ניסים בובליל: "היכולת שלנו לבנות הולכת ופוחתת"
נשיא התאחדות הקבלנים בוועידת נדל"ן 2010: "צריך לצמצם את הביורוקרטיה ולייעל אותה, זה יותר מעניין מבנייה ירוקה"
ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, התייחס לרפורמה בתכנון ובנייה במהלך פאנל "נדל"ן מודל 2020" בוועידת נדל"ן 2010 של "כלכליסט", בנק הפועלים ושיכון ובינוי. לדבריו, "היום ניתן לאשר תב"ע תוך עשור. אנחנו דוגלים ברפורמה בתכנון ובנייה כי צריך להקטין את הביורוקרטיה. יחד עם זאת, ההתאחדות הציעה רפורמה על פי העיקרון של ועדה אחת - שנה אחת. מה שקיבלנו זה ועדה מחוזית ועוד ועדה מחוזית בוועדה המקומית. אנחנו מתנגדים לרפורמה הזאת. מדברים על נגעי שחיתות, אך ככל שישימו יותר שוטרים, תהיה יותר שחיתות. צריך לצמצם את הביורוקרטיה ולייעל אותה. היכולת שלנו לבצע בנייה בכלל הולכת ופוחתת. זה יותר מעניין מבנייה ירוקה".
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
ארנה אנג'ל, סמנכ"ל תכנון וקיימות בקבוצת שיכון ובינוי: "צריך להבין כמה שיתוף הפעולה בין המגזר העסקי, המדינה והרשויות המקומיות הוא חשוב. ערים כמו כפר סבא ורעננה כבר בונות ירוק. זה לא טרנד, זה צורך קיומי".
קלרה צברגל, ראש סקטור נדל"ן בחטיבה העסקית בבנק הפועלים, התייחסה לדרישה של המפקח על הבנקים לבנות בבנייה ירוקה: "היום יש רגולציה של אל תעשה. ללא עידוד של המערכת הרגולטורית, הכלים שעומדים בפני הבנקים הם כלים מועטים יותר. העידוד הגדול צריך לבוא על ידי הקצאת הון מופחתת בפרויקטים מסוג של בנייה ירוקה".
האדריכל אילן פיבקו התייחס לשאלה האם מגמת הנדל"ן הירוק תתממש. לדברי פיבקו, "אין ספק שנבנה ירוק. זה כל כך ברור. התיאוריה הירוקה אומרת שלא צריך לבנות כלל, אלא להשתמש בקיים. ללא ספק מדובר במהפכה תרבותית והיא תוביל לכך שכל הניצול הבוטה למען הצורה והיופי יחלפו. הביטויים שכן נראה בבנייה הירוקה זה הצללה, בנייה כפולה של קירות כפולים, קירות משופעים".
פאנל נדל"ן 2020 צילום: עמית שעל
האם מדינת ישראל תמשיך להיות "מדינת תל אביב"? לדברי בובליל, "יש התפתחות יפה בפריפריה כמו נס ציונה, באר שבע ועיירות פיתוח. יותר אנשים הולכים לצפון ולדרום כי ידם אינה משגת לגור במרכז. המחירים באזור המרכז הגיעו למחירים מאוד גבוהים. המדינה, למרות כל ההצהרות, לא משווקת קרקעות. אין אפשרות לבנות במרכז הארץ למרות שכולם מדברים על כך שהמינהל אוחז למעלה מ- 90% מקרקעות המדינה. יש שר שיכון נהדר שעושה מאמצים עילאיים שמשווק קרקעות, אבל אין כמויות. אנחנו במחסור של 100 אלף דירות. חלק גדול מהקרקעות לא ניתנות לבנייה באופן מיידי כי יש בעיות של זיהום קרקע ולא על כל התב"עות יש קרקעות מאושרות, ולכן אני לא רואה בתקופה הקרובה שינוי".
בובליל הוסיף: "בעבר העסקנו 80 אלף עובדים זרים, היום 6,000 עובדים בלבד. מדובר בענף היחיד שהפחית את העסקת העובדים הזרים. הדרישה שלנו עומדת היום על 12 אלף עובדים. רק כך נוכל לעמוד בקצב בנייה של 45 אלף יחידות דיור לשנה. לגבי שיווק הקרקעות, אנחנו מחכים לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל".
ארנה אנג'ל: "צריך לשאול את עצמנו למה חבר'ה צעירים נוסעים לאמריקה ועובדים בבנייה. כל המושג הזה שנקרא פריפריה ייעלם מהעולם. אנחנו בסך הכל מדינה קטנה. אי אפשר רק לרדת על הממשלה, קורים גם דברים טובים. רשת הכבישים של 431 וכביש 6, בצד הרכבות הקלות תאפשר לבאר שבע להיות חלק מתל אביב".
על השאלה האם מקשיחה המערכת הבנקאית את התנאים, אמרה קלרה צברגל: "המערכת הפיננסית תמיד בודקת את הביקושים ואיכות הלקוח, לא ראיתי את התנאים משתנים. ברגע ששוק ההון נסגר ללקוחות, אז כל הביקושים הופנו למערכת הבנקאית. כשיש יותר ביקוש וההיצע לא גדל, יש סלקטיביות גדולה יותר. במידה ושוק ההון ימשיך להיות שחקן ויתאושש במימון חברות נדל"ן, אני לא רואה מחסום בפני מימון קרקעות. צריך יותר קרקעות".
על מחירי הדירות אמר בובליל: עלות דירה בנוייה ממרכיב הקרקע, עלויות מיסוי ועלות בנייה. עלות הבנייה היא בין 500-600 אלף שקל. הקרקע והמיסוי היא באחריות של הממשלה. אם הממשלה רוצה שזוגות צעירים יוכלו לקנות דירה, היא יכולה לעשות זאת. אם ממשלה רוצה דיור בר השגה, היא יכולה לתת הטבות, ויתור על מע"מ לדירה ראשונה, הקלה בריבית על המשכנתה".
צברגל: "עיריית לונדון מחייבת ש 20% מהדירות יופנו לאוכלוסיות מסויימות. דיור בר השגה כשמו כן הוא. אין סיבה שגם בתל אביב זה לא יהיה".
