ג'קי בן זקן: "הולילנד תגרום לשיתוק טוטאלי של הנדל"ן בארץ"
בן־זקן רואה בפרשה את "האיום הכי גדול על כלכלת ישראל. אף פקיד לא ירצה לקחת אחריות, ולא ישקיעו פה יותר". בינתיים הוא נערך להשקה המחודשת של ארנה, קניון שתחת הבעלים הקודמים "קיבל נכשל בכל פרמטר"
ג'קי בן־זקן יושב במשרדי מנופים פיננסים באשדוד. מאחוריו תמונות שלו עם האשה וחמשת הילדים, מולו ציורים של הרב יאשיהו פינטו והבאבא סאלי. על השולחן כוס קפה שחור וקופסת סיגריות בצבע לבן־ורוד. הוא מוציא סיגריה אחת ומצית אותה, שואף ומוציא עשן. מפליא לגלות שאיש הנדל"ן והכדורגל האשדודי, זה עם תדמית הגבר־גבר, מעשן דווקא VOGUE.
זו בדרך כלל סיגריה של נשים, אנו אומרים לו. "כן, אני יודע", הוא מחייך, "אבל זו אחלה סיגריה". כזה הוא בן־זקן (43), או לפחות מה שהוא מנסה לשדר - אחד שעושה מה שהוא חושב, בלי לנסות לרצות את כולם או לספק הסברים. אמרו לו שהוא משוגע שהוא מקים קניון ענק באשדוד ואחרי זה עוד מכניס אותו לתוך חברת מנופים הציבורית? עכשיו הוא מראה לכולם שהם טעו ומנופף ברווח שהסטאר סנטר מספק לו ולשותפיו. אמרו לו שקניון ארנה הוא קניון כושל ושעשה טעות שקנה אותו ממוטי זיסר? אז הוא השקיע יותר מ־50 מיליון שקל בשיפוץ שלו ובתחילת אוגוסט ישיק אותו מחדש. אומרים לו שהוא משוגע שהוא משקיע מיליונים בהקמת האקדמיה לכדורגל באשדוד? בן־זקן מבטיח שאחרי שיסיימו ללגלג עליו, כולם יעתיקו את הדגם הזה.
"אם יש לך דרך בחיים ואתה מאמין בה - תדבק בדרך", הוא יורה את המוטו שלו. "אני קורא לפעמים ביקורות שאתה רוצה למות, ומה לעשות שאתה לא יכול להסביר את עצמך לכולם. החוכמה היא להתאפק, לקבל מזה אנרגיות ולדבוק במטרה", הוא מדבר על קבוצת הכדורגל שבבעלותו. "זה נכון לכל תחום", הוא מוסיף, "גם לעסקים".
והעסקים, אם שואלים את בן־זקן, מצוינים. "אנו אחת החברות היחידות שיצאה מהמשבר הזה חזקה יותר ממה שנכנסה אליו", הוא אומר בהקשר של מנופים הבורסאית, אבל מתכוון גם לחברות הפרטיות שלו. לדבריו, זה משום שעיקר ההשקעות שלו, גם בחברות הפרטיות וגם במנופים, הן "שמרניות ורציונליות". למרות זאת, בשנה האחרונה הוא התרחב לתחומים נוספים מלבד נדל"ן, כולל כאלה שהסיכון בהם גבוה יותר: אם זה הזיכיון של מד־אשדוד לחיפוש נפט מול חופי העיר במשותף עם המיליונר החרדי חיים לייבוביץ', או ההשקעה המשותפת עם לייבוביץ' בחברת הביוטכנולוגיה בריינסטרום, שעוסקת במו"פ של תאי גזע.
אלו מצטרפות להשקעות בתחומי האופנה והתקשורת, כמו רכישת רשת האופנה סקטור, השקת מגזין האופנה BELLE וההשתלטות על תחנת רדיו ירושלים. אבל אחרי הכל, ג'קי בן־זקן זה עדיין קודם כל נדל"ן - אם זה קניונים קיימים (ארנה בהרצליה וסטאר סנטר באשדוד), קניונים מתוכננים (באילת ובנהריה), בנייני משרדים בדאלאס וניו יורק (בניין הליפסטיק), קרקע למגורים באילת, אשדוד, נהריה ותל אביב, ושטחי ענק בקזחסטן.
