בג"ץ דחה את העתירה נגד חלוקת הקרקעות למתקנים סולאריים
האגודה לצדק חלוקתי עתרה בטענה שהמדינה מחלקת קרקעות להקמת מתקנים מבלי לשתף את הציבור ברווחים. השופטים: "ההיפך הוא הנכון"
אור ירוק להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים? בג"ץ דחה אתמול (א') את עתירת האגודה לצדק חלוקתי שטענה שהמדינה מחלקת קרקעות להקמת מתקני חשמל "ירוק" מבלי לשתף את הציבור ברווחים.
העתירה הוגשה נגד כמה יזמים בתחום ייצור החשמל ממתקנים סולארים, כמו גם נגד החלטה של מינהל מקרקעי ישראל להקצות קרקעות של מושבים או קיבוצים מבלי לערוך מכרז ותוך קבלת סכומי כסף נמוכים מדי לכאורה עבור השימוש בהם. לטענת האגודה לצדק חלוקתי, הרווח מהחשמל שיופק מהחוות הסולאריות ויימכר למדינה צפוי להתחלק רק בין היזם ליישוב החקלאי. לעומתו, הציבור, בעל הקרקע, לא ירוויח לכאורה מהקצאת הקרקעות דבר וחצי דבר.
"מצאנו שטענותיהן העקרוניות של העותרות מכוונות למעשה להסדרים קודמים שהותוו בהחלטות קודמות של מועצת מקרקעי ישראל בשנים 2008 ו-2009 ובמדיניות שהוצאה לפועל מכוחן. החלטות אלו לא נתקפו, לא במועד שבו נתקבלו ואף לא במסגרת העתירות הנוכחיות", אמרו השופטים, וסיכמו ש"ההחלטה החדשה שנגדה כוונו העתירות שלפנינו אינה מיטיבה עם היישובים החקלאיים והיזמים הפרטיים לעומת ההסדרים שקדמו לה. ההיפך הוא הנכון. במידה רבה, היא מהווה תיקון לקשיים שהתגלו בהסדרים הקודמים מבחינת שיקולי צדק חלוקתי. בנסיבות אלה, נשמט הבסיס תחת חלק הארי של טענות העותרות".
עורכי הדין חי חיימסון ועירו מוניץ, ממשרד חיימסון סודאי שייצג את המשיבים בעתירה, בירכו על החלטת בג"ץ, והסבירו שבלעדיה הפרויקטים היו נעצרים. "פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה בפיתוח המיזמים הסולאריים בקרקעות מושבים וקיבוצים שונים, שיהוו מקור הכנסה משמעותי ארוך טווח ביישובים אלה. בין היתר, פסק הדין מכיר בלגיטימיות של ההתקשרויות החוזיות שנכרתו בין היישובים השונים ליזמים הסולאריים", אמרו.
פסק הדין מהווה בשורה טובה ליזמים הגדולים בשוק האנרגיה הסולארית שממתינים עם פרויקטים שונים לביצוע.
מהאגודה לצדק חלוקתי נמסר: "אמנם עתירת האגודה לצדק חלוקתי נדחתה, אך האגודה שמחה על האמרות החשובות בפסק הדין אודות הקצאת משאב הקרקע החקלאית והשימושים המותרים בה. כמו כן, האגודה מברכת על כוונת המדינה להתחיל ולגבות תמלוגים בגין הפרויקטים הסולאריים כפי שהוצג לאחרונה באמצעי התקשורת. בעקבות העתירה שהוגשה והקמפין הציבורי שנוהל, הבינו מקבלי החלטות שהקופה הציבורית עומדת להפסיד כספים רבים מהפרויקטים הסולאריים שיוקמו על קרקעות חקלאיות והחלו בתיקון המדיניות. פתרון זה אומנם אינו אידיאלי, אך לפחות עומד בקנה אחד עם האינטרס הציבורי הרחב וקבלת תמורה הולמת עבור השימוש המסחרי במשאב הקרקע החקלאית".