לנצח את השיטה
בית הספר שיעשה לכם חשק לחזור ללמוד, ועוד ארבעה חידושי עיצוב מקומיים
סביבה: לימודים פתוחים
יריד האמנות "צבע טרי" נערך השנה בבית הספר העל־יסודי בצפון־מערב תל אביב (שמו הסופי טרם נקבע), שהפך מחלל תצוגה ניטרלי למוצג בולט ביריד. מי שנוסע בין החולות על הכביש הצר מחוף תל ברוך לחוף הצוק לא יכול להתעלם מצורתו העכשווית והניאו־מודרנית, שמושכת את העין בזכות מערכת תיבות גדולות המרכיבות את המבנה, קווים גיאומטריים מוארכים, רפרפות הצלה מהשמש וחומרים עכשוויים, ובהם לוחות HPL (סוג של פורמייקה) במראה פלדה חומה חלודה. בתוך המבנה נעשה שימוש בצבעים שונים כדי להבדיל בין שכבות הגיל והקומות.
בבית הספר, שייפתח בספטמבר בניהולו של רם כהן, החדשנות תתבטא לא רק במראה אלא גם בעזרי הלימוד המתקדמים - הלימודים בו אמורים להתנהל באמצעות טכנולוגיה, כמעט ללא שימוש בספרים ומחברות.
בית הספר בצפון-מערב תל אביב. משתף את הקהילה צילום: תומי הרפז
אלא שיותר מהצורה, הצבע והתוכן, מה שמייחד את בית הספר הוא הקונספט. במקום להסתגר ולשמש רק את ילדי בית הספר, הוא מתוכנן באופן המזמין את הציבור והקהילה שסביבו ליהנות ממנו גם אחרי שעות הלימודים. לצורך כך תכנן האדריכל אלי אליקים ממשרד אליקים אדריכלים אגף ציבורי נפרד מאגף כיתות הלימוד, המחובר אליו באמצעות גשר זכוכית שמתחתיו שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים. האגף הציבורי כולל אודיטוריום המתאים ל־300 איש ומעליו הכנה לתיאטרון שייבנה בעתיד ויוכל להכיל 600 צופים; ספרייה (שתהפוך לציבורית בעתיד); חדרי מעבדות ומדעים שישמשו גם לחוגים אחר הצהריים; וכן אגף נפרד שישמש כמרכז ספורט ובו אולם ספורט ובריכת שחייה לימודית.
"הבשורה העיצובית של בית הספר היא שהמרחב הציבורי נתחם על ידי הבניין ולא על ידי גדר", מסביר אליקים. למרות הכל מתברר כי העיצוב עדיין לא מנצח את השיטה, כלומר את המסדרון. "התפיסה הפדגוגית של הכיתה הגרעינית כמרכז לא השתנתה, והבניין משקף את מה שהוא אמור לשרת. אבל עיצבנו אזור הרחבה של המסדרון בכל שכבה וקומה, כהתחלה של התרחבות מרחב הלמידה החוצה מהכיתה אל המסדרון, לפי תפיסות חדשות", מסביר אליקים.
שושנה פרסיץ 3 תל אביב
תערוכה: אוונגרד במוזיאון
במוזיאון העיצוב בחולון תיפתח בחודש הבאה תערוכה מקיפה של מעצב האופנה יוז'י ימאמוטו. המעצב יליד יפן הוא אחד המשפיעים בעולם האופנה בשלושת העשורים האחרונים, ועיצוביו מאופיינים בסגנון אוונגרדי אורבני, צורות פיסוליות ופרופורציות מופרכות. פרט למותג הקרוי על שמו הוא זכה להצלחה גם עם Y3, מותג הספורט שיצר עם אדידס, שחשף אותו לקהל צעיר ומעודכן. נוסף על כך שיתף פעולה עם בית האופנה הרמס ועם במאי הקולנוע טקשי קיטאנו.
בחולון יוצגו כ־80 דגמים בעיצובו אשר יוצבו בחללים השונים של המוזיאון, וימאמוטו עצמו עתיד להגיע לישראל לפתיחה. במקביל לתערוכה תיפתח חנות קונספט שתמכור פריטים של ימאמוטו במתחם בית בנמל של קום איל פו בנמל תל אביב.
5 ביולי עד 20 באוקטובר, מוזיאון העיצוב, פנחס אילון 8 חולון
חנות: רואים שקוף
על רקע הבניין התל־אביבי המתפורר קשה להתעלם מהחנות הבוהקת שעיצבה לי־רן שלומי גדרון, בעלת Miss Lee Design, סטודיו לעיצוב פנים. החנות, המוקדשת למכירת עדשות מגע בלבד, מזכירה בלובנה הצח בית מרקחת לציוד ראייה מדויק ומתקדם. על הקיר המרכזי מושכים את העין מספרים ואותיות בולטים בהשראת לוח לבדיקת ראייה. "התלבטתי איך מציגים עדשות מגע - מוצר שמעצם הווייתו קשה לייצגו", מסבירה שלומי גדרון, "לבסוף הקונספט הרעיוני התגבש מהמוצר עצמו. יצרתי אוסף של מונחים שמתארים בעיניי את המילה 'עדשה': ניקיון, צלילות, שקיפות, השתקפות, ריחוף, אווריריות ומתח בין שחור ולבן". היא עיצבה בעבר בתי קפה, מתחמי אופנה וחנות סלולר. העיצוב של חנות "עדשות" זכה לחשיפה ושבחים בבלוגים פופולריים בעולם, ובהם thecoolhunter.net.