"הנדל"ן זה הלחם, וכל שאר הדברים זה החמאה", הוא אומר. "דעתי על שוק האג"ח תמיד היתה שבסוף הכל יתפוצץ, ואנשים יבינו שהדבר הנכון להשקיע בו הוא הדבר האמיתי - שזה נדל"ן. לא בכדי אנשים קונים היום דירות, זו לא בועה. זו החלופה להשקעות במטבעות, בשוק ההון, באופציות. זה דבר מוחשי וגם הסיכון פה נמוך מול הסיכוי. גם אם יהיה משבר תהיה ירידת ערך של 20% או 30%, לא תהיה התרסקות טוטאלית. אנחנו חברה שעיקר הפעילות שלה זה נדל"ן מניב, ואני לא מכיר חברה בתחום הזה שאי פעם פשטה פה רגל".
איפה אתה רואה היום הזדמנויות בנדל"ן?
"עד לפני חודש־חודשיים הייתי אומר לכם שבארץ, אבל היום אני לא יודע להגיד. קרה משהו במדינת ישראל בחודשים האחרונים שהשפיע על החשיבה שלי ושל החברות שלי בכל הנוגע להשקעה בנדל"ן בישראל. זה הכל בגלל הביורוקרטיה. עד היום היה קשה מאוד לקדם פרויקט בארץ - רשימת התנאים שאתה מקבל מהרשויות כדי להוציא היתר בנייה היא מטורפת והביורוקרטיה גורמת לבזבוז זמן. אבל כמה שהיה קשה עד היום, אז אחרי פרשת הולילנד לא רק יהיה קשה, אלא יהיה בלתי אפשרי.
"כל פקיד היום, לא משנה איפה הוא יושב, לא ירצה לקחת אחריות על הדברים הכי טריוויאליים. מה הוא צריך, שעוד כמה שנים יוציאו איזה פרוטוקול ויראו חתימה שלו ויעצרו ויחקרו אותו? אז הוא אומר: 'למה לי לטפל בזה', ושם את התיק בצד. התיקים ילכו וייערמו וחברות וגופים יפשטו רגל, כי ככל שהזמן מתארך עלויות המימון גדלות".
בן־זקן מצייר תמונה קודרת של ענף הנדל"ן פוסט־הולילנד. לדבריו, כבר היום מרגישים את ההשפעה בשטח. "זו השפעה בטווח המיידי. לדעתי, זה שיתוק טוטאלי של ענף הנדל"ן - ונדל"ן זה מנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל. עכשיו אני מחכה לראות מה יהיה, אבל אם לא תהיה אמירה ברמה של הממשלה, וחקיקה שתדע להתמודד עם מה שהולך להיות, אני אומר לכם שחברות פה לא ישקיעו יותר בתחום הנדל"ן, נקודה. זה האיום הכלכלי הכי גדול שיכול להיות היום על מדינת ישראל. אולי אנשים לא מבינים עכשיו על מה אני מדבר, אבל יבינו בעוד שנה".
מה אתה חושב על החלטת בנק ישראל לייקר את המשכנתאות על ידי דרישה להון עצמי גבוה יותר?
"יש בזה היגיון, כי אסור לנו להפוך את הנדל"ן בישראל לבועה. הנדל"ן בארץ מעולם לא היה בועה, ובגלל זה גם שרדנו את המשבר. היום עדיין אין בועה, אולי רק במעט פרויקטים של האלפיון העליון בתל אביב. אני חושב שיש היגיון במהלך של סטנלי פישר מצד אחד, אבל גם ברור לי שצריך להגביל את זה רק למשכנתה שנייה, לא להחיל את זה על דירת מגורים ראשונה ולא על כל סכום. ואם כבר עושים מהלך כזה גדול, אז בוא תעודד זוגות צעירים ותן להם עד סכום מסוים אפילו משכנתה ללא ריבית".
ארנה: "בלי לפגוע בזיסר, בארנה נעשו כל הטעויות האפשריות"
בן־זקן מחזיק כיום כ־13% ממניות מנופים פיננסים, ששוויין קרוב ל־100 מיליון שקל. יחד איתו שותפים הכדורגלן לשעבר וחברו הקרוב חיים רביבו (כ־8%), שותפו הוותיק אברהם נניקשווילי (כ־24%) ויו"ר הדירקטוריון של החברה, המשקיע החדש מרכוס וובר (45%) שהזרים לחברה קרוב ל־120 מיליון דולר וכיום הוא בעל השליטה בה.
