10 בסולם 9:00 עד 17:00 - המשרדים המעוצבים בישראל

באיזה חלל מבלים מרבית בני האדם 10 שעות ביום בממוצע - הרבה יותר מהזמן שהם משקיעים ברביצה בסלון, בשהייה במטבח, שלא לדבר על זמן איכות בחדר השינה? התשובה, המצערת למדי, היא המשרד, אותו חלל הכולל קירות, שולחנות, כיסאות, חדרי ישיבות, מטבחון עם מיקרוגל, ועם קצת מזל גם מכונת אספרסו.

אף שבתוך משרדינו אנו חיים, בזמן שכל מגזין עיצוב ממוצע מספק שעות דפדוף אינסופיות בין תמונות של בתים מעוררי קנאה, מטבחים חלומיים וגינות פאר - עיצוב משרדים אינו זוכה להתעניינות ופופולריות דומה, ובדרך כלל מקבל טיפול די אגבי. מרבית המשרדים בישראל מעוצבים בשטאנץ אחיד, הכולל תשומת לב יתרה לפרמטרים כמו שולחן קבלה מזמין (ולא, פקידת קבלה יפה לא נחשבת חלק מהעיצוב), לובי מרשים (שמיועד בעיקר לאורחים ופחות לעובדים), ושטחי אחסון עמוסים (בדרך כלל קלסרים שחורים במראה הגנזך). לכל אלו נוספים שולחנות (אפורים), כיסאות (אפורים) ומחשבים (אפורים פלוס עכבר). התוצאה, בקיצור, אפרורית.

אף על פי שהם לא הרוב המוחץ, יש גם משרדים מזן אחר. משרדים שמי שעיצב אותם הפנים שכדי שסביבת עבודה תהיה פרודוקטיבית היא צריכה להיות מקום בעל השראה, מלאה בגירויים וחדוות יצירה. מתברר שאי שם, בין אזורי התעשייה הנידחים וגורדי השחקים המאיימים, חבויים להם משרדים שכיף להגיע אליהם בבוקר.

אז מי הם המשרדים הכי יפים בישראל? התשובות לשאלה מה עיקר ומה טפל בעיצוב המשרד היו רבות ומגוונות.

אילן פיבקו, אדריכל צילום: אוראל כהן

האדריכל אילן פיבקו, למשל, חושב שמשרד צריך להיות בעיקר נעים ונוח. "זה לא מקום לתת בו שואו", הוא אומר. "בניגוד למסעדה או מקום בילוי, העיצוב צריך לייצר נוחות, בריאות ונועם. מרכיב העיצוב הוא שני בחשיבותו במשרדים, הוא נועד לרומם את הנפש. אם אפשר לשלב בו גם יצירות אמנות - אז מה טוב".

לעומת פיבקו, האדריכל אמיר מן בחר משרדים שבהם השתמשו בחומרים תעשייתיים ובחללים בצבעי מונוכרום אחידים, כמו לבן או אפור. לדבריו, עיצוב כזה משדר בינלאומיות ומתכתב עם סגנונו של המשרד היפני הכי מפורסם בעולם לעיצוב משרדים - sanaa, שמעצב משרדים מינימליסטיים מאוד, כשהצבע הלבן שולט כמעט בכל מרכיביהם, החל בקירות וכלה ברהיטים.

האדריכל דוד קנפו התקשה למצוא משרד מושלם בישראל, והעלה את ערכי הסביבה והקהילה כערכים החשובים ביותר בדיון על עיצוב משרדים. "משרד עורכי דין שמשתמש בעץ מהגוני לא נחשב בעיני ליוקרתי, משום שבבחירה הזו הוא גוזל מהסביבה", הוא מסביר. עבור קנפו, "סביבת העבודה שאנו חיים ועובדים בתוכה, בערים הגדולות ובגורדי השחקים, אינה מקומנו הטבעי כבני אדם. היא יוצרת בדידות וניכור, וגם דיכאון אישי וחברתי".