עדשות. חשיפה בבלוגים פופולריים בעולם צילום: יהונתן הפנר
עדשות, דיזנגוף 332 תל אביב
missleedesign.com
חומר: הדק הירוק
בשנים האחרונות הפך הדק - ריצוף באמצעות קורות עץ - לפתרון נפוץ ואופנתי בריצוף חוץ. אם עד עכשיו השתמשו לבנייתו בלוחות עץ מקורי או בחומרים סינתטיים, חברת "פשוט ירוק" בבעלותו של שמעון חמו מציעה פיתוח ישראלי חדשני שהוא גם ידידותי לסביבה. בחברה, המתמחה בפתרונות סינתטיים לגינה, פיתחו דק עשוי תערובת של בטון קל וחומרים ממוחזרים, ובהם אפר פחם גרוס מתחנת הכוח בחדרה ושאריות סיבי ניילון מדשא סינתטי שהחברה משווקת. התוצאה היא מעין מרצפות בטון דמויות עץ המיוצרות בשלושה דגמים: קורות לבניית דק, אבני מדרך לגינה וקורות עבות יותר לתיחום הגינה. הייצור מתבצע בשלושה גוני עץ, ומכיוון שהוא נעשה בארץ, אפשר להזמין גוונים נוספים בהתאמה אישית. המחיר הוא 240 שקל למ"ר - דומה למחיר של דק סינתטי וזול ממחיר של דק עץ איפאה איכותי.
ישראלי: עבודת יד
תיק קטן שעשוי משני חלקי חזייה שנקרא double D היה המוצר הראשון שעיצבו יחד השותפות של סטודיו דרום. הוא הצליח לפצח את סוד ההצלחה העיצובית אך נכשל מבחינה מסחרית. התיק הוצג בתערוכה נודדת שאצר מייסד סטודיו דרוך הנחשב, המעצב ההולנדי חייס בקר, ונרכש על ידי מוזיאון העיצוב והאמנות בהולנד (SM's). בעקבות ההצלחה קיבלו השתיים הזמנות לייצור אך התקשו לעמוד בהן בגלל העלות הגבוהה של התהליך. היום הן מייצרות אותו בסדרות קטנות, בייצור מקומי, ומוכרות אותו במחיר של 500 שקל לפריט.
את סטודיו דרום הקימו לפני שנתיים לי לוי (37), בוגרת בצלאל ומי שאחראית על העיצוב האמנותי בסדרות טלוויזיה בולטות כמו "בטיפול", "טקסי דרייבר" ו"הכל דבש", ויאנטין רוזנברך (29), מעצבת מוצר בוגרת האקדמיה באיינדהובן. הן עדיין נאלצות להתפרנס ממוצרים מוזמנים לחברות הפקות לטלוויזיה ולקולנוע ועיצוב פנים למקומות בילוי. "אולי אפשר להתפרנס מעיצוב מוצרים, אבל אנחנו עוד לא פענחנו ופיצחנו את זה", מתוודה לוי.
"ואזה אואזיס" מספוג ירוק
בין המוצרים שעיצבו השתיים: "ואזה אואזיס" - אגרטל שעשוי מהספוג הירוק שבדרך כלל משמש לסידורי פרחים. הן אטמו את המעטפת שלו, מילאו אותו במים ועיטרו אותו בדוגמאות מחורצות מתוך רולרים לבנייה משנות השישים, כך שהפך לאגרטל עצמו; וקערת פירות שעשויה ממסגרת עץ שעליה מתוח בד לייקרה שמתפרק וניתן לכיבוס: "הקערה מגיבה למה שבתוכה, וככה אתה מייצר בכל פעם קומפוזיציה חדשה", אומרת רוזנברך. דווקא על מדף הספרים בחרו השתיים ליצור אמירה פוליטית, כשעיצבו תומך ספרים יצוק בטון הנראה כמו קטע מחומת ההפרדה. "העיצוב של מעצור הספרים מתייחס למעצור, לחסימה, למניעת מעבר של ידע, תרבות ואנושיות מצד לצד", אומרת לוי, "אבל העיצוב הוא גם אמירה על האסתטיקה של הפוליטיקה".
הסטודיו של השתיים שוכן בדרום, ביפו - ומכאן גם שמו. "אנחנו מושפעות מהחספוס של הדרום ומאמינות בדרום", מסבירה לוי.
אבל המוצרים שלכן פונים לצפון העשיר.
"מבחינת חשבון הבנק הם פונים לצפון, אבל עושים סיבוב, עוברים דרך הדרום וחוזרים לצפון. אלה לא מוצרים קלים לעיכול, הם לא מיידיים, ולא מוצרי צריכה. הם נוצרים מנקודת מבט עיצובית ולא צרכנית".
המוצרים אינם מופצים בחנויות ואפשר לקנות אותם רק ישירות מהסטודיו. המחירים: 200-500 שקל.
