לשכת השמאים: "הרפורמה במינהל היא אחיזת עיניים"

"הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל היא אחיזת עיניים. היא רפורמה ללא רפורמה, שלא תשפיע על שוק הנדל"ן". כך אמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" יו"ר לשכת שמאי המקרקעין ארז כהן. לדבריו, הרפורמה היתה אמורה להפשיר שטחים לבנייה ברחבי המדינה, אך בפועל היא אינה מייצרת רזרבה חדשה של קרקע חקלאית זמינה לבנייה. "ללא רזרבות קרקע חדשות לא יתחולל שום שינוי, והמכרזים של מינהל מקרקעי ישראל ימשיכו להיות פיאסקו אחד גדול כפי שהיו במהלך השנים האחרונות, כשאף אחד לא ניגש אליהם", אומר כהן.

ערב ההצבעה על הרפורמה בכנסת אומרים היום בלשכת השמאים כי נושא העברת הבעלות בדירות מגורים הוא בהחלט בשורה חיובית, המונעת חיכוך בין מינהל מקרקעי ישראל לבין העירייה או הרשות המקומית. "עם זאת, כאמור, אין לכך כלל ועיקר השפעה על שוק הנדל"ן באותן ערים ורשויות. זאת משום שממילא מרבית החוזים עם המינהל מהוונים לתקופה ארוכה", מדגישים שם. הכוונה היא שרוב החוכרים לא היו צפויים לשלם כל תשלום בשנים הקרובות עבור הקרקע ומכאן שהשינוי אינו משפיע על מחיר הנכסים.

ההפגנה בירושלים. "הרפורמה פותחת פתח לאפשרות של צבירת הון בידי קבוצה קטנה של אנשים" צילום: גיא אסיאג

מפגינים וחוסמים

ההצבעה על הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל תגיע בימים הקרובים לכנסת. לקראת ההצבעה מנסות שלוש קבוצות לחץ למנוע את אישור הרפורמה במתכונתה הנוכחית, באמצעות פנייה לראש הממשלה ולשרים הרלבנטיים ופעילות ענפה באזור ירושלים. אתמול התקיימה בירושלים הפגנת ענק נגד הרפורמה, במסגרת שיתוף פעולה יוצא דופן בין נציגים של העדה החרדית, בכירים באקדמיה, נציגים של תנועות הנוער, ארגונים ירוקים ועוד. ההפגנה איחדה לראשונה זה שנים נציגי שמאל וימין מובהקים נגד הממשלה תחת הסיסמאות: "נלחמים ב'אם כל ההפרטות'" ו"ביבי מוכר את ישראל". במסגרת המחאה הציבורית הפגינו אתמול חלק מהארגונים בכל הצמתים שבין הר הרצל למשכן הכנסת.

במקביל פנו ביומיים האחרונים נציגים של כמה מהקבוצות לראש הממשלה ולשרים הרלבנטיים במכתבים שבהם טענות חריפות נגד חלקים מהרפורמה ונגד האופן שבו התקבלה.

"הרפורמה המוצעת עתידה לשנות באופן מהותי את מדיניות המקרקעין בישראל ואת אושיות החברה הישראלית - מתפיסה אידיאולוגית חברתית הרואה בקרקע משאב לדורות, מציעה הרפורמה מעבר לתפיסה הרואה בקרקע מוצר כלכלי, שמטרתו הבלעדית היא הפקת רווח לבעליו", כך נכתב במכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו ששלחה קבוצה של בכירי אקדמיה ישראלים מתחומי ההנדסה, מדעי המדינה והמשפט, שהובילה הקואליציה האזרחית־סביבתית נגד הפרטת הקרקעות. הקבוצה מצטרפת לטענה כי הרפורמה מציעה חלוקה חדשה של עושר בחברה ופותחת פתח לאפשרות של צבירת הון בידי קבוצה קטנה של אנשים.

בין יוזמי המכתב בולטים פרופ' ערן פייטלסון, ראש בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, פרופ' משה קול מהחוג לאקולוגיה באוניברסיטה העברית, פרופ' דני רבינוביץ מבי"ס פורטר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת פן סטייט בארה"ב, ועוד.

"ברור כי שינוי מהותי מסוג זה, שתוצאותיו הן בלתי הפיכות, דורש דיון ציבורי מעמיק ושקוף ואינו יכול להתגבש במחטף בהליך חקיקה מזורז", הם מזהירים. "הפרק שמתייחס להצעת הרפורמה פוצל מחוק ההסדרים, אולם בשלב זה נראה כי הפיצול הוא מלאכותי בלבד וקצב הדיונים בכנסת מותאם ללוח הזמנים הקצר של חקיקת חוק ההסדרים".