אלכס מייטליס, אדריכל

כך בחרנו

"כלכליסט" פנה לכ־25 אדריכלים ומעצבי פנים מובילים בבקשה שיבחרו את המשרדים הכי יפים בעיניהם - אך לא כאלו שעוצבו על ידם. לאחר שגובשה רשימה ראשונית של משרדים שקיבלו יותר מהמלצה אחת, דורגה הרשימה המצומצמת. עשרת המשרדים המובילים מופיעים בכתבה.

הבוחרים היו: פרופ' אריה סיוון, דפנה פישר־גבירצמן, אילן פיבקו, אלכס מייטליס, דוד קנפו, איתן כרמל, נורית לשם, ד"ר יוסי קורי, גד הלפרין, יואב אנדמן, גיא וליקסון, שרון מיכאל, סרג' בן דוד, יוסי פרידמן, אבנר ישר, אורי הלוי, מנדל יריב, ברברה ברזין, אמיר מן, גד הלפרין, איתי פריצקי, רון גרינברג, מיכי סתר ורם גולדברג.

1. חלל עבודה שמעוצב כמו מטוס - משרדי בואינג ישראל, מגדל המוזיאון, תל אביב

המתכנן, אדריכל אורי הלוי ממשרד אורבך־הלוי:

"החלל מחולק על ידי מערכת שפיתחתי במיוחד לפרויקט: שלד נירוסטה מודולרי, שיודע לקבל לתוכו ארונות אחסון, מדפים, מסכי טלוויזיה ומחיצות זכוכית. המערכת הזו היא חוט השדרה של כל המשרד, והיא יוצרת היגיון והרמוניה. הרצפה והתקרה סביבה הן רקע ניטרלי. אלמנט נוסף בעיצוב הוא האור הטבעי, שהשגתי על ידי שילוב מסכי זכוכית גדולים, המעתיקים את אור השמש ואת הנוף של תל אביב לתוך המשרד. בכל מקום במשרד ניתן לחוש בשעת היום, בעונת השנה ובמצב העננים.

משרדי בואינג ישראל, מגדל המוזיאון, תל אביב צילום: עוזי פורת

"השפה העיצובית מתחברת לעולם התוכן של החברה בכמה מישורים נוספים. יש, למשל, תיבות תצוגה בעלות חלון אליפטי ובהן דגמי מטוסים, בדומה לחלונות המטוס. חלונות החוץ הגדולים, הפתוחים אל הנוף, בתוספת אלמנטים כסופים שתורמים למראה החללי, יוצרים כעין קוקפיט. כך מרחב העבודה ומרחב הטיסה מתמזגים לאחד".

הממליץ, אדריכל איתן כרמל:

"זהו חלל שמבטא אמירה עיצובית ברורה באופן מוצלח ביותר. חללי העבודה משלבים בחוכמה חומרים מודרניים ואלמנטים צורניים הקשורים לנושא העבודה בחברה. בניגוד להרבה חללים שמשדרים ניכור, משרדי בואינג כוללים חללים המשדרים יוקרה אך לא מאבדים תחושת נינוחות. זהו חלל שלא ניתן לשייך אותו לטרנד מסוים ולכן יש בו ייחודיות".

2. מרשים ויומיומי בכפיפה אחת - משרדי מיקרוסופט, בניין גב ים, הרצליה

המתכננים, אדריכלים רון גרינברג ואופיר נפשי ממשרד א.ר גרינברג:

"העיצוב שלנו מדבר בשפה של החברה ורצינו שיביע את המסרים שלה מבחינת חדשנות, תפיסת עולם ותדמית. כדי להדגיש את צבעי היסוד של החברה - אדום, ירוק, כחול וצהוב ­- יצרנו חלל לבן. לבן זה לא צבע שיוצא מהאופנה, הוא נשאר לנצח, וגם זה מסר שהחברה רצתה להעביר, שהיא תמיד רלבנטית.

"המשרדים האלה בהרצליה הם משרדי המחקר והפיתוח של החברה, והפרויקט תוכנן עם תפיסה ראשונית שמיקרוסופט מכתיבה, של עבודה בצוותים של שני אנשים. הרעיון המרכזי היה מיקום את החדרים סביב הקירות החיצוניים, וכדי שכל האזורים במשרד יקבלו אור השתמשנו בקירות שקופים. הכניסה של האור גם מסמלת ערכים של שקיפות, שהחברה רוצה להעביר לעובדים.

