הבית מלא קרטונים

"קרטון הוא חומר מתכלה, זה נכון, אבל הכל מתכלה: גם בני אדם מתכלים, ואפילו בטון, שמייחסים לו נצחיות", אומר האדריכל ד"ר יוסי קורי, העומד בראש משרד גאוטקטורה שעוסק בבנייה בת קיימא. "אני מסתובב בתל אביב ורואה עד כמה הבטון שממנו בנויים הבניינים מתכלה".

קורי מתייחס לטרנד הגואה של שימוש בקרטון החום לא כמארז, אלא כמוצר עצמו. העיסוק בקרטון כחומר גלם החל כבר בשנות החמישים והשישים, ברהיטים שעיצבו המעצב הבריטי פיטר מרדוק והאדריכל האמריקאי פרנק גרי - אבל עם השנים המעצבים זנחו את הקרטון לטובת הפלסטיק. הרוחות האקולוגיות של השנים האחרונות החזירו את העיסוק בקרטון כחומר גלם לרהיטים, ואפילו לבנייה, תחת הכובע של עיצוב בר קיימא. זה קרה בין השאר כשיקיר קהל המעצבים, הפלסטיק הגמיש, תוצר לוואי של תעשיית הנפט, התגלה כמכיל כימיקלים החשודים כמשבשי הורמונים. אם לא די בכך, רהיט הפלסטיק הממוצע מסיים את חייו כמפגע סביבתי מכיוון שאינו מתכלה. החיפוש אחר פתרונות ואלטרנטיבות הפך לבלתי נמנע.

"קרטון הוא חומר זול, ואפשר ליצור איתו חוזק קונסטרוקטיבי", מסביר קורי, שהציג בעצמו סוכה עשויה קרטון בתערוכה בבית התפוצות. "בישראל פועלות היום חברות כמו יאמתון הישראלית מלב המפרץ, המשתמשות בקרטון החל בתשתיות לבנייה וכלה בריהוט. האדריכל היפני־אמריקאי שיגֵרוּ באן הקים בניינים של ממש העשויים מקרטון, כולל כנסייה שלמה שהוא בנה לפליטים אחרי רעידת האדמה ביפן. הוא התחיל את העבודה בגלילי נייר מתעשיית ההדפסות".

חדר שהוצג ביריד העיצוב של מילאנו. ריהוט, עבודות אמנות, שעונים ושטיחי שאגי - כולם מקרטון

בניית בתים שכזו עדיין נמצאת בתחילת הדרך, אבל בכל מה שנוגע לתוכנם של הבתים, עולם העיצוב פשוט מתפקע מרעיונות לניצול של קרטון - בייחוד באירופה. המעצב הבריטי הנודע ג'יילס מילר התפרסם בספסל קרטון שעיצב לפני כמה שנים; כיום הוא פחות עוסק בריהוט, ויותר מזוהה עם קירות קרטון דקורטיביים שהוא מעצב בחיתוך לייזר ללקוחות שמבינים דבר או שניים בעיצוב בעצמם, כמו סטלה מקרטני.

הטרנד הזה הגיע לשיא ב־2010, כשבתערוכת עיצוב שנערכה במסגרת יריד הרהיטים של מילאנו הוצג חדר שלם מקרטון. בחדר הזה, שעיצבו וולטר דאוונצו ואלסנדרו אנטוניאצי, היו פריטי ריהוט, עבודות אמנות (כולל כלבים חמושים במשקפי שמש), שעונים ושטיחי שאגי - כולם מקרטון.

חברת הענק הראשונה שזיהתה את הטרנד היא איקאה, שתחלק מצלמת קרטון לרוכשי סדרת הריהוט החדשה שלה, הידידותית לסביבה, החל באוגוסט. זוהי מצלמה דיגיטלית העשויה חתיכה אחת של קרטון מקופל, לוח רכיבים אלקטרוניים ושתי סוללות.

הסיפור הזה לא נגמר ברהיטים ובאביזרים: אפשרויות הבנייה בקרטון בלתי מוגבלות, כפי שנוכחתי לדעת כשצפיתי ביזהר גפני מדווש ברחבי תל אביב על אופניים לבנים העשויים כמעט 100% קרטון שבנה בעצמו בדגם יפהפה.

המצרכים: קרטון, סכין, דבק ושתי ידיים

גם בארץ ישנן כמה חברות המשווקות מודלים תעשייתיים של ריהוט מקרטון. אחת הבולטות שבהן היא Green Lullaby מכפר שמריהו, המתמחה בריהוט לפעוטות. רהיטיה המצודדים של רות קינן, בעלת החברה, כבר הפכו לסמל סטטוס של הורים מביני עניין. קינן מספרת שהגיעה אל הרעיון כשעיצבה עריסת קרטון לבנה כשנולד. קרטון, היא מסבירה, מתאים במיוחד כחומר גלם לרהיטי פעוטות: מדובר ברהיטים שמלכתחילה מיועדים לתקופה קצרה, בהתאם לקצב הגידול של הילד, וממילא הבלאי וההשחתה שלהם גדולים. לעומת זאת, משקלם של הפעוטות לא תובע הרבה חומר גלם, כך שאפשר לייצר מוצר זול.

