הרפורמה של נתניהו נחשפת: ההמתנה לאישור בנייה תתקצר לשלושה חודשים

"מי שיבקש לבנות בניין מגורים נמוך או חלק ממנו לפי תוכנית המתאר המאושרת לאזור שבו מתוכננת הבנייה, לא ימתין יותר משלושה חודשים" - כך קובעת הרפורמה בתחום רישוי הבנייה שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. אמש חשף משרד ראש הממשלה את פרטי הרפורמה בפני ועדת המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים, לפני קבלת אישור עקרוני.

פרק הרישוי ברפורמה, שכוללת גם שינוי מהותי בתפקוד ובחלוקת העבודה של ועדות התכנון במשרד הפנים, כולל שלושה שינויים עיקריים: הראשון הוא קיצור התהליך של רישוי הבנייה שאינה דורשת שינוי תב"ע (תוכנית בניין עיר) מתקופה ממוצעת של שנתיים בחלק מהיישובים בישראל למקסימום של שלושה חודשים.

השינוי השני כולל העברה של רוב פעילויות הוועדות בתחום הפיקוח על הבנייה לאחריות גופים פרטיים. השינוי השלישי הוא חשיפת כל המידע על רישוי הבנייה באינטרנט, תוך חשיפת כל שלב בהליך האישור לכל סוג בנייה.

לפי הנתונים שהועברו למנכ"לי משרדי הממשלה, משרד ראש הממשלה צופה כי אם יאושר התוואי המתוכנן, קיצור ההמתנה לרישוי בנייה ייכנס לתוקף בתוך כשנה ויחסוך למשק כרבע מיליארד שקל בכל שנה. במשרד ראש הממשלה הדגישו כי הצוות שגיבש את הרפורמה העריך כי השינוי יצריך תקופת הסתגלות ותקציב מיוחד, שללא אישורו לא תוכל מערכת הרישוי לבצע את השינויים הללו.

התוכנית כוללת קיצור תהליך קבלת אישור הבנייה בכמה מסלולים, בהתאם להחלטות ועדת זיילר שקמה בתחילת העשור בעקבות אסון ורסאי. השינוי כולל יצירת מסלול מקוצר שיבטיח קבלת אישור בנייה למבנים של עד ארבע קומות. המסלול יכלול אישורים נפוצים, שהם כ־50% מאישורי הבנייה בישראל, לפעולות כגון סגירת מרפסת, הקמת פרגולה, תוספת של עד 25 מ"ר לדירה ועוד.

מקלים על התהליך

גם הפרטת תחום הפיקוח אמורה להקל על התהליך. כיום הוועדות אחראיות על הפיקוח, וחלקים שונים שלו מפוזרים בין גופים רבים. בעקבות זאת אורך הפיקוח זמן רב יותר. לפי תוכניתו של נתניהו, במסגרת הרפורמה יוכשרו מכוני בדיקה פרטיים לבצע את הפיקוח במקום הוועדות, שיאחדו את כל הפיקוח תחת גג אחד. לשם כך יעסיקו המכונים נציגים של משרדי הממשלה השונים, כגון מומחי קונסטרוקציה, כיבוי, מקלוט, איכות סביבה ואחרים.

במקביל, חוסר במדיניות ממשלתית כוללת לשיכוך התנודתיות במחירי הדיור הוביל לעליית מחירים חדה בשוק הדירות - כך עולה מדו"ח של המחלקה לפיקוח תקציבי של הכנסת, לקראת דיון שיתקיים הבוקר בוועדת הכלכלה. נוסף על כך מסביר הדו"ח כי המחירים מרקיעי השחקים נובעים מעלייה בביקוש לדירות יוקרתיות ולדירות להשקעה, בצד המשבר העולמי שפגע בקבלנים והוביל לנפילה בהיצע.

לפי הדו"ח, הנסיקה בביקוש לרכישת דירות היא תוצאה של הירידה החדה בשיעור הריבית על משכנתאות, הגדלת כוח הקנייה של הציבור וגידול באוכלוסיית ישראל. מצד שני, היצע הדירות דווקא ירד, בעיקר בגלל העלייה במחירי תשומות הבנייה והשחיקה ברווחיות הקבלנים, הקטנת זמינות האשראי לחברות בנייה ומעורבות של קבוצות רכישה ש"שברו את השוק". כמו כן, בשש השנים האחרונות ירד נתח הדירות שנבנו ביוזמה ציבורית מכ־24% מכלל הדירות לכ־12%.

מצוקת הדיור גוברת

עוד נתונים מראים כי בעוד שכ־82.1% מהעשירון העליון הם בעלי בתים, רק כ־40.2% מהעשירון התחתון גרים בדירה בבעלותם, והם מוציאים כ־56% מהכנסתם (3,432 שקל ברוטו) על צריכת שירותי דיור.

לטענת הדו"ח, המשך הירידה בהיצע עלול להגביר את מצוקת הדיור בישראל. התכווצות שוק הדיור לעומת עליית מחירי התשומות גרמה לחברות הבנייה הגדולות להקטין את פעילותן בישראל ולפעול בשוקי חוץ. מחברי הדו"ח גורסים כי על משרד הבינוי והשיכון לפעול בתחום גידול היצע הדירות באמצעות עידוד הבינוי בצד סיוע לאוכלוסיות נזקקות ברכישת דירות. בתשע השנים האחרונות ירד סך תקציב הסיוע במשכנתאות מכ־6.1 מיליארד שקל לכ־1.5 מיליארד שקל - ירידה של כ־75%, בעיקר בגלל הפסקת סיוע לנזקקים ממרכז הארץ.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין ארז כהן טוען כי מחירי הדיור אינם יכולים לרדת כל עוד הממשלה לא תקדם הפשרת קרקעות. לדבריו, בעשור האחרון נוספו כ־400 אלף בתי אב אך נבנו רק 250 אלף דירות. בעשור הקודם, לעומת זאת, התווספו כ־600 אלף דירות. "האפשרות היחידה להוריד את המחירים", אמר כהן, "היא להפשיר עתודות חקלאיות במרכז שיספקו עד כ־300 אלף יחידות דיור, ופינוי מחנות צה"ל באזור המרכז כמו צריפין, שיכולים להוסיף כ־70 אלף יחידות".

הבוקר (ב') תתכנס ועדת הכלכלה לדון בדו"ח כדי למצוא דרכים להתמודד עם התייקרות הדירות. בדיון ישתתפו שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, ונציגי התאחדות הקבלנים ועמותות סיוע לדיירים. בתוך כך, במשרד האוצר בוחנים בימים אלו את הצעתו של ח"כ כרמל שאמה, שלפיה יועלה מס הרכישה על דירות שניות ל־7.5%, בצד מתן פטור ממס שבח על מכירת דירה בתנאי שהמוכר לא ירכוש דירה אחרת.