אברהם קוזניצקי: "לא עבר חתול שחור ביני ללבייב"

אברהם קוזניצקי מתיישב מולנו וזז באי־נוחות בולטת בכיסאו. השיחה עם האיש שמאוד לא אוהב להתראיין, בעל השליטה והרוח החיה כבר 40 שנה מאחורי ענקית הנדל"ן והתשתיות הוותיקה מנרב, מתנהלת בשקט יחסי עד שעולה מצב שוק הקבלנות במכרזי המדינה.

קוזניצקי מותח ביקורת חריפה על פקידי הממשלה ועל המדיניות שהוא מכנה "חוסר החלטיות" שבה הם נוקטים. עם זאת, הוא מעריך שתוכנית ההאצה, שנכללת בהצעת התקציב בכנסת, יכולה לגרום להזרמת עבודות חדשות לשוק, בתנאי שתצא לפועל במהרה.

"יש בצנרת כמות עצומה של עבודות שחייבים להוציא כמה שיותר מהר, לפני שקבלנים יתמוטטו. זה עלול לקרות מהר מכפי שחושבים. בעבר הפעילו פקידי הממשלה הרבה שיקול דעת, אבל כשרשות המסים התחילה לחקור, הם התחילו לפחד. הם אומרים לעצמם 'למה שיחקרו אותי בעוד כמה שנים על אישור פרויקט' - ומחליטים לא להחליט".

אחד הפרויקטים הגדולים שמטרידים את מנוחתו של קוזינצקי בימים אלה הוא הגשר שבנתה החברה כחלק מפרויקט הרכבת המהירה לירושלים. הפרויקט עדיין תקוע ולא ברור מתי יימשך. "בנינו את הגשר הכי גדול במדינה והוא תקוע אחרי שכבר הושקעו בו 150 מיליון שקל. עדיין לא פתרו את בעיות המנהור מלטרון לשער הגיא", הוא אומר.

"אני לא מבין איך הפקידים במשרד התשתיות לא ראו את הדברים האלה מראש. הם מאבדים את הראש ולא יודעים לתכנן תקציבים לפרויקטים. עדיין לא התחילה כריית המנהרה, שאמורה להימשך שנתיים. המדינה תקעה שם סכומי עתק וכדי להצדיק את הגשר, הם ממררים את חיי הקבלן, כך שהאצבע המאשימה לכך שהפרויקט לא הושלם תופנה אליו".

מגבילים הנחות

מדוע פרויקטים נתקעים?

"היגיון הוא הדבר הכי מסוכן בעסקים, אבל עדיין, מישהו צריך לרכז את הדברים בידיים שלו ולראות שהמערכת מסונכרנת, שיד ימין תדע מה יד שמאל עושה. אחרת תקציבים גדולים יעברו לפרויקטים שלא תהיה בהם תועלת. דוגמה לכך היא הרכבת הקלה בירושלים, שיצרה אנדרלמוסיה בעיר. פתרון נמצא גם בשינוי הגישה המתירנית לזכויות הבנייה שמקבלים קבלנים. היום, כל מי שיש לו בוטקה על ציר הרכבת הקלה יכול לתקוע מקל בגלגלי הפרויקט. צריך לתת לו מענה אבל לא על חשבון עצירת הפרויקט.

"החברות הקבלניות לא מתרכזות בעבודה. הן מבזבזות משאבים על תמחור הצעות וניתוחי המחיר ושוכרות סוללה של עורכי דין שמגישים תביעות כמעט על כל דבר. ראשי מעצ ורכבת ישראל שאלו עד לאחרונה את הקבלנים כמה הנחה הם רוצים לתת, והגבילו אותם למקסימום של 20% הנחה. אלה עבודות של 100 מיליון שקל ויותר. לאחד הפרויקטים ניגשו שמונה קבלנים, וכולם הציעו הנחה של 20%".

איך בחרו את הקבלן?

"בהגרלה. התוצאה היא שקיבל את זה קבלן שמראש ניגש למכרז עם תקציב שלא משאיר לו מקום לרווח וצפוי שיתבע. כיום הפסיקו עם בקשת ההנחות, אבל הקבלנים עדיין מציעים מחירים נמוכים בגלל המחסור בעבודה".