שידת קרטון בעיצוב איתי פינגולד

חברה ישראלית נוספת בתחום היא Easy Table, המייצרת שולחנות פיקניק המיועדים לשימוש מספר מוגבל של פעמים, כמעין פריט עונתי. סיפור הרקע שלהם כולל את העובדה שהשולחנות הם פטנט רשום בעיצובה של תלמידת תיכון בשם מאיה הראל ממודיעין. העובדה שהשולחנות האלה עוצבו על ידי נערה, ולא על ידי מעצב תעשייתי, היא סוד קסמו של הקרטון: מלבד היכולת שלו להתקפל לכדי מוצר שטוח וקל, קרטון - בניגוד לעץ, מתכת או פלסטיק - הוא חומר זמין וחינמי. העיצוב והעבודה בו אינם תובעים ציוד מיוחד כמו מסור חשמלי, מברגה או מפעל יציקה. אפשר לדוג קרטונים גדולים בסמוך לחנויות בקניונים, ובעזרת סכין יפנית ודבק נגרים לעצב את הקרטון עד לקבלת רהיט. המתקדמים יצטיידו גם באקדח דבק חם, סרגל מתכת, סרט מדידה וצבעים. זה הכל.

מי שאימצה את טכניקת העבודה הזאת וייבאה אותה לארץ היא אנג'לה בן אליעזר, המכשירה זה שמונה שנים נגרי ריהוט מקרטון. בן אליעזר מלאת התלהבות כשהיא מספרת על ההתגלות שלה: "לאורך שנים עבדתי בעיסת נייר וחיפשתי משהו אחר, שלא בדיוק ידעתי מהו. במרץ 2004 נתקלתי במקרה באתר אינטרנט צרפתי שהציג בדיוק את סוג הרהיטים שדמיינתי. זה טלטל אותי מחשבתית. האתר הזה נתן הפניה למורה בשם אריק גויומר, שהקים אסכולה שלמה של בניית רהיטי קרטון שממשיכים אסכולות קלאסיות של עיצוב בעץ. עוד באותו הלילה בניתי את הרהיט הראשון שלי בעזרת ההוראות שהיו באתר, ושלחתי אימייל לגויומר. למחרת בבוקר התקשרתי אליו וביקשתי ללמוד אצלו. הוא שמח לשמוע שאני מישראל, ואחרי שלמדתי אצלו ואצל השותפה שלו הוא אפילו בא ללמד בישראל. הטכניקה שלו נפוצה מאוד בצרפת, שם אלפי אנשים עוסקים בזה, ומאז שאני מעבירה סדנאות בנושא אני יודעת שהרבה מאוד עוסקים בזה גם בישראל".

יכול להיות שהסיבה להצלחה נעוצה בעובדה שמדובר בחומר גלם חינמי, בזמן של משבר כלכלי באירופה?

"באירופה רהיטי הקרטון נפוצים כבר 20 שנה, הרבה לפני המשבר, כי חלקם מתקפלים ומתאימים לדירות קטנות. מה שדוחף את התחום שם הוא הרעיון האקולוגי. לפי הנתונים של אמניר, קרטון הוא רכיב הפסולת הגדול ביותר ומהווה 40% מנפח הפסולת שלנו. אפילו מיחזור של קרטון הוא תהליך מזהם וזולל אנרגיה. לסוג העבודה שאני עושה קוראים באנגלית Upcycle: אני לוקחת חומר מזהם ועושה בו שימוש חוזר, בלי לצרוך אנרגיה. אנחנו כן מורחים על הקרטון שכבה דקיקה של חומרים פחות אקולוגיים, כמו צבעים וחומרים המונעים התלקחות המאריכים את חיי הקרטון, אבל 98% מהרהיט עשויים קרטון ואוויר".

אפשר להניח שריהוט עשוי קרטון עמיד פחות מרהיטי עץ.

"היתרון של הקרטון הוא בתהליך, ולאו דווקא בתוצאה ובעמידותה: היכולת של כל אדם לעצב לעצמו רהיט, הגמישות של הצבע והצורה, היכולת להכין רהיט אהוב וייחודי בלי לשלם הון, היכולת לא להשתתף במעגל הצרכני, פיתוח מיומנות אישית, ובעיקר התרומה לסביבה".

