כאן גרים בזול

הכמיהה לבית שולחת רבים אל המסלול הקונבנציונלי של מציאת דירה קבועה בין ארבעה קירות והשתעבדות למשכנתה ארוכת שנים. אך כפי שלכל מסלול יש דרך עוקפת, כך גם ישנם פתרונות דיור בלתי קונבנציונליים, נטולי משכנתה והתקבעות - עד כדי כך שהם ניידים.

את פתרונות הדיור המוצגים כאן לא תמצאו על שולחנו של שר השיכון והבינוי; ונראה שמרבית היזמים, שעומדים מאחורי הפרויקטים הבולטים בשוק ומוכרים דירות במאות מיליוני שקלים מדי שנה, כלל אינם מכירים אותם. אבל בשורה התחתונה מדובר בקורת גג, שעם מעט השקעה ניתן להפוך לאלטרנטיבה ראויה למגורים לא רק עבור זוגות צעירים, אלא גם למשפחות עם ילדים ואנשים שאין בכיסם מיליון שקל לרכישת דירה. ואם ההיבט הכספי אינו בהכרח המניע שיוביל להחלטה לבחור בפתרונות ייחודיים אלו, ייתכן שדווקא המיאוס במגורים בדירה סטנדרטית יהיה זה שיכריע בבחירה.

שאלת החוקיות האם זה חוקי? הקמת מבנה מצריכה חכירת קרקע ואישור מהוועדה המקומית. מי שמקים מבנה ללא היתרים לוקח את הסיכון שיידרש לפנות את המבנה בעתיד דותן לוי לכתבה המלאה 

אוטובוס: מגורים לבעלי רישיון ג'

שטח ממוצע: 28 מ"ר

עלות רכישת אוטובוס נייח: 10,000-5,000 שקל

הסבת אוטובוס נייח למגורים: כ-50 אלף שקל

עלות רכישת אוטובוס כשיר לנסיעה: כ-30 אלף שקל

הסבת אוטובוס נוסע למגורים: כ-100 אלף שקל

בסדרת הטלוויזיה "עספור" התגוררו גיבורי הסדרה באוטובוסים ישנים של אגד שיצאו משימוש והפכו למקום מגורים אלטרנטיבי. בישראל יש כיום, על פי הערכות, עשרות אוטובוסים שמשמשים למגורים, בעיקר במושבים ובפריפריה אך גם בערים. שטחו הממוצע של אוטובוס נע סביב 28 מ"ר, כך שצורת המגורים הזאת תתאים בעיקר לזוגות ללא ילדים, אך ניתן גם לחבר כמה אוטובוסים יחד. את אפשרות המגורים באוטובוס ניתן לחלק לשניים: אוטובוס נייח או כזה הכשיר לנסיעה. שתי האפשרויות שונות לגמרי במהותן, במערכות שצריך להשקיע בהן וכמובן בעלויות. אוטובוסים נייחים מחייבים פיסת אדמה פנויה שעליה ניתן להחנות אותם עם אפשרות להתחבר למים ולחשמל. אוטובוסים ללא מנוע או כאלה שאינם עובדים ניתן לקנות במחירים של 5–10 אלף שקל, ושיפוץ פנים האוטובוס והסבתו למגורים תעלה כ־50 אלף שקל ויותר, תלוי כמה תרצו להשקיע באיכות העבודה ובחומרים.

אוטובוס. מתאים בעיקר לזוגות צילום: אביהו שפירא

האפשרות השנייה היא מגורים באוטובוס הכשיר לנסיעה, והיא מושתתת על ההנחה שבכוונת הדייר לחיות חיי נוודות או להשתמש בו כקרוון נייד לחופשות. הדבר מחייב את הבעלים ברישיון נהיגה למשאית (ג'). רכישת אוטובוס ישן בן יותר מ־20 שנה שנוסע תסתכם ב־20–40 אלף שקל, ושיפוץ פנים הרכב תוך רכישת גנרטור ואבזורו במערכת מים, דוד שמש וחשמל יעלה כ־100 אלף שקל נוספים. כמו כן, יש לקבל את אישוריהם של מכון התקנים ומשרד הרישוי ולשאת בעלויות ביטוח וטסט.