ב־1 באוגוסט צפויה מנופים להשיק מחדש את קניון ארנה בהרצליה פיתוח, שעד היום נחשב לקניון כושל - בעיקר אם משווים אותו לקניון שבעת הכוכבים המצליח, שנמצא במרחק של כקילומטר אחד בלבד ממנו. לפני שלוש שנים רכשה מנופים את ארנה מחברת אלביט הדמיה של מוטי זיסר תמורת כ־540 מיליון שקל. מיד לאחר הרכישה פתחה מנופים במהלך של שינוי הקונספט והתמהיל של הקניון, והחלה לבצע שיפוץ ענק במבנה הפנימי כדי להפוך את הקניון לידידותי יותר לקהל. לצד עזיבות לא מעטות של שוכרים, שסבלו מאוד בתקופת השיפוץ הארוכה, חתמו בחודשים האחרונים כמה רשתות על שכירת שטחים בקניון, בהן גאפ, המשביר לצרכן, TOP SHOP, טומי הילפיגר קידס וראלף לורן.
"יצרנו כמה עוגנים משמעותיים, כמה חנויות אופנה מרכזיות, כולל כאלה שאין היום בארץ", מתגאה בן־זקן, "גם אם אני רוצה, היום כבר אין לי מקום לעוד. אנחנו מלאים".
ארנה הוא קניון כושל ביחס לפוטנציאל שלו. יש ימים שהוא ממש ריק. אתה מתכוון לשנות את זה?
"כבר שינינו את זה. יש שינוי גדול בחודשים האחרונים ברמת הפדיונות, אף על פי שהעבודה האמיתית עוד לפנינו - ההשקה, גמר השיפוץ, העוגנים הגדולים שעדיין לא נכנסו. אבל נדבר עוד חצי שנה. אז נכון, אתם יכולים להגיד שבמהלך השבוע המצב ככה ככה, די ריק, אבל קופות של סוף שבוע זה משהו אחר. אנשים לא מבינים את המשמעות של 4.2 שבתות בממוצע בחודש, במקומות טובים זה שווה ערך ל־15 ימי עבודה בימי חול".
מה היו הבעיות של קניון ארנה באופן שמוטי זיסר בנה אותו?
"המון, בלי חלילה לפגוע במוטי זיסר, שאני מאוד מעריך אותו כיזם ואת מה שהוא עשה באירופה. בארנה נעשו כל הטעויות האפשריות. אתה לא יכול להגיד שסוגיה אחת טופלה כראוי. נוף, מיקום, חניה, גישה, תמהיל - הכל זה ציון נכשל, ולכן זה היה אטרקטיבי מבחינתי כיזם. יש בארנה פוטנציאל כי זה המקום הכי מרכזי במדינת ישראל, הלוקיישן הכי טוב שיכול להיות. כל הפרמטרים ההתחלתיים הם אידיאליים.
"אם היית נותן לי את הקרקע בלי המבנה הייתי המאושר באדם. אבל אמרתי שגם במבנה הקיים, עם המגבלות הקיימות, בעבודה סיזיפית וקשה אני אצליח. וזה קשה. אני לא יודע אם מישהו אי פעם נכנס לשיפוץ כל כך עמוק בקניון כשהקניון פועל. זה היה ממש מטורף לשפץ ככה. אתה רוצה לחתוך את התקרה, לפתוח סקיי ליין, אבל אפשר לעבוד רק מחמש עד שמונה בבוקר, ואז אתה צריך שיהיה נקי כשאתה פותח את הקניון. אתה לא יכול לעבוד 12 שעות ביום, וזו הסיבה שזה גם לקח הרבה זמן. אבל אם אתה שואל אותי, לפי התגובות שאני מקבל אני מרוצה מאוד".
בזמן השיפוץ די הרגתם את הסוחרים.