המושבניקים והמאכרים צפויים להרוויח

"במה שמכונה 'רפורמה' המדינה מעדיפה שלא להתמודד באמת עם בעיית הקרקע החקלאית. היא אולי מנסה למנוע חיכוכים ולהקטין את הביורוקרטיה, אך מעבר לזה לא תייצר שום תהליך ממשי. האם בשביל זה היה צריך לחכות 20 שנה?" הוסיף יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.

בלשכת השמאים טוענים שמי שייהנה מהרפורמה הם חקלאים ופעילי נדל"ן באזורי תעסוקה (שאמורים לשרת חברות טכנולוגיה ומשרדים בתחומי המקצועות החופשיים), וכי היא משפרת גם את מצבם של קיבוצניקים ומושבניקים שיוכלו כעת לסחור בקרקע כמו כל אזרח אחר בנכס הנמצא ברשותם. מושבים, לדוגמה, לא יצטרכו כעת לעבוד מול המינהל אלא רק להגיש תוכניות ולאשר אותן. "כעת קיימת הגבלה של הבעלות על קרקעות ל־16 דונם לשיווק כדי למנוע ריכוזיות", מציינים השמאים.

עו"ד נדיה מוגילבסקי מהאגודה לצדק חלוקתי, ממובילות הקואליציה האזרחית־סביבתית נגד הפרטת הקרקעות אמרה אתמול, "ברגע שהמדינה מעבירה קרקעות לא בנויות לידיים פרטיות, הרוכשים יעדיפו את מקסום הרווח הפרטי שלהם על ידי הגדלת אחוזי הבנייה ובניית מגדלי יוקרה על חשבון דיור בר השגה". הקואליציה אף מסמנת בעיה מרכזית נוספת - חיזוק הקשר השלילי בין הון לשלטון: "מנגנון הפרטת הקרקעות מקל על גורמים מקורבים למרכזי המפלגות הגדולות לרכוש את הקרקעות". הם מזהירים כי מקורבים אלה יוכלו להשפיע על מועצת רשות המקרקעין החדשה שתוקם על ידי לחצים פוליטיים. הקואליציה מתריעה כי ברשימות מוסדות המפלגות הגדולות, חברים רבים העוסקים בנדל"ן וכי אלה עשויים להיות המרוויחים העיקריים מהרפורמה. נוסף על כך מזהירים בקואליציה החברתית־סביבתית, הכוללת גופים כמו התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, גרינפיס ועוד: "העברת סמכויות אל הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, שהואשמו לא אחת בפוליטיזציה ובייצוג האינטרסים של ראשי הרשויות המקומיות, תקל על חברי מפלגות העוסקים בתחום הנדל"ן לקדם את תכניותיהם".

שלוש הדרכים שתיצור הרפורמה כדי להעשיר את העשירים:

1. העברת עתודות קרקע במרכזי הערים לידיים פרטיות: 800 אלף דונם של קרקעות בערים (מהן 250 אלף דונם של קרקעות בחכירה), המיועדות לבניית מתחמי מגורים, יועברו לידיהם של יזמי נדל"ן. הצפי הוא שהיזמים ינסו למקסם את הרווח מהקרקע ולכן יבנו עליה דירות יקרות ומעט מאוד שטחי ציבור. בעקבות זאת עתידים המחירים לעלות, בניגוד לתוכנית שהציגה הממשלה שבבסיסה הגדלת הדיור בר ההשגה.

2. שינוי ייעוד קרקע לתעסוקה: חלק גדול מהקרקע שתועבר לידיים פרטיות תהיה קרקע שמיועדת לשטחי תעסוקה. בעקבות זאת צפויים יזמים זריזים לבקש שינוי ייעוד לקרקע, להפוך אותו לייעוד מסחרי ולהקים שטחי מסחר כגון קניונים. זאת בניגוד לאינטרס הציבורי שלפיו אמורה המדינה לייצר כמה שיותר מקומות עבודה.

3. ניצול הקשר הון־שלטון: במרכזי המפלגות חברים כיום מאות אנשי נדל"ן. הצפי הוא כי רשות המקרקעין שעתידה לקום בעקבות הרפורמה תכלול נציגים של משרדי הממשלה, מה שיאפשר לפעילים במרכזי המפלגות להפעיל לחץ על המפלגה בקואליציה כדי לאשר פעילות נדל"ן בקרקעות רבות שיועברו לידיים הפרטיות.