קוזינצקי מזכיר את דניה סיבוס, שהפסידה 186 מיליון שקל בכביש 431: "אם לא היה לה גיבוי של אפריקה ישראל, היא לא היתה כאן. ככל שהמכרזים גדולים יותר, ההפסדים גדלים - במכרזים של 600-700 מיליון שקל מקובל לרשום הפסד של 10%. כמה החברות יכולות לספוג הפסדים כאלה?".

קוזניצקי. "מעדיף לוותר על פעילות מחוץ לישראל"צילום: עמית שעל

אנחנו נתבע

פרשה חדשה יחסית שמלווה את קוזניצקי היא פרשת כלא נגבה - הכלא הפרטי הראשון בישראל, שמנרב היא אחת משלוש השותפות בו עם אפריקה ישראל וחברת אמירלד האמריקאית. בעקבות החלטת בג"ץ בינתיים נמנעת הפעלת הכלא. "אנחנו מפסידים בכל יום הרבה כסף ונתבע את המדינה", אומר קוזניצקי. ההערכה היא שאם לא ייפתח הכלא, יקבלו קוזניצקי ולבייב פיצוי של לפחות 200 מיליון שקל מהמדינה עבור הקמת המתקן ועוד כ־60 מיליון שקל עבור ציוד ומשכורות שכבר שולמו.

קוזניצקי מתייחס לראשונה להקפאת הפרויקט, ואומר שהחלטת בג"ץ תמוהה ושהכלא השלים את ההצטיידות שלו וגייס 120 עובדים כמתוכנן. הוא מתייחס גם לטענות הציבור נגד הפרויקט: "זה התחיל בהאשמות של שלי יחימוביץ' שאנחנו נעודד פשע כדי לקבל יותר אסירים. נו באמת. בכל שנה עולה מספר האסירים בישראל גם ככה.

"שלא תהיה אי־הבנה. אני רוצה להרוויח פה כסף, אבל אני מעוניין להפחית את חזרתם של האסירים לבתי הכלא. 70% מהאסירים כיום חוזרים לכלא בישראל. אם נצליח למנוע את חזרתם של 30% מהם, זו תהיה הצלחה, ואז נוכל להציע להקים עוד פרויקטים כאלה. ההאשמה שנפגע באסירים היא שטות. בחוזה שלנו בן 3,000 העמודים ישנה הגדרה לכל חלק בחיי האסיר. את גודל השניצל בארוחת הצהריים קבעו לנו וכך גם את היקף ההכשרה המקצועית, הטיפול הרפואי ועוד".

קוזניצקי מזכיר שבכל משמרת יפקחו על העובדים בכלא 13 פקחים של שירות בתי הסוהר, ושעל כל חריגה מהמכרז הוא ישלם קנס. "אם אסיר יברח או ימות, אנחנו נשלם 300 אלף שקל. זה דבר שבכלא של המדינה אין", הוא מציין. למרות המהמורות בדרך, קוזניצקי, איש חינוך בעברו, אומר שאין לו חרטות על כניסתו לפרויקט: "אני מרגיש שזו שליחות".

לא אוהב שותפים ­

אף על פי שזו תקופה לא יציבה שקשה לדבר בה על העתיד בענף הנדל"ן, קוזניצקי מתבקש להציג את תוכנית החומש שלו למנרב. "החברה תיפרד מהתחומים שאינם בליבת העסקים שלה בשנים הקרובות", הוא מגלה לראשונה. מנרב, שמחזיקה כיום בפעילות רחבת היקף בתחום הפלסטיקה והביוטכנולוגיה, תצא לחלוטין מתחומים אלה ותתמקד בפעילות הקבלנות המסורתית שלה. החברה של קוזניצקי מפעילה חטיבת ביוטכנולוגיה העוסקת במחקר, בפיתוח ובייצור ושיווק של חומרי הדברה ביולוגיים וחומרים ביולוגיים מעודדי צמיחה לחקלאות, וכן בייצור, ביבוא ובשיווק של מוצרי פלסטיק, עץ ו־PVC במפעל אמבין ובמפעל גזר. "בעתיד", הוא אומר, "עיקר הפעילות שלנו תהיה בענף התשתיות והמגורים. נמשיך להיות קבלנים ויזמים בשוק ההקמה וההפעלה של מכונים לטיהור מי שפכים".

בשנה שעברה הצליח קוזניצקי לבצע אקזיט נאה כשמכר את סטארט־אפ האגרוכימיה שלו, אגרוגרין, לחברת באייר הענקית ב־120 מיליון שקל. את אגרוגרין רכש קוזניצקי ב־400 מיליון שקל ב־1997, והשקיע בה כ־60 מיליון שקל.