"הכל היה בידיעה ותכנון מראש. אחת הבעיות הכי קשות שהיו בקניון הזה זה התמהיל. רוב הסוחרים שעזבו - חלקם הועזבו וכל השאר בעידודנו. תראו לי רשת אחת רצינית שעזבה. מה יש לחנות חשמל מצ'וקמקת לעשות בקניון? יש מקום לבתי קולנוע בקניון? יש מקום בקניון לחנויות שעומדות לבד והן לא רשתות? לדעתי אין. בארנה היו מלא חנויות פרטיות כאלה, שבתקופות רעות היו נכנסות לבעיות. מה גם שאלו חנויות שלא מביאות תנועה וקהל".
ידעת שזה מה שאתה קונה, לא?
"כן, וכבר ביום שחתמנו על העסקה לא ישנתי כל הלילה וכתבתי תוכנית שיווקית של שבעה עמודים: מה אני עושה מבחינת בינוי, מי הסוחרים שאני רוצה להביא, מה הקונספט של הקניון הזה, איך אני מייחד אותו מקניונים אחרים. כבר עכשיו אני יכול להגיד שהגשמתי את כל מה שרציתי שם. תבינו, אני לא מהגופים הגדולים שקונים קניונים על בסיס תשואה, גם ארנה זה יזמות לשמה".
ההשקעות בארה"ב: "הפסדנו על בניין הליפסטיק 30 מיליון דולר"
אבל עוד לפני החגיגות בארנה, בן־זקן יצטרך להתמודד עם ירידת ערך הנכסים של מנופים פיננסים בארצות הברית - בניין הליפסטיק המפורסם בניו יורק ובניין משרדים בדאלאס. בשנת 2007, זמן לא רב לפני תחילת משבר האשראי העולמי, רכשה החברה יחד עם טאו של אילן בן־דב את בניין הליפסטיק לפי שווי של כ־650 מיליון דולר. כל אחת מהחברות החזיקה ב־35% מהבניין, שהערך שלו הלך וירד. בשנת 2008 מכר בן־דב את חלקו בהפסד ויצא מההשקעה הכושלת. בן־זקן, לעומת זאת, החליט לחכות לימים טובים יותר.
"אני חושב שאילן עשה נכון, עשה חכם כשהוא מכר. אמנם הוא הפסיד איזה 10–12 מיליון דולר, אבל יצא בזמן", מודה בן־זקן.
ולמה אתם לא יצאתם? אתה לא מצטער על זה?
"לא אמרתי שאני לא מצטער. אני מאוד מצטער. אם היום הייתי יכול לא לעשות את העסקה הזאת - ברור שלא הייתי עושה אותה. אבל עדיין, כשהלכנו למהלך הזה הלכנו בעיניים פקוחות. ידענו מה הסיכוי לצד הסיכון. היה מימון טוב באותם ימים, וראינו פוטנציאל גדול לצמיחה בדמי השכירות. כל הפרמטרים באותה נקודת זמן הראו שמאוד הגיוני לעשות את העסקה, אף אחד לא צפה שיהיה משבר.
"כרגע מחקנו את ההשקעה שלנו ברמת הספרים, אבל אתה לא יודע מה יילד יום. אנחנו עדיין בעלי הבניין, ומבחינת התוצאות העסקיות שלו הוא רק השתפר. יש בבניין 96% תפוסה - הכל מלא חוץ מאחת משלוש הקומות שהיו של ברנרד מאדוף. זה שהמשבר קבע כללים חדשים לשווי של הבניינים האלה זה נכון, אבל אם לא היינו היום בשיטת ה־IFRS (תקינה חשבונאית בינלאומית שהונהגה בארץ ב־2008 - ע"ק וג"ח) לא היה קורה כלום. לדעתי, זו השיטה שהחריבה את העולם".
אתה מאמין שההחזקה של בניין כזה תצדיק את עצמה לטווח הארוך?
"לא. היום אני רק מקווה שזה יקרה".
ניסית למכור?
"יש המון הצעות, כל הזמן פונים, אבל ברור לי שאף אחד לא ישלם את המחיר ששילמנו, בטח לא היום, ולכן אנחנו לא מנהלים בכלל משא ומתן. זה מיותר".
לאחרונה פורסם כי הבנק שמימן את העסקה, RDC, מאיים לעקל לכם את הבניין.