לדברי חיים (השם המלא שמור במערכת), הבעלים של אוטובוס מאובזר, מכון התקנים מקשה מאוד על הסבת האוטובוסים ועל הרישוי שלהם, ומדובר בתהליך ארוך שיכול להימשך כמה חודשים ולהסתכם בהוצאה של עשרות אלפי שקלים. לדברי עידו נרקיס, בעליו של אוטובוס ששימש להפקות טלוויזיה, מומלץ לחפש את האוטובוסים הישנים שבהם הרצפה היא שטוחה, כך קל יותר לשפץ אותם. באתרי האינטרנט מוצעים למכירה כמה אוטובוסים שהוסבו למגורים במחירים של 15–280 אלף שקל. האוטובוס של עובדיה פדל, ששימש בעבר כצימר נוסע, מוצע למכירה ב־170 אלף שקל וכולל חדר שינה זוגי, שתי מיטות יחיד, שירותים, מקלחת, מטבחון, מקרר ואפילו מזגנים. חיים, שהעמיד גם את האוטובוס שלו למכירה, מספר כי כבר פנו אליו כמה משפחות שלא רצו להתחייב למשכנתה.

האוטובוס כולל חדר שינה זוגי, שירותים, מקלחת, מטבחון, מקרר ואפילו מזגנים צילום: אביהו שפירא

אוהל מונגולי: קמפינג משודרג

שטח: 30–100 מ"ר לאוהל

עלות: החל מ־40 אלף שקל לאוהל בשטח של 40 מ"ר

זמן הקמה: כחודש (כולל ייצור הבדים במפעל)

מגורים באוהל נשמעים אולי הזויים ומינימליסטיים מדי, אך התבוננות קצרה בחלל הפנימי של האוהלים המונגוליים שהוקמו בארץ מבהירה כי מדובר באלטרנטיבה ראויה למגורים. היורט הוא אוהל מונגולי מסורתי שהגיע לארה"ב לפני 30 שנה, שם עבר כמה שדרוגים באיכות החומרים ובדרך הבנייה, ולפני כשש שנים עלה ארצה. לדברי אייל ארז מחברת Freedome המתמחה בבניית יורטים, הגרסה המשופרת והמודרנית של האוהל כוללת בסיס עשוי עץ שעליו מונחת שכבה חיצונית עשויה PVC, עם מסנן UV נגד קרינת שמש שעברה הלחמה לצורך מניעת נזילות. החלק הפנימי מורכב מבד כותנה ובאמצע יש שכבת בידוד. החלק העליון של היורט מורכב מפתח שמיועד לשחרר את האוויר החם והוא ניתן לסגירה בימי גשם. לדברי ארז, רמת הגימור מאפשרת חיבור חלונות, ביצוע חלוקה פנימית או חיבור של כמה יורטים. "מדובר במבנה חכם מאוד שיודע לעמוד בכל תנאי מזג האוויר.

אוהל מונגולי. לא דורש תחזוקה

בארץ קיימים מאות יורטים המשמשים כצימרים, חדרי טיפולים, שטחי סדנאות ומגורים. גודל היורט נע מ־30–40 מ"ר, המידה המקובלת בצימרים, עד 100 מ"ר ליורט בודד. כדי להשיג מגורים בשטח גדול יותר יש לחבר כמה יורטים. לאחר ההזמנה מייצרים את הבדים במפעל, תהליך שנמשך כחודש, והקמת המבנה בשטח נמשכת כשלושה ימים בלבד.

לדברי ארז, המבנה לא דורש תחזוקה לבד משטיפה חיצונית של האוהל והחלפה של השכבה החיצונית פעם בעשר שנים. עלות היורט בשטח 40 מ"ר נעה בין 40–60 אלף שקל למבנה גמור לא כולל מטבח.

פנים האוהל. אלטרנטיבה ראויה למגורים

קרון רכבת: לא עוזבים את התחנה

שטח ממוצע: 21 מ"ר

עלות קרון והסבתו למגורים: 32 אלף שקל

אלטרנטיבה ששמורה לחובבי הנוסטלגיה: את קרונות הרכבת הישנים ניתן לרכוש ממפעלים או מפארקים. שטחו של כל קרון עומד על 21 מ"ר, אך אליו ניתן לחבר קרונות נוספים וכך ליצור מתחם מגורים גדול יותר. לדברי "עופר הקטן", שמשפץ ומוכר קרונות למגורים, לאחר רכישת הקרונות צריך לחדש את החלקים החיצוניים והפנימיים, ובדומה לנעשה בהסבת מכולות למקום מגורים יש לייצר קירות גבס עם בידוד ולאבזר את הבית במטבח, בשירותים ובמקלחת. חלקו החיצוני של הקרון עשוי מעץ ודורש צביעה פעם בכמה שנים. מחירו של קרון כולל פרגולה בחזית יעמוד על 32 אלף שקל.

