"לא מכיר מודדים עשירים"

מה אני עושה: "המודד הוא זה שמכין את התשתית, הבסיס לתכנון של כל דבר שמתבצע על פני הקרקע. אף תוכנית אדריכלית או תשתיתית לא תתחיל בלי שמודד יעביר את השטח למפה. תחום המדידה מורכב משני תחומים עיקריים: מדידות לתכנון ומדידות לביצוע. התכנון זה העברת השטח למפה והביצוע זה העברת התכנון לשטח. אני עובד בעיקר על תכנון.

"למודד יש אחריות גדולה מאוד. זה לא ברמה של סיכון חיי אדם, אבל ברמה של נזק כספי גדול. בגלל זה אנחנו משלמים המון כסף עבור ביטוח אחריות מקצועית, 70 אלף שקל לשנה; רואה חשבון, לשם השוואה, משלם 500 דולר בשנה. אבל מאז נכנסו המחשוב והטכנולוגיה החדשה, מספר הטעויות קטן משמעותית".

תחילת הדרך: "בצבא שירתי בחיל התותחנים, הייתי משנה טכני למודד גדודי, ולאחר מכן קצין סיור ומדידות גדודי. ב־1975 השתחררתי והלכתי ללמוד בחוג למדידות ולמיפוי (גיאודזיה) באוניברסיטת תל אביב. אז גם גיליתי שקיים הבדל עצום בין המקצוע הצבאי לאזרחי.

"אחרי הלימודים, ב־1978, עשיתי סטאז', אז התחלתי לעבוד לבד. אחר כך פתחתי משרד משותף עם מודד נוסף. עשר השנים הראשונות היו קשות. התפנית החיובית היתה בשנות התשעים, עם גל העלייה הרוסית והגידול בהיקפי הבנייה. כיום אני מנהל משרד שמעסיק 22 עובדים בשני סניפים, בירושלים ובמושב חמד".

יאיר איזובצקי. "הילדים שלי לא המשיכו את דרכי" צילום: שוגר דיוויד

סדר יום: "אני איש של בוקר, ולכן אנחנו מתחילים את יום העבודה בשש וחצי בבוקר, כולל אנשי המשרד. מגיעים בבוקר, מתכוננים ויוצאים לשטח. העבודה בשטח לא קלה: אתה צריך לעמוד שמונה־תשע שעות, בקיץ ובחורף, ולשמור על ריכוז. בדרך כלל עובדים בצוות, אף על פי שבזכות הג'י.פי.אס אפשר לבצע חלק מהעבודות לבד. אחרי המדידות חוזרים למשרד ומעבירים את הנתונים למחשב. את העבודה מסיימים בארבע וחצי אחר הצהריים.

"אני עצמי ממעט לצאת לשטח ויוצא רק כדי להכיר את האתרים ובמקרה שבית משפט ממנה אותי לעד מומחה בתביעת נדל"ן".

העובדים שלי: "אני מגייס בעיקר אנשים מחוץ לתחום ומכשיר אותם לעבודה. חלק גדול מהעובדים הם רוסים שלמדו הנדסה ברוסיה ועשו הסבה מקצועית. המשרד מורכב מצברים, עולים, חרדים, חילוניים וגויים - הכל מהכל. כולם מקבלים תנאים סוציאליים מלאים.

"העובדים הם הגאווה שלי, וחשוב לי להחדיר בהם אהבת הארץ. במקום מתנות לחגים אני מוציא אותם לטיולים בארץ עם המשפחות".

פרסטיז'ה: "פעם מודד היה בין מקצועות האמון, בדיוק כמו רופא ומהנדס. המודדים היו הנוטריונים של הקרקעות. עם השנים המעמד שלו נשחק ונחלש. אני חושב שלנו, המודדים, יש חלק באשמה: התחרות בשוק על כל עבודה גררה הורדות של תעריפים, ושכר המודד נשחק. התשלום לעובד מתחיל בכ־5,000 שקל והמשכורות מגיעות ל־50%–60% מהמחזור החודשי. זה מצב בעייתי".

"הילדים שלי לא המשיכו את דרכי. בענף הזה כמעט אין 'בנים ממשיכים'. עורך דין שולח את הבן שלו ללמוד משפטים, מודד לא. אף שהמקצוע מאתגר, הוא לא מקצוע עתיר ממון. אני לא מכיר מודדים עשירים".

קולגות: "מערכת היחסים בין המודדים יוצאת מהכלל. יש העברת מידע וגיבוי. לרוב יש שיתוף פעולה מצוין. זו גאווה גדולה להשתייך למקצוע הזה".