הקיבוצניקים נכנעים: מפסיקים להשכיר דירות - כדי להציל את ההרחבות

במינהל מקרקעי ישראל יכולים לרשום ניצחון קטן במאבק בהרחבות בקיבוצים. ל"כלכליסט" נודע כי בחודשים האחרונים החל המינהל לאכוף סעיף בהסכם החכירה של הקיבוצים עם המדינה, ולפיו הבתים בקיבוץ יכולים לשמש רק את חבריו ולכן אין הם יכולים עקרונית להשכיר בתים ודירות בשטחם לזרים. המינהל מממש את החלטתו לאכוף את הסעיף הזה על ידי עצירת ההליכים להקמת הרחבות קהילתיות בקיבוצים המשכירים חדרים. ל"כלכליסט" נודע כי שני קיבוצים - עינת ורמת השופט - נאלצו לחתום על המסמכים בעניין זה והודיעו כי יפסיקו להשכיר חדרים. זאת כדי לקדם את בניית ההרחבות שלהם, שהקמתן נעצרה בשל הדרישה של המינהל.

כשפורסם לראשונה התנאי של המינהל - המחייב קיבוצים לוותר על השכרת חדרים אם הם מעוניינים בכל סוג של היתר בנייה, הגיבו בתנועה הקיבוצית בזעם. עד היום התנועה, שמאגדת 273 קיבוצים, נוקטת עמדה נגד המינהל ותנאיו: "עושה רושם שלמינהל אין יותר עם מה להתעסק", אומר עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה. לדבריו, "לא מדובר רק באיסור על הרחבות. אפילו חתימה פשוטה על סגירת מרפסת של חבר קיבוץ מותנית כיום בהפסקת ההשכרה".

קיבוץ עינת צילום: עמית שעל

מאבדים הכנסה

"חשוב להבין שכספי השכרת הדירות משמשים לפעמים כהכנסה חיונית עבור השלמת הפנסיה של החברים הוותיקים", מוסיף דרורי. גם בקרב פעילי הנדל"ן בשוק ההרחבות קמו מתנגדים לגזירה.

גורם המתמחה בהרחבות בקיבוצים אמר אתמול ל"כלכליסט" שלא לייחוס, "המינהל מתנהג כמו אחרון הרוכלים בשוק, זו התניית שירות בשירות, וזה אסור על פי חוק". עו"ד פלג רחמן, ממשרד שלמה כהן ושות', המייצג כ־150 קיבוצים בנושאים משפטיים שונים, מחזק את דבריו, "דרישת המינהל איננה חוקית לכאורה, מפני שהיא איננה קשורה לשיקולים תכנוניים". לדבריו, המינהל איננו מודה רשמית שיש קשר בין הדברים בהתנהלותו מול המדינה. אלה פשוט לא יותר מאשר תוכניות של ועדות התכנון המקומיות. וכאשר תוכנית כזו מופנית אליו, הוא פונה לקיבוץ ודורש את הפסקת ההשכרה של הנכסים בו. לדברי דרורי, "עובדה היא שקיבוצים שלא חתמו על ההסכם, למשל קיבוץ הזורע, לא קיבלו היתר בנייה".

המלחמה בפריפריה

אך כאמור, בעוד שהתנועה מנהלת מאבק נגד הגזירה של המינהל, ישנם קיבוצים שהחליטו לוותר ולהיכנע. קיבוץ עינת, הסמוך לפתח תקווה, ביקש לבנות בתים חדשים לחברים בו אך נתקל בסירוב של מינהל מקרקעי ישראל לקדם את תוכניות הבנייה. הסירוב בולט רק אחרי שהקיבוץ חתם על הסכם שלפיו לא יושכרו יותר דירות במקום. בעקבות זאת, למעט מקרים חריגים של בנים ממשיכים או הורים לבני קיבוץ, נאלצו תושבים חיצוניים לעזוב את ביתם השכור בקיבוץ.

כמו כן, נודע ל"כלכליסט" כי בקיבוץ רמת השופט עצר המינהל את פרויקט הקמת ההרחבה באמצע התהליך, בטענה שיש בקיבוץ דירות שמושכרות בניגוד לחוזה החכירה, והקיבוץ נאלץ להתחייב כי עד סיום השנה כל הדירות המושכרות יעמדו ריקות.

בתנועה הקיבוצית סיפרו בימים האחרונים כי הטיפול באכיפת האיסור להשכיר בתים בקיבוצים בולט בעיקר בקיבוצים הממוקמים בפריפריה, מאחר שמרבית הקיבוצים במרכז הארץ נמצאים בתפוסה מלאה על ידי החברים. התנאי החדש יוצר דילמה לא קלה עבור הקיבוצים. מצד אחד, בעשרות מתוך 273 הקיבוצים הקיימים בישראל נהוג להשכיר בתים למי שאינו חבר קיבוץ, דבר שמהווה עבור התושבים מקור הכנסה. מצד שני, גם בהרחבות טמונה הכנסה לא מבוטלת לקיבוץ, ועד היום כ־100 קיבוצים הצטרפו למעגל המתרחב של קיבוצים הנמצאים בשלבים שונים של ביצוע ההרחבה.

דירות ריקות

בקיבוצים רבים, בעיקר בפריפריה, קיים מלאי חדרים הקטנים מכדי לשמש משפחות. איסור גורף על השכרת חדרים אלה יותיר אותם ריקים. פגיעה נוספת צפויה במשפחות הבונות בית בהרחבות ומבקשות להתגורר בו עד השלמתו. בני כרמל, המנהל העסקי של הקיבוצים עין דור ורמת השופט, מסביר כי מאבק המינהל בתחום המגורים מתקיים לצד הליך ארוך של שיוך בתים לחברים, בתים שבחלקם התגוררו חברי משפחה שהלכו לעולמם ולכן ישויכו בעתיד לבניהם. "בפריפריה מדובר בעשרות דירות קטנות של 40–60 מ"ר שצריך להמשיך לתחזק, והקיבוצים השכירו אותן כדי לממן את התחזוקה עד סיום ההליך", הוא אומר. "אחת הטענות של המינהל היתה שאם יש דירות ריקות, מדוע לא לקלוט אליהן את החברים החדשים? אלא שמדובר באנשים שמגיעים מבחוץ כדי לחפש איכות ורמת חיים ולא כדי להתגורר עם משפחתם בדירות של 40 מ"ר", אומר כרמל.

במינהל מקרקעי ישראל אמרו אתמול בתגובה: "השכרת דירות על ידי הקיבוצים מנוגדת לחוזי החכירה עם המינהל. קיבוץ המבקש להוסיף דירות עבור החברים אינו נדרש לשלם למינהל עבור דירות אלו. לפיכך, מקפיד המינהל שבדירות אלו יתגוררו חברי קיבוץ, והן לא ישמשו דירות להשכרה לגורמי חוץ".