פליק פלאק נדל"ני: ההסתבכות של המדינה עם הכנסת הראשונה בי-ם
המדינה מכרה בשנת 2001 את בניין הכנסת הראשון בירושלים בנזיד עדשים - כ־10 מיליון שקל - ומיד שכרה אותו מהקונה תמורת 1.8 מיליון שקל לשנה. בהמשך הפקיעה מהיזם את המבנה בחזרה וקבעה לו פיצוי נמוך, דבר שהביא אותו לתבוע 150 מיליון שקל מהמדינה. ומי מייצג את היזם? עורך הדין של נתניהו
09:2321.07.11
בית פרומין, בניין הכנסת הראשון, עומד במרכזה של תביעת נדל"ן אשר הוגשה השבוע על ידי חברת "בית משכן הכנסת הראשונה" נגד המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים. יש בתביעה כדי להעיד על תפיסתה הרשלנית של המדינה בכל הנוגע לניהול הנדל"ן בבעלותה.
בית פרומין שוכן במרכז ירושלים בפינת הרחובות קינג ג'ורג', שץ ובארי. הוא שימש כבניין הכנסת בשנים 1966-1950, ופעלו בו הכנסת הראשונה עד השישית. לאחר מכן שימש כמטה הראשי של משרד התיירות עד לשנת 2003, והיום פועל בו בית הדין הרבני.
בית פרומין צילום: נועם מוסקוביץ בשנת 1997 מינתה המדינה ועדת מכרזים בין־משרדית עם נציגי משרד האוצר, התיירות ומינהל מקרקעי ישראל שבחנה את מכירת הבניין. בשנת 2001 החליטה הוועדה למכור את המבנה לחברת בית משכן הכנסת הישנה, בבעלות איש הנדל"ן הירושלמי אילן רג'ואן, תמורת סכום זעום של 10.25 מיליון שקל בלבד. רג'ואן היה היחיד שניגש למכרז, עם הצעה של 8.56 מיליון שקל. סכום המכירה הוסכם לאחר משא ומתן עם ועדת המכירה של המדינה.
מאז המכירה ועד עצם היום הזה משלמת המדינה ליזם דמי שכירות בגובה כ־1.8 מיליון שקל לשנה, לאחר שמינהל נכסי הדיור הממשלתי שכר מרגו'אן את הנכס. בתוך כך ספג הליך המכירה ביקורת של חברי כנסת, אשר חשבו שהמבנה הישן ראוי להפוך למוזיאון הכנסת. בעקבות זאת הוקפאו ההליכים בוועדות התכנון עד לחודש יולי 2010, כאשר אושרה הצעת החוק ולפיה המבנה יופקע ויחזור להיות בבעלות הכנסת. עוד קודם לכן תקף דו"ח מבקר המדינה 2008 של השופט בדימוס מיכה לינדשנטראוס את העסקה: "המשא ומתן לא תועד. ועדת המכרזים קיבלה את ההחלטה למכור את זכויות המדינה בנכס מבלי שהתכנסה ומבלי שבחנה את מסמכי ההצעה".
בכתב התביעה טוען היזם רג'ואן כי "במהלך המשא ומתן גובשה גישה חיובית שעל פיה רוב המבנה הקיים יועבר לרשות המדינה לצורך הקמת המוזיאון, והכנסת תתמוך בהגדלת נפח הבנייה עד ל־32 קומות". רג'ואן טוען כי המדינה הפרה את ההסכם המקורי איתו בכך שלא אפשרה כל פיתוח בנכס ומנעה ממנו את קידום תוכניות הבנייה. לו המדינה היתה עומדת בהסכם, טוען רגו'אן, הוא היה עורך כבר ב־2007 תוכנית בנייה מפורטת, בונה את הבניין ומשווק אותו לדיירים ב־2011-2010. ולכן הוא דורש שהמדינה תפצה אותו על הנזק ואובדן הרווח שהיה צפוי לו ממכירת הדירות במבנה בן 24 קומות.
השמאי הממשלתי, מצדו, פסק לרג'ואן בינואר האחרון פיצוי של 44.5 מיליון שקל בלבד. רג'ואן זועם וטוען להפרת הסכם המכירה, מאחר שלטענתו הפיצוי לקח בחשבון את זכויות הבנייה הקיימות במבנה היום ולא על בסיס תוכניות לבנייה של 16 או 24 קומות. באמצעות עורך דינו דוד שמרון, המייצג גם את ראש הממשלה בתיקים שונים, הוא תובע 150 מיליון שקל פיצויים על הפקעת הנכס לידי המדינה. עורך דין נוסף ממשרדו של שמרון המטפל בתיק הוא עו"ד מיכאל ראבילו. ממשרד המשפטים נמסר: "התביעה התקבלה לפני כמה ימים. תשובת הפרקליטות תימסר לבית המשפט, כמקובל".
מהאוצר נמסר: "כתב התביעה טרם התקבל במשרד לכן לא נוכל להתייחס לאמור בו".
