האדריכל אבנר ישר: "בלי בריכה וחדר כושר אפשר להוזיל מגדלים"

האדריכל אבנר ישר מעריך כי שינוי של ממש בעלויות הבנייה של מגדלים גבוהים יכול להיעשות רק בהתערבות המדינה. "הממשלה צריכה לחוקק חוקים שיחייבו עיריות לתכנן לגובה ולהכניס את היד לכיס".

לדבריו, יש דרכים שבהן המדינה יכולה לסייע: "אפשר להחליט שבמגדלים ישלמו ארנונה מופחתת לעשר השנים הראשונות, או לאשר תוספות של דירות שיושכרו וישמשו לתשלום ההוצאה על אחזקת הדירות, כפי שהצענו לעיריות תל אביב ורמת גן בפרויקטים שאנחנו מקדמים".

האדריכל אבנר ישר צילום: עמית שעל

גיא גבע, מנכ"ל משותף בחברת הפיקוח ההנדסי וקסמן גוברין גבע, אומר שעלות הקמת מגדל בגובה של יותר מ־25 קומות יקרה ב־2,000–3,000 שקל למ"ר מבנייה רגילה, בשל הצורך בהגדלת ההוצאות על שלד, מעליות וחזיתות, אבל לא רק

בגללן. "מסיורים בעולם הבנו שיש בישראל כשל שיפריע לבנות מגדלים כאלה לכולם. הישראלי אוהב מרפסות, שלא קיימות בעולם במגדלים. יש פה הוצאות גדולות על מה שמכונה 'שינויי דיירים'. רוכשי דירות אף פעם לא מסתפקים בסטנדרט שמציע הקבלן. כשצריך לשנע לקומה 60 מרצפות ייחודיות וכלים סניטריים שונים לכל דירה, זה עולה כסף".

גבע סבור שאפשר אחרת: "ללא בריכה, חדרי כושר ולובי מפואר אפשר להוזיל מאוד בנייה כזו. המדינה יכולה לשנות וגם להוזיל את הבנייה. אפשר למשל להסתפק בממ"ד קומתי במקום ממ"ד לכל דירה". להערכתו, ויתור על אלה יחתוך את עלות הבנייה ב־1,500 שקל למ"ר. בנוסף, הוא אומר, "עלות האחזקה תיחתך כך ל־500–700 שקל לדירה לחודש".

שי פאוזנר