משרדי מיקרוסופט, בניין גב ים, הרצליה צילום: עוזי פורת

"האופן־ספייס תוכנן באופן כזה שכל אחד היה מאחל לעצמו לעבוד בו. יש בו חללים ענקיים והוא מופרד על ידי קירות זכוכית אטומה כדי לאפשר ריכוז בעבודה. מלבד חללי העבודה, עיצבנו גם את חללי הפנאי בבניין, שמוקדשים לטובת העובדים: חדרי משחק, פנאי, חוגים, חדר ביליארד וחדר פסנתר".

"בעיניי יש בעיצוב משהו נועז, חדשני ומלא הומור. זה עיצוב שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. הוא יוצר סביבת עבודה נעימה ומאוד לא פורמלית דרך שימוש בחומרים, בצבעים ובתאורה. יחד עם זה, התוצאה מאוד מרשימה. זה הישג, לעשות משהו שהוא מרשים ויומיומי בכפיפה אחת".

3. הביצה התלויה בלב הבניין - משרדי HP SOFTWARE R&D (מרקורי), יהוד

השותף האחראי, אדריכל אמיר מן ממשרד מן־שנער:

"את משרדי מרקורי יצא לנו לתכנן פעמיים. לפני 10 שנים בערך, כשתכננו את משרדי ההנהלה הבכירה, החברה ביקשה אופן־ספייס כדי ליצור תחושה של שוויון בין כל העובדים. כשהתחלנו לעבוד על המשרדים החדשים, אחרי שעברו לבעלות hp, שוב ביקשו מאיתנו אופן־ספייס, אז גם המשרדים הנוכחיים בנויים כך - אבל נוספו רעיונות חדשים.

"הרעיון המרכזי הוא הביצה התלויה בלב הבניין. ביקשנו למעשה ליצור בניין בתוך בניין. בביצה נמצאים כל השטחים הציבוריים של העובדים: הקפטריות, חדרי הישיבות, המעלית, חדרי השירותים, הפקסים וכל צורכי המשרד. בקצה הביצה יש אודיטוריום שבימים יפים ניתן לפתוח, שם העובדים יכולים לשבת בהפסקות או באירועים שהחברה מארגנת. מסביב לביצה נמצא האופן־ספייס ובו עמדות עבודה ארגונומיות ונוחות במיוחד. שמנו דגש על בקשות מיוחדות, כמו עמדות שבהן יש שלושה מחשבים שעובד אחד יכול לשבת ולתפעל.

משרדי HP SOFTWARE R&D, יהוד צילום: עמית גירון

 "הצבעים במשרד הם מונוכרומטיים, לבן ואפור, ורק הביצה עשויה עץ, מה שמעניק חום לחלל".

הממליצה, אדריכלית דפנה פישר־גבירצמן:

"משרדי מרקורי מהווים דוגמא להישג גבוה ברמת העיצוב, שנוצר משילוב של כישרון עיצוב ותכנון ועבודת שטח באתר. הביצה במרכז המבנה מאפשרת לכל המשרדים להתארגן על דופן המבנה ומייצרת פוקוס למרכז, מעין נוף פנימי. הפיתרון היצירתי של ציפוי העץ התאפשר בעקבות עבודה מאומצת בשטח עצמו. זהו פרויקט ברמה בינלאומית".

4. מונוכרום לבן עם נגיעות צבע - משרדי UBS, רחוב שנקר, הרצליה פיתוח

המתכנן, אדריכל מיכי סתר ממשרד סתר אדריכלים:

"מה שמיוחד בפרויקט UBS זה שהצבעים הם מינוריים - פרט לצבע האדום של פינות הישיבה, צבע הלוגו של הבנק. הצבע השולט הוא לבן, וזה כולל את התקרה, הקירות, המחיצות והריהוט.

