בלעדי ל"כלכליסט": בנווה צדק מגלים את מחיר המאבק במגדלים
התנגדות תושבי שכונת נווה צדק בת"א למגדל בן 29 קומות שעתיד להיבנות בשכונה עלתה להם בהוצאות משפט של 100 אלף שקל. כדי להגביר עוד יותר את ההרתעה, היזמים פתחו תיקי הוצאה לפועל נגד העמותה שניהלה את מאבק התושבים
מאבק תושבי נווה צדק נגד מגדל ליבר העתיד לקום בסמוך לבתיהם ממשיך לגבות מהם מחיר כבד: ל"כלכליסט" נודע כי תיקי הוצאה לפועל נפתחו כנגד עמותת "תושבים למען נווה צדק", שחבריה לא שילמו את 100 אלף השקלים שנפסקו לחובתם כהוצאות משפט לאחר שעתירתם נגד המגדל נדחתה.
בנוסף, יזמי הפרויקט הגישו בקשה לבית המשפט, שלפיה אם תחליט העמותה לערער על החלטת השופט, יחויבו חבריה להפקיד 300 אלף שקל עירבון במקום 40 אלף השקלים שכבר הופקדו כתנאי לניהול הערעור. לפי הוראת בית המשפט, ההוצאות שצריכה לשלם העמותה צפויות להתחלק שווה בשווה בין היזמיות אינטרקולוני וליבר טאוור, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב והמועצה הארצית לתכנון ובנייה.
בחודש נובמבר דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את עתירת תושבי השכונה התל אביבית נגד המגדל בן 29 הקומות. התושבים ביקשו לבטל את התוכנית שאישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שלפיה יוקם מגדל לשימוש מעורב של משרדים ומגורים במתחם המסילה, בין הרחובות פינס לדרך יפו. עמותת נווה צדק טענה כי התוכנית אינה מתחשבת בתכנון כולל של האזור. עוד נטען כי הוספת יותר מ־100 יחידות דיור במגדל תיצור עומס על התשתיות, מערכת התחבורה ומערכות החינוך בשכונה.
בעלת הקרקע אינטרקולוני מיוצגת בידי עוה"ד צבי שוב וגלית קיט. ליבר טאוור, שחתמה על הסכם אופציה לרכישת הקרקע, מיוצגת בידי עו"ד אלי וילצ'יק. החברות טענו בבית המשפט כי במשך שנתיים הן נלחמות בהליכי סרק שמגישה העמותה, שגורמים לנזקים כבדים.
עו"ד שוב המייצג את אינטרקולוני מסר: "ניסינו הכל כדי לא להגיע למצב הזה (פתיחת תיקי הוצאה לפועל - שש"ע), אבל עכשיו כשבית המשפט קבע שהעתירה קנטרנית, החלטנו שחייבים לשים קץ לסאגה ולקדם את הפרויקט".
דוד איתן, חבר בעמותת התושבים, מסר כי העמותה לא יכלה לצפות מראש את פסק הדין: "אנו רואים בחומרה הטלת הוצאות כה גבוהות על עמותה ציבורית. הדבר מרתיע אזרחים להיאבק על זכויותיהם".
עו"ד אייל מאמו ממשרד אגמון ושות', לשעבר יו"ר ועדת ערר במחוז מרכז, לא רואה בהליך ההוצאה לפועל צעד שאמור להרתיע תושבים מלהתנגד לפרויקטים נדל"ניים. לדבריו, התושבים צריכים לדעת כי כל עוד ההתנגדות עוברת במוסדות התכנון והבנייה, הם לא חשופים להוצאות. עם זאת, "כשתושבים מחליטים לפנות לבית המשפט, הם למעשה אומרים כי מוסדות התכנון והבנייה פעלו בצורה לא סבירה בהחלטתם, והם מבקשים התערבות של בית המשפט. לכן במהלך זה יש סיכון".