מי מרוויח מהרפורמה במינהל? הרשויות המקומיות, קרי המאכערים

"הרפורמה היא דבר נכון ומבורך, אבל לפני עריכת רפורמה במינהל שמוציאה את נושאי הפיתוח והתשתיות לידי הרשויות המקומיות, יש לדאוג לרפורמה נפרדת ברשויות עצמן" - כך אומר חנן מור, בעלים ומנכ"ל קבוצת חנן מור, בתגובה לרפורמה הצפויה במינהל מקרקעי ישראל. לפי הרפורמה, חלק מהסמכויות שיוצאו מידי המינהל ומששת הוועדות המחוזיות יועברו לרשויות המקומיות.

עם זאת, יש הסבורים שמדובר במהלך שעשוי להתברר כטעות, כי הרשויות עצמן אינן מוכנות לקלוט את נפח העבודה החדש. "אם סמכויות אלה יעברו לרשויות המקומיות במצבן הנוכחי, רמת הפיתוח הסביבתי ורמת פיתוח השכונות החדשות תרד באופן ניכר", אומר מור.

לדבריו, המצב בתחום הפיתוח פועל כיום מצוין: "המינהל מפרסם מכרז ובו מופיע הסכם פיתוח מוגדר, עם לוח זמנים קבוע וגם עלות ברורה וידועה. כשיזם ניגש למכרז, הוא יודע בדיוק לאן הוא הולך. לפי המכרז, המינהל גם מחייב את היזם לשלם מראש את כל תקציב הפיתוח ואינו מאפשר פרשנות בנושא. אם הנושא יעבור לרשויות המקומיות, זה יהיה פתח ללוחות זמנים ארוכים יותר, הכסף המיועד לפיתוח ייגבה בצורה של אגרות והיטלים וייכנס לתקציבי העיריות והן יוכלו להשתמש בזה למה שהן ירצו. הפועל היוצא יהיה תכנון גרוע יותר ממה שהיה עד היום".

קרקע בהרצליה. "מדיניות ארוכת טווח שמפלה בין יישובים עירוניים לכפריים" צילום: מאיר פרטוש

"כמו כן", אומר מור, "יוכלו להיות אינטרסים ולחצים פוליטיים, ובמקום שקיפות - מה שהרפורמה אמורה לייצר - נקבל הרבה מאכערים ברשויות המקומיות. הרשויות לא נמצאות היום במקום שבו הן יכולות להחליף את המינהל בכל הנוגע לשקיפות והגינות".

דחקו את קק"ל

בשלב הראשון תכלול הרפורמה פיילוט להעברת סמכויות לוועדות המקומיות בעשרה יישובים, שחיים בהם יותר מ־100 אלף תושבים. אף מועצה אזורית או מקומית במגזר הכפרי אינה עומדת בקריטריון הזה. "אף שלא הספקנו ללמוד את הרפורמה במינהל לפרטי פרטים, אנחנו מעודדים אותה, כיוון שגרוע יותר מהמצב הנוכחי כבר לא יכול להיות", אומר שמואל ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת הנגב.

על החלוקה של היישובים בפיילוט אומר ריפמן: "אם עושים פיילוט, שיקבעו קריטריונים לא רק לפי אוכלוסייה אלא גם לפי שטח. שטח השיפוט של רמת הנגב הוא יותר מ־4 מיליון דונם - יותר מ־20% משטח מדינת ישראל".

ריפמן מודאג גם מדחיקתם של נציגי קק"ל ממועצת מקרקעי ישראל. "אם הייצוג ילך לרשות הכוללת שיקימו, למגזר הכפרי לא יהיו נציגים והדבר עלול להגביר את הלחץ על מוסדות התכנון לאשר תוכניות שיפגעו בשטחים הפתוחים והחקלאיים, בעיקר במרכז הארץ".

בימים אלה מכינה מועצת רשות הנגב נייר עמדה שכולל נקודות והצעות לפתרון, ובהן הצעות ליצירת שוויון ברישום בעלות על הקרקע גם במגזר הכפרי.

מה עם החקלאים?

אחד הסעיפים המרכזיים שפורסמו בעיקרי הרפורמה החדשה במינהל מקרקעי ישראל כלל העברת בעלות על קרקעות ודירות במגזר העירוני. על המגזר החקלאי לא דיבר איש. הסיבה הרשמית שסיפקה ועדת השרים שהכריזה על הרפורמה היתה שמדובר בנושא מורכב מדי שאי אפשר לטפל בו כעת.

בארי הולצמן, מנכ"ל עמותת אדמתי, שמובילה את מאבק המושבים והקיבוצים ברשויות, מעריך שהסיבות הן אחרות. "יש מדיניות ארוכת טווח שמפלה בין יישובים עירוניים לבין יישובים במגזר החקלאי. ההבדלים האלו נובעים משתי טענות מרכזיות: האחת היא התפיסה שלפיה החקלאים שילמו דמי חכירה נמוכים או לא שילמו כלל עבור האדמות שעליהן הם יושבים, והשנייה היא שהעברת הבעלות על הקרקע למגזר החקלאי כמוה כחלוקת אדמות במתנה. המגזר החקלאי מחזיק בכ־5 מיליון דונם של קרקעות בשווי מוערך של 80 מיליארד דולר, ובמינהל מפחדים להתעסק עם זה".

ע

ל מורכבות הנושא אומר הולצמן שכיום המושבים והקיבוצים אינם דורשים רפורמה על כל הקרקעות החקלאיות, אלא רפורמה זהה לזו שמקבל המגזר העירוני על אזורי המגורים בלבד. באופן זה, בית במושב על קרקע בשטח של דונם יקבל בדיוק את אותן זכויות של בית בצהלה, ברמת השרון או בהרצליה פיתוח.

הולצמן משווה את הזכויות שקיבלו היישובים בזמן הקמתם לאלה שמקבלים כיום יישובים בעוטף עזה ובצפון. "קיבלנו קרקע שאף אחד לא רצה, נאחזנו בה בתנאים קשים, והיום, לאחר שהשבחנו אותה במו ידינו, אומרים לנו שקיבלנו מתנה. תאר לך שבעוד 50 שנה יבקשו מיישובי הצפון ועוטף עזה לשלם יותר בגלל התנאים שקיבלו?".