"בדרך כלל מערכת מיזוג האוויר מנמיכה במידה משמעותית את התקרה במשרדים. מכיוון שרציתי להגביה את התקרה, בחרתי להשאיר את תעלות מיזוג האוויר גלויות. מלבד זאת, כל המשרד הונח על רצפה צפה. אלו שטיחים הגבוהים מהרצפה ב־15 ס"מ, וכל החשמל וכבלי התקשורת מתחבאים תחתיהם. בדרך כלל כל הכבלים האלו מוחבאים בתקרה ויורדים אל המחשבים בעמודים מיוחדים, אבל פה הם מתחת לרצפה - מה שפותח את החלל. זו פעולה מאוד פשוטה ומאוד הגיונית, מכיוון שכך אם רוצים להזיז שולחנות וכיסאות ממקום למקום ניתן לעשות זאת בקלות, אבל זה מייקר את הפרויקט.

משרדי UBS, רחוב שנקר, הרצליה פיתוח צילום: עוזי פורת

"העובדים כולם יושבים באופן־ספייס אמיתי, בלי מחיצות קלאסיות. זו שיטת ישיבה שמאוד מקובלת באירופה ופחות בארץ, מחיצות קטנות מול השולחנות שמאפשרות תקשורת חזותית כמעט בין כל העובדים. מכיוון שהכל פתוח, יצרנו חדרים שאפשר לקרוא להם חדרי פוקוס - מעין תאי טלפון קצת יותר גדולים, שבהם העובדים יכולים לנהל פגישות קטנות של שני אנשים או לערוך שיחות ועידה".

הממליץ, אדריכל אמיר מן:

"מה שמצא חן בעיניי בעיצוב של UBS זה המונוכרום הלבן. השימוש בלבן המונוכרומטי דווקא בעיצוב של בנק הוא יפה בעיניי. הסמל של הבנק אדום, והצבע הלבן מאפשר את הקונטרסט החד הזה עם כתמים אדומים שהונחו בחלל בדמות רהיטים. זה מייצר פתאום אקשן וזה יפה ונכון. מעבר לכך, אהבתי גם את התעלות התעשייתיות הגלויות, שמשתלבות יפה עם קירות הגבס".

5. שילוב של מקצוענות ופאן - משרדי SMS, רמת החי"ל, תל אביב

המתכנן, אדריכל אורי הלוי ממשרד אורבך־הלוי:

"משרדי SMS ממוקמים בחלל שנמצא בקומת קרקע, חלל חשוך וצר שלא היה ברור איך אפשר לנצל ולהפוך למשרד. הלקוח ביקש ממני לתכנן את המשרד כאילו אני מתכנן גלריה: מוקפד ומדויק עד הסנטימטר האחרון, עם חשיבות לשאלה אילו יצירות ניתן לתלות על הקיר ואיפה. הדבר הראשון שעשינו הוא לבנות קיר ענק שכולו הדפס קומיקס. בתוך קיר הקומיקס החבאנו גם מטבח, ובאמצע הקומיקס, אם פותחים את הדלת, מוצאים גם קפה וסוכר. כמעט כל הריהוט עוצב אצלנו במשרד ולא נקנה בחוץ, כדי שישתלב במדויק בחלל.

משרדי SMS, רמת החי"ל, תל אביב צילום: עוזי פורת

"רצינו ליצור שילוב בלתי אפשרי של מקצוענות ופאן, של ביזנס ופלז'ר. זה התאפשר הרבה בזכות חומרים וצבעים מאוד מדויקים. משום שקומת הקרקע חשוכה, השארנו בין החלונות לדלת הכניסה מחיצות זכוכית גדולות. יש שם שקיפות מוחלטת, אין מקום אחד במשרד שבו אפשר לסגור את הדלת ולהיות אטום ומבודד. אפשר לקבל פרטיות אקוסטית, אבל הכל שקוף כדי להעביר את האור פנימה".

הממליץ, אדריכל גיא וליקסון:

"בחרתי במשרדי SMS בגלל הבחירות המוצלחות שנעשו בו, שנוגעות לאופי החופשי של המשרד, לאיכויות הביצוע, לחוש ההומור ולטעם הטוב של בעל הבית".

