"בארה"ב המשאבים מגיעים מהעיריות"

המודל שלפיו פועלים גרעינים של אוכלוסייה חזקה, המגיעה לשכונה מוזנחת ומפיחה בה רוח חיים, הושפעה משמעותית מהעיר ניו יורק של שנות השמונים והתשעים. היזם והאדריכל האמריקאי־ישראלי רפי אלבז התוודע לכוח שיש לקבוצות חזקות כאשר החל לפעול בשכונת וויליאמסבורג, הממוקמת בין מנהטן לשכונות

"האמנים הגיעו לוויליאמסבורג בשנות התשעים, כשעוד היו שם בעיקר זונות וסוחרי סמים", מספר אלבז. "הם היו הגרעין הראשוני. אני הגעתי לשכונה לפני 12 שנה, כששיתפתי פעולה עם בעלת נכס שהיה נטוש במשך שנים, ושבו פעל בעבר מפעל לחומרי צחצוח נעליים. זה היה אחד הפרויקטים הראשונים של התחדשות השכונה. 75 הלופטים שהקמנו בבניין משכו אנשים צעירים, בין היתר רופאים, אדריכלים, אמנים ועיתונאים".

לדברי אלבז, הפרויקט נהפך די מהר למחולל שינוי בשכונה, ואט־אט הגיעו אליה צעירים נוספים שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש דירה במנהטן. כשהחלו המחירים בשכונה לעלות בגלל הנהירה אליה, מספר אלבז, החלו אמנים לחפש את החלופה הזולה הבאה הקרובה למנהטן, ונדדו למזרח וויליאמסבורג. אלבז נדד איתם ותכנן שם פרויקט מגורים חדש. "כשהגענו לראות את הבניין, השותפים שלי נחרדו; היה זה בניין מט לנפול ברחוב שבו גרו האמנים עם הזונות, אבל לי היה ברור שזה האזור הבא. פירקנו את הבניין ומחזרנו את החלקים שלו בבניין החדש. זה משך קהל צעיר ומגניב". לדברי אלבז, מיד עם אכלוס הפרויקט נפתח לצדו בית קפה, ובהמשך נפתח לאונג' בר מעבר לרחוב. עסקי הפנאי הם המדד לבחינת הכוח של הקהל החדש, הוא מסביר.

בימים אלה מנסה אלבז לתרגם לעברית את המודל הניו יורקי. האזור הזנוח שבו התמקד הוא התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, בסמוך לרחוב לבנדה. כל מרכיבי השכונות הזנוחות בניו יורק נמצאים שם. בפרויקט המתוכנן יהיו 40 יחידות דיור בשטח של 50–70 מ"ר, והוא יכלול גג משותף לדיירים, חדר כושר וחדרי אופניים. היזם מעריך שמחירי הדירות יהיו כ־14 אלף שקל למ"ר, כלומר 800–900 אלף שקל לדירה. אלבז מקווה להצליח לתת מענה לצרכים של קהל היעד שלו, כדי לזכות באמונו ולהעביר אותו לצד הפחות יפה של העיר. אם תגיע אל הבניין אוכלוסייה חזקה, הוא מאמין, יהיה אפשר למשוך לשכונה אנשים נוספים בעלי השפעה, וכמובן בעלי עסקים.

כשנשאל איך פרויקט אחד יכול לשנות שכונה שלמה שסובלת מדימוי בעייתי, הוא נאנח. "בארה"ב יש אג'נדה של פיתוח שכונות כאלה. הרבה משאבים מגיעים מהעירייה שמבינה שזה טוב לעיר, שזה מרחיב אותה ומחדש אותה. בוויליאמסבורג העירייה הקימה גני ילדים, יזמה קווי מוניות על המים שנוסעות למנהטן והקימה גינות ליד המים. העירייה בתל אביב מנסה לכוון, אבל זה לא מספיק. אין פה הנהגה שתגיד: 'זה הסוהו החדש של תל אביב'. זה יכול לעבוד כשקודם כל באים האמנים, אחר כך היזמים עם החזון ואז העירייה נותנת רוח גבית".