כונס הנכסים לשכונת המגדלים של אפל בגבעת שמואל: "מקווה שנצליח לכסות את החובות של אפל לבנק"

"עדיין לא החלטתי אם הקרקע של שכונת המגדלים של דודי אפל בגבעת שמואל תימכר כחטיבה אחת או תפורק למספר חלקים ותימכר ליזמים שונים", כך אמר אתמול ל"כלכליסט" עו"ד שאול ברגרזון - כונס הנכסים שמינה בתחילת השבוע בית המשפט המחוזי בתל אביב לחברת נילי נדל"ן שבבעלות דודי אפל ועו"ד דרור חוטר ישי.

ברגרזון: "צריך לחשב את סכום המכירה נטו" צילום: עמית שעל

ברגרזון, שמונה לתפקיד לבקשת בנק מזרחי טפחות, על רקע חוב עצום של 183 מיליון שקל שחייבת החברה לבנק, נדרש לטפל במסגרת תפקידו במכירת הקרקע בשכונה שעליה אמור היה אפל להקים שכונת מגדלים ענקית. סיפורה של השכונה הוא גם סיפורה של הפוליטיקה המלוכלכת של גבעת שמואל: באפריל האחרון הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את אפל במתן שוחד בחירות לראש המועצה לשעבר זמיר בן ארי תמורת הגדלת זכויות הבנייה בשכונה.

הבנייה מתעכבת הפרשה שתקעה את המגדלים על פי כתב האישום שהוגש נגד אפל, מגדל הזוהר שבבעלותו תמכה במירוץ של בן ארי לראשות המועצה, מעשה שהוגדר על ידי הפרקליטות כשוחד בחירות שירלי ששון-עזר ומארק שון, תגובה אחת לכתבה המלאה 

בניגוד לסיפורה המורכב של הקרקע שעליה אמורה להיבנות השכונה, תפקידו של ברגרזון הוא דווקא פשוט למדי: הוא צריך לדאוג שהקרקע תימכר בכמה שיותר כסף ולנסות לכסות את הלוואת הענק שנטלה החברה של אפל מהבנק, משימה שככל הנראה לא יהיה קשה לעמוד בה, בשל מחירי הנדל"ן הגואים בגבעת שמואל.

"אני מקווה מאוד שנצליח למכור את הקרקע בסכום גבוה יותר מזה שאפל חייב לבנק", אמר ברגרזון והסביר: "בעניין הסכום שיתקבל מהמכירה צריך להביא בחשבון לא את הסכום שיתקבל ברוטו, אלא את הסכום נטו, כלומר את הסכום שבו הקרקע תימכר לאחר הורדת המסים והיטלי פיתוח והשבחה".

60 דונם שממתינים ליזם

סיפורה של חטיבת הקרקע של אפל שעליה אמורה היתה לקום שכונת המגדלים מתחיל באמצע שנות התשעים, אז נרכשה הקרקע המשתרעת על כ־60 דונם על ידי נילי נדל"ן, חברה־בת של מגדל הזוהר, המוחזקת על ידי אפל וחוטר ישי. במקור התירו הזכויות על הקרקע בנייה של 270 יחידות דיור בלבד, אולם בהמשך הוגדלו זכויות הבנייה, ואפל התעתד להקים במקום שכונה של יותר מ־700 יחידות דיור.

בשנת 1995, רגע לפני שאפל וחוטר ישי רכשו את הקרקע, הם פנו לבנק מזרחי טפחות כדי לקבל הלוואה שתממן את הרכישה. הבנק העמיד לרשות נילי נדל"ן 82 מיליון שקל, ותקופת ההלוואה נקבעה לשנתיים בריבית של 5%. נילי נדל"ן ביקשה כמה פעמים להאריך את תקופת ההלוואה עד שב־2002 הודיע הבנק לחברה כי אם לא תפרע את חובותיה, הוא יבקש לממש את הקרקע.

אפל וחוטר ישי הפצירו במזרחי טפחות לחכות לפני מכירת השטח. הם טענו כי הם נמצאים בעיצומו של תהליך לאישור זכויות בנייה מוגדלות על הקרקע שעשוי להניב לבנק הכנסות נוספות. הבנק המתין לאפל שבע שנים עד שפקעה סבלנותו. בחודש ספטמבר 2009 הוא הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה למנות את עו"ד ברגרזון לכונס נכסים שיטפל בקרקע. במסגרת ההליך טען הבנק כי בשל העובדה שאפל וחוטר ישי לא עמדו בהחזר ההלוואה, זכותו המלאה לממש את הנכס באמצעות הכונס. אפל מנגד טען כי בקשת הבנק לוקה בחוסר תום לב, היות שבמקביל לתהליך הגדלת זכויות הבנייה שניסתה נילי לקדם ניהל הבנק, כביכול, מו"מ מקביל על מכירת הקרקע מול לקוח אחר שלו, חברת קרדן נדל"ן.

בתגובה שהגיש אפל לבקשה למינוי הכונס, הוא טען כי קרדן הציעה לרכוש את הקרקע תמורת 150 מיליון שקל, וכי הצעה זו גרמה לבנק להתחיל בהליך הכינוס. הבנק הכחיש את הטענה מכל וכל, ובמסגרת ההחלטה על מינוי של עו"ד ברגרזון לכונס קיבלה השופטת דניה קרת־מאיר את עמדת הבנק.