6. אווירת לאונג' מכניסה וביתית - משרדי החברה לפיתוח, מרכז עזריאלי, תל אביב

המעצבת, אדריכלית הפנים נורית לשם:

"היה לי חשוב להעביר את הדיוק והאווירה שרצו בחברה, אווירת לאונג' של בתי מלון, אחד מתחומי העיסוק שלה. הם רצו אווירה לא משרדית, יותר מכניסה וביתית. ניסיתי לעשות את זה בשילוב של חומרים קלאסיים ומודרניים וניקיון בצבע ובטקסטורות, לכן בחרתי ברצפה ובדלתות בצבע כהה מאוד, ולעומתן כל הריהוט והנגרות בלבן. יש גם נגיעות קטנות של צבעים עזים יותר, כמו דלפק מטבח ירוק.

משרדי החברה לפיתוח, מרכז עזריאלי, תל אביב צילום: עמית גרון

"מבחינת חללי העבודה, אני אוהבת להושיב את העובדים כשהם פונים לנוף, ובמשרד הזה ספציפית יש נוף מדהים, כל העיר פרוסה תחתיו. בחדר הישיבות בחרתי להשתמש בווילון ביתי ורך, שמוסיף אווירה חמה למשרד. אני גם תמיד משתדלת להכניס אמנות בפרויקטים שלי, ובמקרה הזה הבן והאשה של בעלי החברה הם פסלים, כך שפסלי הברונזה שלהם קיבלו מקום של כבוד בחללים והשתלבו נהדר עם הצבעים של המשרד".

הממליץ, אדריכל אורי הלוי:

"מה שאני אוהב בעבודות של נורית,וספציפית במשרד הזה, זה האלגנטיות ברמה הגבוהה ביותר. זו אשה עם טעם יוצא מהכלל, שיודעת לתרגם את הטעם לתפירה של החלל. הבחירה שלה ברצפת עץ היא בחירה שלא שייכת לאופנה עכשווית. הפרויקט הזה ייראה אלגנטי גם בעוד 10 שנים. היא שולטת בפרטי הבניין כמו קוסם, והתוצאה היא משרד מרהיב, נקי, מדויק, מאופק ואלגנטי - כמו שמשרד צריך להיות. זהו פרויקט חסר גיל, וזה הכוח שלו בעיניי".

7. העובד קובע את צורת התקרה - משרד המהנדסים PRS, בניין אירופה ישראל, תל אביב

המתכננים, אדריכלים איתי פריצקי ופאולה ליאני:

"במלחמת וייטנאם, הפנטגון פיתח שיטה מהירה לסלילת כבישים שנועדו להעברת ציוד ואספקה. השיטה הזו כללה שימוש ברצועות פלסטיק לחיזוק, ולאחר מכן כיסוי הפלסטיק באדמה. חברת PRS פיתחה את השיטה הזו, שהיום משמשת למגוון אפליקציות בהנדסה ותשתיות. כשהתחלנו לתכנן את משרדי החברה, החלטנו לחקור וללמוד איך ניתן להשתמש בחומרים שהחברה מייצרת.

משרד המהנדסים PRS, בניין אירופה ישראל, תל אביב

"רצועות הפלסטיק נראות כמו כוורת דבורים, ואנחנו השתמשנו בהן כמחיצות בין החללים השונים במשרד. הגודל והעובי של הכוורת השתנה ביחס לצרכים של החלל. גם התקרות נבנו מהכוורות, ובחדרי העובדים ישנם מוטות הברגה, שמאפשרים לכל עובד לקבוע בעצמו את צורת התקרה בפשטות יחסית".

הממליץ, פרופ' אריה סיוון:

"זוהי סביבת עבודה המשתפת את העובד עם המוצר עצמו. המחקר וההעמקה של האפשרויות הטמונות בחומר יצרו תוצאה מפתיעה ומרעננת".

8. בחירות דמוקרטיות במשרד - משרדי סיסקו, נתניה

המתכנן, אדריכל מיכי סתר, משרד סתר אדריכלים:

"סיסקו הוא פרויקט גדול מאוד, ולכן התכנון של המשרד אורבני. יש שדרה מרכזית שאורכה 250 מטר, ולאורכה כיכרות צבעוניות. לכל כיכר יש קפטריה צבעונית וחדרי ישיבות צבעוניים משלה. יש רחובות משניים ושכונות, שם נמצאים אזורי העובדים. בניגוד להרבה מאוד חברות שמעניקות למנהלים את הנוף ולעובדים את האופן־ספייס, בסיסקו חדרי המנהלים נמצאים באמצע החלל, והאופן־ספייס נמצא ליד החלונות. אני ראיתי בזה בחירה מאוד דמוקרטית ויפה.