"במסגרת הסכם הליווי היינו צריכים להשאיר כל הזמן איזה סכום בקופת חברת הניהול. בחודש מסוים הסכום שהושאר היה נמוך יותר אז אוטומטית הם הוציאו מכתב, אבל זה בעיקר עניין טכני".
ומה לגבי הבניין בדאלאס?
"זו עסקה טובה מאוד. שם אנחנו דווקא מורווחים. אם בליפסטיק הפסדנו כ־30 מיליון דולר, אז בדאלאס אנחנו מורווחים משהו כמו 15 מיליון דולר".
ובכל זאת, מאז לא נכנסתם לארצות הברית.
"ברור. העולם היה במשבר. כמעט לא עשינו עסקאות בכלל, השבחנו ופיתחנו את הנכסים הקיימים שלנו".
ומה קורה עם הקרקע שלכם בקזחסטן?
"המצב בקזחסטן ביחס לעולם הוא מדהים. קנינו לפני כמה שנים חברה ציבורית (מאקפל, שנרכשה מאיתן אלדר ורועי גיל, והיא כיום חברה־בת של מנופים - ע"ק וג"ח) עם כסף בקופה, ורכשנו כאלף דונם בעיר הבירה אסטנה, במיקום הכי טוב שיכול להיות. אישרנו תב"ע של 2.8 מיליון מ"ר, מסחר ומלונאות ומגורים ומשרדים, ואני אומר לכם שזו עסקת הנדל"ן הכי טובה שמנופים תעשה".
נפט: "ראו שיש פה קבוצה בתולה, שתשקיע בזה את כל האנרגיות"
השנה נכנסו בן־זקן ושותפו נניקשווילי לתחום חדש: חיפושי נפט. הם חברו למיליונר החרדי חיים לייבוביץ' וזכו בפברואר במכרז על רישיון הקידוח לחיפוש נפט מול חופי אשדוד. "ההיכרות שלי עם ליבוביץ' היתה די מקרית, דרך הרב (הרב יאשיהו פינטו - ע"ק וג"ח). הכרנו אצלו והוא סיפר לי שהוא ניגש למכרז והיה רוצה שותף מקומי. לי זה היה תחום זר לחלוטין, אבל אני שומע אותו אומר מד־אשדוד וזה צלצל לי טוב, אז ביקשתי שיסביר לי קצת יותר. ניהלנו שיחה, זה היה בהילטון. למחרת היינו כל היום עם עורכי דין, וב־12 בלילה חתמנו. ליבוביץ' הוא איש מדהים, כיף לעשות איתו עסקים".
הקבוצה של בן־זקן וליבוביץ' לא החזיקה עד כה רישיונות חיפוש בארץ, מה שלדברי בן־זקן היה דווקא הגורם שהביא לזכייתם. "ראו שיש פה קבוצה בתולה, שסביר להניח שתשקיע עכשיו את כל האנרגיות והכסף ברישיון הזה", הוא אומר. בדרך הם עקפו, בין היתר, את ישראמקו של קובי מימון, שניסתה לערער על ההפסד.
"זה לגיטימי", אומר בן־זקן, "הרי מדובר פה בזיכיון הכי אטרקטיבי במדינת ישראל. אני מבין את האמוציות שהיו סביב הזיכיון הזה. בקידוח הזה כבר הושקעו בעבר 40 מיליון דולר, בבדיקות הראשונות להיתכנות מציאת נפט. הקבוצה שלנו לא צריכה להוציא את כל עשרות המיליונים האלה, כבר יודעים שבבלוק הזה יש נפט באיכות טובה מאוד. יש שם פוטנציאל אדיר ואני יכול להגיד שמרגע הזכייה ועד היום גם ליבוביץ' וגם אני קיבלנו הצעות רבות לשותפות בעשרות מיליוני דולרים. כמעט אין גוף בתחום שלא פנה אלינו, כולם כולל כולם, אבל אנחנו סירבנו. המטרה שלנו היא להביא להפקה של נפט, נקודה. נעשה הכל כדי להגיע ליום שבו יהיה גם נפט במדינת ישראל, והוא יבוא מחופי אשדוד".
אז מה, כמו יצחק תשובה של נתניה, שהתחיל בכדורגל ונדל"ן ועבר גם לאנרגיה וגז, יהיה ג'קי בן־זקן של אשדוד?
