מנכ"ל גינדי השקעות: הבעיה היא לא מחסור בקרקע אלא המנגנון הביורוקרטי
עידוד בנייה בפריפריה, מתן סמכויות לראשי ערים, בניית בניינים למגורים באזורי תעסוקה והימנעות מפגיעה במשקיעים - אלו הפתרונות למצוקת הדיור בהם דנו בכירי הנדל"ן בכנס של פירמת רואי החשבון זיו האפט BDO. שר השיכון לא הגיע
"אין בועת נדל"ן בישראל. הסיבה לכך היא שיש לנו מערכת בנקאית מאוד חזקה. בכלל, הביקושים לנדל"ן בישראל מראים על כלכלה חזקה", כך אמר היום אורי לוי, מנכ"ל משותף בחברת גינדי השקעות בכנס של פירמת רואי החשבון זיו האפט BDO.
לוי הפנה אצבע מאשימה כלפי מערכת התכנון הישראלית
חנן מור, יו"ר קבוצת הבנייה חנן מור, הצטרף לגינדי וחיזק את דבריו והוסיף כי למרות פעולותיו של שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס, לשחרר קרקעות ולהוציא יותר מכרזים של מנהל מקרקעי ישראל ישנן בעיות שהוא לא יכול לפתור. אטיאס שהיה אמור להרצות בכנס הודיע הבוקר למארגנים כי לא יוכל להגיע, מה שעורר סערה קטנה בקרב המשתתפים בכנס. "מה הפלא שהשר לא רוצה להגיע לכאן?", שאל מור. "מה הוא כבר יכול להגיד על ירידת המחירים. הרי אין לו סמכויות. בטבריה היה מכרז של המנהל שהיזמים לא ניגשו אליו כי מחיר השמאות על הקרקע היה לא כדאי, באשקלון גם לא ניגשו כי מחירי הפיתוח היו גבוהים, אם אנחנו רוצים לבנות דירות קטנות יותר ראשי הערים לא מאשרים לנו, לא נותנים לנו להוציא היתרי בנייה בזמנים הגיוניים. הכל משפיע על מחירי הדירות, אבל אין מישהו אחד שיש לו סמכויות לשנות. אולי ראש הממשלה היה צריך להגיע במקום שר השיכון. אין פה מנהיג".
להחזיר את המענקים בפריפריה
שלמה טיסר, מנכ"ל ויור דירקטוריות וילאר אינטרנשיונל אמר כי הממשלה חייבת לעודד מעבר לפריפריה. "מאז שהממשלה ביטלה את המענקים לרוכשי דירות בפריפריה המכירות ירדו שליש. הממשלה יכולה בכסף קטן להעביר אוכלוסיה טובה ואיכותית למקומות האלה".
לוי הוסיף כי אחד הפתרונות שעלו לאחרונה במטרה להוזיל את מחירי הדירות הוא פגיעה ברוכשי דירות להשקעה וכי הוא רואה בפעולה זו פגיעה ישירה בכלכלה הישראלית. "המשקיעים, ובמיוחד בתל אביב עושים שירות טוב לציבור שוכרי הדירות. בתל אביב ישנו פער בין מי שרוצה לגור בעיר ומי שיכול לרכוש דירה והמשקיעים מגשרים על הפער הזה ומגדילים את היצע הדירות להשכרה". מצד שני אמר לוי יש להפריד בין המשקיעים לבין הספקולנטים אשר רוכשים דירה ומוכרים אותה זמן קצר לאחר מכן במחיר גבוה יותר. "הפעילות הספקולנטית הזו היא מסוכנת ונגדה יש לפעול. רואים את זה הרבה בקבוצות רכישה שאנשים מוכרים את הדירה אפילו לפני שהיא מוכנה. זו פעולה שמעלה את מחירי הדירות ומעבר לכך יוצרת פרויקטים שעומדים ריקים ויש פרויקטים כאלה בתל אביב של בניינים שלמים שעומדים ריקים, אבל צריך להבדיל בין הספקולנטים לבין המשקיעים".
בכנס עלו גם פיתרונות נוספים למצוקת הנדל"ן למגורים שהולכת וגוברת בישראל. עו"ד יעל זפיר-אביגדור ממשרד זליגמן ושות' הציעה לעודד תכניות ובהן שימוש מעורב בקרקע למגורים, מסחר ותעסוקה. לטענת זפיר-אביגדור, מתחמים כמו הבורסה ברמת גן או מתחם שונצינו בתל אביב הם דוגמא לשימוש בזבזני של הקרקע כמשאב מכיוון שהם מנוצלים רק במחצית היממה.
לעומת זאת אם נתיר בתוך אזורי התעסוקה שימוש בקרקע גם למגורים יעשה שימוש יעיל יותר גם במשאב הקרקע וגם בתשתיות הציבוריות כמו כבישים, עמודי תאורה וכו. "זה נכון שנעשו מעט ניסיונות כאלה כמו בבניין משה אביב ברמת גן בו הקומות הנמוכות משמשות למשרדים והגבוהות למגורים ורבים רואים במגדל זה דוגמא בעייתית", אמרה זפיר-אביגדור, אך הוסיפה: "זו לא בעיה ברעיון אלא בתכנון המגדל עצמו, כמו כן במקרה הזה הסביבה של הבניין אינה סביבה שתומכת מגורים". לדבריה, דוגמא חיובית לשימוש מעורב כזה הוא השינוי שיצרה עיריית תל אביב בשדרות רוטשילד בתל אביב. כמו כן גם עיריית בת ים אישרה בימים אלה תכנית לרובע עסקים בו שימושים מעורבים שיגדילו את היצע הדירות במרכז העיר.