בשנים האחרונות מנרב משתפת פעולה עם כמה שחקנים בולטים, בהם אפריקה ישראל, מקורות, יולי עופר וארתם סהר. זה יימשך?

"אף על פי שהחברה קמה לפני 40 שנה, אנחנו מקפידים לשלוט על הפעילות שלנו ולהמעיט בשיתופי פעולה. ב־15 השנים האחרונות התחלנו לשתף פעולה עם אחרים. לא תמיד אנחנו מרוצים מהשותפויות הללו, אבל אנחנו לא עושים מזה עניין".

אחת השותפויות הבולטות של קוזניצקי בשנים האחרונות היא שותפות ההולכת ומתרחבת עם אפריקה ישראל של לבייב. עם זאת, בענף הנדל"ן נשמעו הערכות בשנה האחרונה שלפיהן הסתכסכו השניים על רקע העסקה שבה רכשה אפריקה ישראל את חלקה של מנרב במגדל היובל לפי שווי של 1.6 מיליון דולר.

בזמנו היו דיבורים על "חתול שחור" שעבר בינך לבין לבייב. כיצד נראים היחסים שלכם עכשיו?

"זה פשוט לא נכון. אתם ניזונים מהתקשורת ואני ניזון מהמספרים. השותפות עם אפריקה מוצלחת מאוד. עשינו יחד חמישה־שישה פרויקטים והרווחנו יותר מ־200 מיליון שקל נטו. אני לא מכיר שותפות אחרת שיכולה להתגאות במספרים כאלה".

האם אתה מכשיר את בנך, דרור, להיות היורש שלך בחברה?

"בני באמת קיבל את ניהול חברת היזמות. החברה בונה היום כ־1,000 יחידות דיור ברחבי ישראל. אבל אני לא פורש, ואני מאמין שעוד נעשה הרבה דברים טובים יחד".

מעדיף את הארץ

עוד תחום שבו עסקה החברה בשנים האחרונות הוא פעילות ייזום במזרח אירופה. קוזניצקי אומר שבניגוד לאחרים שפעלו בשוק זה, החברה שלו היתה מאוד סולידית. "עבדנו בהונגריה, אבל לא פיזרנו כסף בכל העולם. אנחנו כבר לא בונים שם. את כל מה שבנינו מכרנו. יצאנו יפה, כמו שאומרים. אנחנו לא צריכים 'לקפוץ מהגגות' כדי לעשות כסף כפי שעשו הרבה ישראלים שפעלו במזרח אירופה. תראה מה קרה לרובם. כולם שם חשבו שאפשר לעשות כסף קל ולצאת. זה לא ככה. הישראלים נוטים לחשוב שהם היחידים במקומות החדשים שבהם הם פועלים, כי הם יותר חכמים. אבל האמת היא שמעטים ממקומות אחרים בעולם באו לשם, כי הם הבינו שזה מסוכן".

קוזניצקי אומר שהיה מעדיף לוותר על פעילות מחוץ לישראל, אך מודה שכנראה לא תהיה לו ברירה, מכיוון שהחברה שלו גדולה מכדי לחפש מקומות חדשים לצמוח בהם. "אנחנו רוצים לצאת לחו"ל אבל באופן מאוד סלקטיבי. בהודו אנחנו רוצים להיכנס לתחום התשתיות. לא ניכנס למקומות ברמות סיכון גבוהות.

"הדבר היחיד שיציב בענף שלנו הוא החוסר יציבות. לפי זה אנחנו מכלכלים את מעשינו. עובדים באופן זהיר ושקול מאוד. אנחנו שמים דגש על האמינות שלנו - מוכרים כל דבר מלבד השם שלנו. לראיה, אפשר לראות בקלות שהרוכשים שלנו מוכנים לשלם קצת יותר אבל לקבל דירה ממקום בטוח", הוא מסכם. למרות המצב בשוק ואולי דווקא בגללו, קוזניצקי מחפש היום יעדים חדשים להשקעה. "יש פרויקטים שאנחנו רוצים להיכנס אליהם. בין השאר אפשר לדבר על התוכנית להעביר את שדה התעופה של אילת למיקום חדש בערבה, ופרויקט רחוק יותר של הקמת המסילה לאילת".