הנושא הזה של עמידות מעסיק את מיקי הורביץ, מעצב גרפי שמייצר רהיטים מקרטון ומלמד עבודה בקרטון. "אם רהיט הקרטון לא משדר איכות ועמידות לעומת רהיט מחומר אחר, אז אין לו זכות קיום", פוסק הורביץ. "מבחינתי, היתרון של קרטון הוא שאם רהיט קרטון בבית מתקלקל, אפשר לתקן אותו באופן עצמאי ללא אנשי מקצוע". שיא של עמידות כזו הפגין בחור אמריקאי אמיץ, ששט בנהר בקאנו שבנה מקרטון.

קוביות משחק ענקיות מקרטון בעיצוב טלי ביכלר צילום: נירית גור קרבי

דוגמה יפה לריהוט קרטון הנאלץ להפגין עמידות נמצאת בפרויקט שעיצבה טלי ביכלר למתחם ציבורי לילדים בזכרון יעקב. המתחם כולל קוביות משחק ענקיות המתחברות לספות וכורסאות לילדים, וקיר קרטון דקורטיבי מחורר שאפשר להציב בו פקקי שעם של יין בצבעים שונים, ליצירת ציורי קיר.

"קרטון הוא לא באמת חומר אקולוגי"

מעבר לכל הסוגיות שהקרטון מעלה על צרכנות והתכלות, עולה שוב ושוב השאלה האקולוגית: עד כמה ייצור רהיטים מקרטון, בעיקר ייצור תעשייתי, הוא אכן אקולוגי. באתר של חברת Kroom הישראלית מופיעים נתונים על שימוש בקרטון ממוחזר לעומת סיבי קרטון בשימוש ראשון: 27% חיסכון באנרגיה, 47% חיסכון בגזי חממה, 54% חיסכון בפסולת מוצקה ו־100% חיסכון בעץ.

הטרנד האקולוגי מורגש במיוחד ברהיטי הקרטון הממוחזר של חברות דוגמת Quart de Poil הצרפתית, שמשתמשת גם בדבקים על בסיס מים ומינימום מארזים. אבל לשיאו הטרנד הזה מגיע אצל כמה מעצבים שעוסקים בקרטון נטו: המעצב והאדריכל השוויצרי ניקולה אנריקו סטאובלי, למשל, הקים את אתר האינטרנט foldschool.com, שאינו מוכר דבר אלא רק מציג טכניקות לקיפול קופסאות קרטון כך שיהפכו לריהוט ילדים מושלם. סטאובלי אומר שמטרתו היא שמעצבים נוספים יעלו את הרעיונות שלהם לאתר, וכך יהפכו את ייצור הרהיטים מקרטון בשימוש חוזר לפתרון אקולוגי, נגיש וחינמי לכולם.

כסא Wiggle בעיצוב פרנק גרי. 60 שכבות קרטון דחוס

מי שאינו ממהר להכיר בריהוט הקרטון כפתרון אקולוגי הוא המעצב יאיר אנגל, חלוץ של תפיסת "מעריסה לעריסה" בארץ. לתפיסתו, כל רהיט צריך לענות על דרישות של 100% קיימות לכל שלב בחייו: החל בבחירת החומרים, עבור בתהליך הייצור, באיזו כמות של אנרגיה משתמשים, וכלה בתום חיי הרהיט, שרצוי שאפשר יהיה לעשות בו שימוש חוזר. "לפתור רק חלק מהבעיות האקולוגיות בייצור משול להורה שמתעלל בילדו רק לפעמים", הוא מסביר.

אנגל קובע שהכשל של רוב המוצרים הללו נמצא בממשקי המשתמש שלהם: "במגע עם המשתמש קרטון הוא חומר לא נעים ולא נוח, ודורש ציפויים או חיפויים. ישנה גם האינטראקציה השימושית של הריהוט, מה קורה כשילד מקשקש על השולחן או הופך עליו כוס מיץ בטעות. כדי להתמודד עם הקשיים הללו מטפלים בקרטון בציפויים או חיפויים, שהופכים אותו למוצר מורכב ולא מוצר מקרטון. נוסף על כך, בגלל העומסים הכבדים, מדובר בקרטון רב־שכבתי. בעיניי קרטון אינו חומר גלם מתאים לריהוט. הוא יקר, זולל משאבים בייצור, סופג המון צבע ולכן קשה לצביעה, לא יציב, סופג לחות ודליק. כשרוצים לדבר על תפיסה אקולוגית־באמת של 'מעריסה לעריסה' צריך לעבור משיח של אקו־יעילות (Eco‐Efficiency), צמצום ההשפעה הסביבתית, לשיח של אקו־מועילות (Eco‐Effectiveness), שמתמקדת באיכות הוליסטית. זה מה שאני מעוניין לקדם ולהטמיע".