"אני תמיד אומר שתשובה - לא בגלל הדרך שלו אלא בגלל האישיות וההתנהלות הצנועה שלו - הוא אחד המודלים שלי. כל פעם שאני רואה אותו אני מתלהב, ואני לא מתלהב ממפורסמים. אז הלוואי, לי זה יהיה כבוד גדול".
ההשקעות השונות שאתה עושה כיום זה מה שיביא לאותה קפיצת מדרגה שלך, כאיש עסקים?
"אני לא מחפש לקפוץ מדרגה. אני לא ממהר, בתפיסת העולם שלי אני מאמין רק בתהליכים. אם אתה בונה את התהליך נכון ואתה עושה עוד צעד ועוד צעד, בסוף התוצאה תהיה זו שאתה רוצה להגיע אליה".
רשות המסים: "היתה כנראה הוראה מלמעלה לעצור אותי"
מקום שבן־זקן בטוח לא רצה להגיע אליו הוא חדרי החקירות של רשות המסים. ב־21 בפברואר השנה, כמה ימים אחרי חגיגות הזכייה בזיכיון הקידוח, בישרו הכותרות על מעצרו של בן־זקן בחשד להעלמת מס. ביחידת חקירות מכס ומע"מ בבאר שבע מיהרו לספר שזה זמן מתנהלת נגדו חקירה בחשד לשימוש בחשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 17 מיליון שקל, שהמע"מ הגלום בהן מסתכם בכ־2.3 מיליון שקל.
בן־זקן, שעוד באותו יום שוחרר בערבות, הכחיש ותקף בחזרה את רשות המסים, שלטענתו מתנכלת לו על לא עוול בכפו. עכשיו הוא מציג לראשונה בהרחבה את גרסתו. "צריך להיות אידיוט מוחלט לבוא ולטעון שזו עסקה פיקטיבית", הוא אומר, "קניתי חברה חדשה ששמה סקטור, אני מפעיל אותה כבר שנה, יש לי 17 חנויות, אני משלם כל חודש משכורת ל־220 עובדים, מה פיקטיבי פה? היתה כנראה הוראה מלמעלה לעצור אותי".
למה אתה מתכוון? מי משך בחוטים?
"אין לי מושג. היום הכל נהפך למיוחצן ומתוקשר, אנחנו בתקופת הסלבס, אז כנראה לרשות המסים היה נוח לעשות צעד כזה למען יראו וייראו. אני מניח שהיתה ישיבה ושאלו איך מייצרים הרתעה, אז אמרו ניקח קצת אנשים מעולם הספורט וקצת מעולם הזמר ועולם העסקים. אז לקחו גם את ג'קי בן־זקן, שתופס כמה מהעולמות יחד. הרעיון אולי נכון, אבל תבואו ותעשו את זה עם דברים אמיתיים, לא סתם. מאז גם לא היה מגע שלהם מולי, כלום.
"כל האבסורד הוא שבמקום 17 מיליון שקל שילמתי בסוף 20 ומשהו מיליון שקל על סקטור. קיבלתי חשבונית, שילמתי את הכסף והגשתי בקשה להחזר מע"מ. רואי חשבון תמיד אומרים לא לבקש מע"מ, כי רשות המסים לא אוהבת להחזיר כסף. אבל איך אני אקזז סכום כזה? הרי המכירות החודשיות שלי זה 4 מיליון שקל - כדי לקזז 20 ומשהו מיליון שקל אני צריך לפרוס את זה על פני שנה.
"אמרתי מה פתאום, אני אבקש את ההחזר - וביקשתי. אבל אלה שקניתי מהם את סקטור פשטו רגל, לקחו ממני את הכסף כולל מע"מ ולא שילמו אותו. כשאני הגשתי את הבקשה להחזר, פקיד השומה ראה שהוא מצד אחד צריך להחזיר עכשיו יותר מ־2 מיליון שקל, ומצד שני הוא לא קיבל את הסכום הזה. אתם יודעים מה זה עושה לו במאזן? מה המשמעות של זה לגבי הקידום שלו? כשהם הבינו שהם לא יראו את הכסף מאלה שפשטו רגל הם חיפשו דרך איך לא לשלם לי, ובין היתר הדרך הזאת היתה החקירה והמעצר. אבל לא יעזור להם כלום, הם ישלמו לי את המע"מ בסוף".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "חטיבת החקירות ברשות המסים פועלת משיקולים ענייניים בלבד וללא משוא פנים.