קרון רכבת. לחובבי הנוסטלגיה צילום: אוראל כהן

מכולה ימית: גם ירוק וגם חזק

שטח ממוצע: כ־30 מ"ר

עלות מכולה והסבתה למגורים: 1,500–2,000 שקל למ"ר

זמן בנייה: 30–45 ימים למבנה בשטח 60 מ"ר

"מכולה ימית היא המבנה הזול ביותר שניתן למצוא היום בשוק הדיור", מצהיר גבי כנפו, מנכ"ל מרין מבנים בחברת אלאלוף. לדבריו, מחיר בית מכולה סטנדרטי נע סביב 1,500–2,000 שקל למ"ר כולל הכל, כלומר בית שמורכב משתי מכולות ושטחו כ־60 מ"ר יעלה 120 אלף שקל בממוצע. בנייה ממכולות אינה המצאה ישראלית - זוהי שיטה מקובלת מאוד בעולם להקמת בסיס מבנה המגורים, הודות לחוזק המכולות שמאפשר לשאת משקל כבד וליצור מבנים מורכבים.

השיטה הפשוטה והמקובלת לבנייה היא רכישת מכולה ימית משומשת. המכולות הימיות יוצאות משימוש לאחר 15 שנות שירות, ועל פי הערכות מדי שנה יוצאות למכירה בשוק כמיליון מכולות. על אף התיישנות המכולות הן יכולות לשמש עשרות שנים לטובת מגורים, ומסיבה זו בנייה ממכולה ממחזרת חומרים ונחשבת לבנייה ירוקה. את המכולה מניחים על משטח מפולס ומחפים אותה בקירות ובתקרות מגבס. את הבידוד, בדרך כלל צמר סלעים, מניחים בין שכבת החיפוי למכולה, והחיווט עובר מאחורי הקירות ומעל התקרה. מעל המכולה ניתן לבנות גג מפח מגלוון כדי ליצור שיפוע.

מכולה ימית. "הכי זול שיש"

במדינות שבהן השיטה מפותחת יותר, כגון אנגליה, הולנד, גרמניה וארה"ב מייצרים את המכולות במיוחד לפי המידות הנדרשות. בארץ, עיקר הבנייה ממכולות משמשת זוגות צעירים או כמגורים ארעיים, אך כבר קיימים לא מעט בתים שנבנו בשיטה זו. משך הבנייה למבנה של עד 60 מ"ר הוא כ־30–45 יום, תלוי במפרט. כדי לבנות בית גדול יותר יש לשכור אדריכל ולצקת בטון כך שהמכולה תשמש כשלד המבנה, ובמקרה זה המחיר עשוי להגיע ל־2,500 שקל למ"ר.

בנייה מתועשת: גמישות בתכנון והקמה מהירה

שטח ממוצע: 60 מ"ר

עלות: 3,500–5,000 שקל למ"ר

עלות הסבה למגורים: אין

שיטה נוספת שמזכירה את הבנייה ממכולות אך נחשבת למתקדמת יותר היא הבנייה המתועשת. באמצעות שיטה זו מייצרים את שלד המבנה בטכנולוגיה שהומצאה בניו זילנד, ובה מכונה מיוחדת שיודעת לקרוא תוכניות אדריכליות מתרגמת את התכנון לייצור שלד מבנה עשוי מפחים דקי דופן. המכונה מייצרת את הפחים ביחידות נפרדות, וכך ניתן לתכנן כל מבנה שרק ניתן לדמיין. הקירות מגיעים לאתר מהמפעל ובתוך יום ניתן להקים את השלד. את חוץ המבנה מחפים בדיוק כמו בבנייה סטנדרטית.

בנייה מתועשת. הבית מוכן תוך חודש וחצי

המחירים נעים סביב 3,500–5,000 שקל למ"ר, תלוי באיכות הגימור, כך שבית בשטח 60 מ"ר יעלה 210–300 אלף שקל. יתרון נוסף הוא אתר הבנייה הנקי, וגם משך ההקמה שיעמוד במקרה זה על כ־45 יום.