שמעון גל נגד חודק: "אין צורך להשגיח על כל צעד קטן של המוסדיים"
ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים בוועידת נדל"ן 2010: "ללא התערבות ממשלתית משמעותית, יהיה קשה לשנות את מגמת מחירי הנדל"ן בקרוב"
11:0006.06.10
"הקמת ועדת חודק יצרה הזדמנות להסדרת שוק האשראי החוץ-בנקאי, אך במקום לטפל בקביעת מערכת כללים להסדרה, פיקוח, בקרה, דיווח – בדומה לקיים במערכת הבנקאית, העדיפה הוועדה לקבוע הנחיות ספציפיות ופרטניות. עם כל הכבוד לוועדה, שאני מעריך מאוד את הידע ואת הרצון הטוב של חבריה, אין צורך להשגיח על כל צעד קטן של הגופים המוסדיים. די בקביעת ההנחיות הבסיסיות. כך בדיוק פועלת מערכת האשראי בבנקים, ואין שום סיבה שהיא לא תפעל כך בגופים נותני האשראי החוץ-בנקאי" – כך אמר הבוקר (א') ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים שמעון גל בוועידת נדל"ן 2010 של "כלכליסט" ובנק הפועלים.
דוד חודק, יו"ר ועדת חודק צילום: עמית שעל "המשבר חשף את העובדה ששוק האשראי ובעיקר שוק האשראי החוץ בנקאי סיפק אשראי במחירים שלא שיקפו את הסיכון האמיתי. כתוצאה מכך ירד שווי האג"ח, וחלק מהן נסחרו במחירים המשקפים תשואה שנתית של עשרות אחוזים. העתיד נראה מעורפל מאוד, ובהחלט לא ורוד. כתוצאה מכך, השיח הציבורי הכלכלי התרכז, רק לפי שנה, בנושאים כמו רשת ביטחון לקרנות הפנסיה וקופות הגמל, הבטחת תשואה, ואפילו הזרמה ממשלתית בסכומים משמעותיים באמצעות רכישת אג"ח ע"י משרד האוצר.
מה דעתך על מניית פועלים:
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
גל הוסיף כי "עד כה עברה ישראל את המשבר העולמי בהצלחה יחסית, אבל עלינו לזכור שמה שקרה בעבר הוא לא בהכרח מה שצפוי לקרות בעתיד. המשבר העולמי לא הסתיים, והוא עלול לפרוץ מחדש. אנו, כמערכת עסקית, צריכים לעמוד על המשמר, לנהוג בזהירות המתחייבת, ולא לשגות באשליה שאנחנו חסינים מפגיעות".
לדברי גל, "יש רבים בישראל שמספרים לעצמם שהכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן מרשים, שכמעט לא נפגענו מן המשבר. זה נכון רק בצורה חלקית. אני מציע לכל אלה מאתנו שטופחים לעצמם על השכם להיזכר במה שהתרחש כאן. המשבר הפיננסי, שהחל עם נפילת שוק הסאב-פריים באמצע 2008 בארה"ב, והחריף מאוד עם קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר אותה שנה, התגלגל במהירות לכל העולם וגם אלינו. אחד מגילוייו הקשים ביותר היה המשבר בשוק אגרות החוב הקונצרניות.
דוד חודק, יו"ר ועדת חודק צילום: עמית שעל "חלפה רק שנה, וכדברי המשוררת – כאילו לא היו הדברים מעולם. המגמה השלילית התהפכה החל מתחילת 2009, ומגמת הנסיקה במדדי המניות המשיכה אל תחילת 2010 ונעצרה רק לאחרונה, בעקבות המשבר הקשה באירופה, שהחל ביוון, אך מאיים גם על מדינות אחרות.
"אצלנו, במהלך השנה האחרונה, בשוק האג"ח הקונצרניות הוסיפו המחירים לעלות. התשואות הנגזרות ממחירי האג"ח הנוכחיים מגלמות ירידה משמעותית של פרמיית הסיכון, פרמיה המשקפת רמה דומה לרמה ששררה לפני המשבר של 2008. במהלך 2009 הונפקו 23.6 מיליארד שקל לעומת 2008 שבה הונפקו 12.1 מיליארד שקל. ברבעון הראשון של 2010 הונפקו 6.4 מיליארד שקל - חלק מסכום זה ע"י חברות בעלות דירוג נמוך או ללא דירוג. מגמה זו לא פסחה על הנפקות אג"ח בענף הבניה והנדל"ן. ב-2009 חלה עלייה בהנפקת אג"ח בענף שהסתכמו ב-5.3 מיליארד שקל לעומת 4.9 מיליארד שקל ב-2008 וברבעון הראשון גויסו אג"ח בסך 1.4 מיליארד שקל.
"השוק אמנם שכח את צל המשבר שריחף עליו לפני שנה בלבד ומתנהג כאילו אנחנו שוב בגאות, אבל המצב באירופה עלול לגרור אותנו למשבר מחודש, ויש מי שטוענים שגם בחלק מהמשקים של אסיה, כולל הכלכלה הסינית, נוצרו בועות העלולות ליצור שם משבר חריף, שבהכרח ישפיע על כל העולם, וכמובן גם עלינו. אין שום ערובה לכך שהגרף המתאר את התפתחות המשבר ייראה כ-V. ניסיון העבר מלמד שיש משברים הנראים כמו W אפשר רק לקוות שזה לא מה שצפוי לנו בעתיד הנראה לעין.
"לא הכול תלוי בנו. הרבה תלוי בהתפתחויות שמחוץ לשליטתנו. אבל לא מעט נמצא בשליטתנו. אני רק יכול להביע תקווה שלא מתפתח שוב משבר שיאלץ לשוב לאותו שיח ציבורי. על מנת למנוע משבר כזה, יש לשפר ולשכלל את מדיניות ניהול הסיכונים.
"מפעם לפעם חוזרת ועולה השאלה - האם קיימת בועת נדל"ן בישראל, ובמלים אחרות – האם מחירי הנדל"ן ושערי הריבית על המשכנתאות משקפים שווי אמיתי, או שהם מנופחים, כפי שהיה בארה"ב עד לפני כשנתיים. בהקשר לכך אציין כי אנו מתחילים לראות בישראל תופעה של התנתקות בין מחירי השכירות לבין מחירי הנדל"ן, אם כי לא באותה עוצמה שהתקיימה בארה"ב".
לסיום הוסיף גל: "המפקח על הבנקים בבנק ישראל החליט כי מן הראוי לצנן את שוק הנדל"ן. הוא עשה זאת באמצעות שתי הוראות שהוחלו בתקופה האחרונה ע"י בנק ישראל: הראשונה טיפלה בקבוצות רכישה. השנייה - בנושאי משכנתאות והפרשה בגין הלוואות בעלות יחס מימון גדול מ–60%. חשוב לציין כי המפקח השאיר לעצמו מרווח פעולה, בציינו בהוראתו כי במקרה הצורך עשויים להינקט אמצעים נוספים. קשה עדיין להעריך מה תהיה השפעת הצעדים שנקט בנק ישראל. עם זאת ראוי לציין כי צעדים אלה מטפלים רק בצד הביקוש של הנדל"ן, אך לא בצד ההיצע. חרף כל הצעדים שנעשו עד כה, ללא התערבות ממשלתית משמעותית ע"י שיווק והפשרה של קרקעות לבנייה, יהיה קשה לשנות את מגמת המחירים בתקופה הקרובה".