מחומר החקירה, כפי שעולה מהבקשה למעצר ושחרור בערובה שאושרה על ידי בית המשפט, מר בן־זקן נחשד בעבירות חמורות על חוק מע"מ".
כדורגל: "אני מביא את הבשורה, כולם יעתיקו ממני בסוף"
הדוגמה של סיפור רשות המסים ממחישה עד כמה בן־זקן מתורגל בהדיפת טענות נגדו. גם כאשר זה נוגע במקורביו המנגנון הזה פועל על אוטומט. כך למשל כשהוא נשאל על סיבת העזיבה של שותפו וחברו חיים רביבו את הארץ, על רקע סיפורים על הגליה בעקבות פסק דין של העולם התחתון. "הכל סיפורים, קשקוש. שטות מוחלטת, אין לי מושג מאיפה זה בא", הודף בן־זקן. "אבל לפעמים לא משנה מה תעשה, אין יכולת להתמודד עם השמועה".
אז למה הוא עזב לארה"ב? הוא טען בזמנו שהמטרה היא לקדם את העסקים של אשתו.
"לא רק של אשתו. הוא רגיל לחיות בחו"ל, וחשב שהוא יכול לפתח עסקים בארצות הברית עם חבר אחר שלי, יואב דוגה. הם ניסו במשך שנה וקצת לפתח פעילות עסקית, אבל לצערו הוא נפל על התקופה הכי קשה שיכולה להיות באמריקה. לא משנה איזה עסק תהיה - היום היכולת להשיג מימון בארצות הברית שואפת לאפס. אף על פי שהחיים שלו היו טובים מאוד מבחינת המשפחה והילדים, אם אין לך במה להעסיק את עצמך אתה בבעיה. הרי כמה אתה יכול לשחק גולף ולפגוש חברים? אז הוא החליט לחזור".
עכשיו כשרביבו בארץ יש לבן־זקן פרטנר מצוין לחלוק איתו את הרעיונות הגדולים שלו בתחום הכדורגל. למשל, האקדמיה לכדורגל. מדובר במתחם שנמצא בחלקו המערבי של הסטאר סנטר, ויש בו חדרים מרווחים, בריכת שחייה, חדר כושר ומגרשי אימונים - שישמשו גם את מ.ס אשדוד, אבל גם בני נוער שיגורו שם בתנאי פנימייה וילמדו וינשמו כדורגל. בעת הביקור שלנו במקום הוא כבר היה בשלבי בנייה סופיים. "עניין של כמה שבועות", מבטיח בן־זקן, שהשקיע בהקמה 12 מיליון שקל ומתכנן להוציא מדי שנה 3 מיליון שקל עבור התפעול השוטף, "פחות מעלות השכר השנתית של שחקן במכבי תל אביב".
לדברי בן־זקן, "המקום הזה אמור לשנות את הכדורגל במדינת ישראל. הרבה יצחקו עליי וישחטו אותי כשיביסו אותנו בעונה הבאה, אבל בסוף נהיה מודל לחיקוי. אני כבר עשר שנים בכדורגל ודבר אחד הבנתי: להביא לשינוי הכדורגל במדינת ישראל דרך ההתאחדות והמוסדות שלה זה בלתי אפשרי.
"אנחנו כל פעם מדברים על להיות כמו באירופה ולעלות למונדיאל, אבל כל העיסוק סביב זה הוא מי המאמן שנביא. כאילו זה ישנה משהו. זה טיפשי וגובל בטמטום. הרי אם אתה רוצה להיות כמותם לך תראה מה הם עשו: זה מתחיל במתקנים, באיך מטפלים בילדים, איך מחנכים אותם. אז אני אומר בואו ניקח כבר היום את כל הכישרונות בגילאי 15 בכל הארץ, נכנס אותם לאקדמיה, והם יגורו שם ויעבדו ברמה של שחקנים אירופים. זה מה שיעשה את השינוי. זו הבשורה שאני מביא פה, וכולם יעתיקו את זה בסוף".