משרדי סיסקו, נתניה צילום: עוזי פורת

"אזור הלקוחות נמצא בחלק נפרד. הוא ברובו לבן, ורק הכורסאות של פיטרו נותנות צבע חזק, אדום וכחול. בקירות מוטמעים מסכי תצוגה שעליהם מקרינים חומרים על סיסקו. האזור הזה הוא לב החברה".

הממליץ, אדריכל רם גולדברג:

"יש פה שימוש בעיצוב חדשני מצד אחד, ויצירת חמימות ונעימות מצד שני. הפרויקט הזה מוכיח שהם לא חייבים להתנגש, והתוצאה מדברת בעד עצמה".

9. לעבוד בתוך גלויה - משרד מיתוג ברוך נאה, נווה צדק, תל אביב

המעצב, ברוך נאה:

"הבניין שבו ממוקם המשרד נמצא פה כבר 100 שנה. הוא לא מבנה לשימור, אבל הוא נראה כך והלכנו איתו עד הסוף. בקומה הראשונה הרצפה עשויה בטון חשוף וקורות עץ צבועות בלבן, וככל שמלכלכים אותם זה הרבה יותר שמיש ומגניב. הקומה השנייה היא הפתעה. פס ירקרק מטפס על המדרגות שמובילות אליה, והמדרגות מובילות לקומה שהיא חוויה רומנטית. לעומת העיצוב המודרני של הקומה הראשונה, בקומה השנייה שימרנו את המרצפות משנות ה־20. הן מתפרקות ואני כל יום מדביק ומסדר אותן מחדש. חדר הישיבות למעלה מפתיע עם קיר שחור עקום וזכוכית, שמנוגד לגמרי לשמרנות והקלאסיקה של הרצפה. אני יכול להגיד שתמיד רציתי לעבוד בתוך גלויה, ואני חושב שהצלחתי".

משרד מיתוג ברוך נאה, נווה צדק, תל אביב צילום: אלעד לובלינסקי

הממליץ, אדריכל גד הלפרין:

"בחרתי במשרד של ברוך נאה מכיוון שהוא בעל אופי ייחודי. מאוד מצא חן בעיניי השילוב בין שמירת הישן והקיים והוספת החדש המעודכן".

10. כל הקומה לבנה בהגדרה - גלריה ומשרד קונטמפוררי, תל אביב

המעצב, רוני פורר:

"הגלריה והמשרד הקודמים שלי היו ברחוב רוטשילד ולאחרונה נאלצנו לעבור בגלל כל מיני סיבות, בעיקר קשיי חניה. המשרד שם נראה אחרת לגמרי, ספון עץ. הגלריה החדשה נמצאת בדרום העיר בבניין שנבנה ב־1929 והיה פעם בית חרושת לחלווה. את הקומה התחתונה השארתי עם מראה בית החרושת, ומהקומה העליונה יצרתי קופסה לבנה, שעליה ניתן להציג דברים. כל הקומה לבנה בהגדרה, והעובדים יושבים ליד שולחנות כפולים לבנים מאיטליה ויש פתח ביניהם לבין התצוגה.

גלריה ומשרד קונטמפוררי, תל אביב צילום: עמית שעל

"חדר העבודה שלי גם הוא לבן. הוא מאוד נקי ופשוט ומסודר בצורה גיאומטרית. אין בו שום דבר על הקירות. יש שולחן כתיבה אחד, כיסא מחברה איטלקית שעושה כיסאות מעוצבים, וארבע כורסאות מגומי לבן שהזמנתי אצל אריק בן שמחון. יש פסל אחד של חיימי פניכל, ורד עשוי מאיטונג, שני שטיחים מרנבי וזהו".

הממליץ, אדריכל אלכס מייטליס:

"מה שאני אוהב אצל רוני, זה שהוא עיצב את המשרד שלו כמו בית. זה מאוד תמוה בעיני שיש קונבנציה שמשרד צריך להיראות כמו משרד ובית צריך להיראות כמו בית. הקופסה הלבנה היא במה שמדגישה את מה שקורה בתוכה".