט אפסי בשנים האחרונות, אבל החזר המשכנתא בחלק מהמקרים הולך ועולה, ומשפחות שהתרגלו לשאת ב־30% מהכנסת משק הבית לטובת משכנתא נאלצות כעת להקצות 40%–50%".

באשדוד יש ריכוז גבוה של עולים חדשים מחבר העמים לשעבר - אוכלוסייה המאופיינת במשכורת נמוכה. לדברי דיטמן פרלסון, משפחות אלה מתקשות לעמוד בהחזר החודשי, בעיקר ב־3–4 השנים לפני תום תקופת ההחזר על המשכנתא. במקרים כאלה, החוב של המשפחות מעמיק, מכיוון שסוג המשכנתאות שהעמידה להן המדינה כזכאים כלל מענק שניתן להן רק אם עמדו בתנאי המשכנתא. במילים אחרות, אי־עמידה בתנאי המשכנתא תוסיף את סכום המענק לחוב של המשפחה לבנק.

במרכז הסיוע באשדוד מציינים סיבוך אופייני נוסף הקשור אף הוא למבנה המשכנתא לעולים זכאים, ומתרחש במקרים שבהם בני המשפחה התפצלו לדירות שונות. הדבר נפוץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים לשעבר בגלל מבנה המשפחה הרב־דורית שמתגוררת תחת קורת גג אחת. עם השנים משפחות רבות מתפצלות, והדור הצעיר עובר לדירה משלו.

במקרים כאלה הדירה נמכרת, הבן רוכש דירה חדשה, וההורים עוברים להתגורר בשכירות. התסבוכת מתעוררת כשאחד ההורים אינו יכול לעמוד במימון שכר הדירה, ופונה למשרד השיכון לסיוע. במקרים רבים צעד זה פותח תיבת פנדורה, כשמשרד השיכון מודיע למשפחות שמכיוון שלפני מכירת הדירה לא בוצע נוהל של פירוק זכאויות, הן למעשה חייבות למדינה את המענק שניתן להן על ההלוואה. לדברי דיטמן פרלסון, הבנקים לא יידעו את העולים בזמנו על הנוהל הזה, כך שהם אלו שצריכים לשאת באחריות.