סגור

קרב היזמים בגבעתיים הסתיים בניצחון חברת טובול: אור ירוק לפרויקט פינוי בינוי במתחם גולומב

בית המשפט המחוזי דחה עתירה של תושבים שהתנגדו יחד עם העירייה לפרויקט במתחם גולומב בגבעתיים, לאחר שכבר אושר בוועדה המחוזית; השופטת לא אישרה לעירייה לערער למועצה הארצית: "הגבלת הזכות לערעור למועצה הארצית נובעת מן הצורך לאזן בין הצורך בייעול הליכי התכנון, שמטבעם אורכים לעתים זמן רב, לבין הגינות ההליך"

בית המשפט המחוזי בת"א דחה עתירה שהוגשה על ידי החברה היזמית ס.אלון שבבעלות אלון סולקין יחד עם בעלי דירות, אשר התנגדו להקמת פרויקט פינוי בינוי בסמוך אליהם. השופטת מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות העירייה והוועדה המקומית גבעתיים, ששינתה את עמדתה ו"מתאפיינת ככוחנית ומאיימת".
פרויקט פינוי בינוי במתחם גולומב בגבעתיים אושר בוועדה המחוזית, ובמסגרתו צפויים להיהרס מבנים בני 2-3 קומות (68 יח"ד), ובמקומם ייבנה מתחם חדש, הכולל 2 בנייני מגורים בני 15 קומות למגורים ובניין שלישי הכולל שימושים מעורבים של שטחי מסחר, שטחי תעסוקה, מגורים ושטחי ציבור. בסך הכל מדובר בתוכנית הכוללת 214 יחידות דיור שקודמה על ידי החברה היזמית טובול ברוקס ייזום ובניה.
1 צפייה בגלריה
פרויקט פינוי בינוי ב מתחם גולומב ב גבעתיים הדמיה
פרויקט פינוי בינוי ב מתחם גולומב ב גבעתיים הדמיה
הדמיה של פרויקט פינוי בינוי במתחם גולומב בגבעתיים
(צילום : טובול ייזום בניה)
הפרויקט עבר מספר גלגולים. בנובמבר 2017 הוא אושר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגבעתיים שהחליטה להמליץ לוועדה המחוזית על הפקדת התוכנית. באוקטובר 2018 הוועדה המחוזית החליטה על הפקדת התכנית לאחר דיון בהתנגדויות שהוגשו לה. בין המתנגדים היו תושבי הסביבה המתגוררים ברחוב ריינס המקביל לתוכנית מכיוון דרום. ההתנגדויות נדחו על ידי הוועדה המחוזית, אך חלק מדרישות המהנדסת של העירייה שנגעו לתכנון הרחב יותר של האזור התקבלו וכללו מספר שינויים בתוכנית.
יחד עם זאת, השופטת רחל ברקאי דחתה את דרישת המהנדסת ולפיה תנאי להיתר בנייה יהיה הריסת כל המבנים כמקשה אחת וכן את דרישתה לחייב את היזם בביצוע מטלות ציבוריות. המהנדסת פנתה למועצה הארצית לתכנון ובנייה יחד עם הדיירים השכנים וביקשה רשות ערר על החלטת המחוזית, אך המועצה הארצית דחתה את הבקשה ובשל כך הוגשה העתירה.
בעתירה, דרשו השכנים והיזם להחזיר את הדיון בתוכנית לוועדה המחוזית היות ולטענתם היא חרגה מסמכותה ולא התחשבה בתקן 21 (בדיקה שמאית כלכלית לתוכנית פינוי בינוי) וכך אפשרה היקף גדול מידי של דירות. כמו כן, הדיירים חזרו על הטענה כי יש לקבל את החלופה התכנונית שהציעה הצרחה של השטח הציבורי עם שטח המגורים. הוועדה המקומית, שקודם לכן התנגדה לחלופה, שינתה את עמדתה והצטרפה לתושבים. העירייה גם דרשה, כי במקום שטח ציבורי של 6 דונם, במסגרתו ניתן יהיה להקים מבנה ציבורי גדול דוגמת בית ספר ואשכול גנים, יש לפצל את המגרש הציבורי לשני מגרשים נפרדים קטנים.
במענה לעתירה, טענו חברת טובול והדיירים (שהצטרפו מאוחר יותר להליך), באמצעות עורכי הדין שחר בן-עמי ועודד בקרמן ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות', כי יש לדחות את העתירה על הסף לנוכח חוסר תום הלב של העותרים וכן לגופם של דברים. לטענתם, ההליך הושלם ולכן דחייה של ביצוע התוכנית לאחר שנים ארוכות של אישורה תגרום לכך שהדיירים שמתגוררים כיום בתנאים קשים יצטרכו להמתין עוד שנים ארוכות עד לאישור תוכנית חדשה. לדבריהם, "מדובר בעתירה קנטרנית וחסרת תום לב במטרה לעכב את מימוש התוכנית במקרקעין הסמוכים לעותרים ולעצור את הפיתוח העירוני, כאשר במקביל לכך העותרים נמנעים מלציין כי הם בעצמם נהנו לפני מספר שנים מאישור תכנית להתחדשות עירונית במגרשם במאפיינים זהים לתוכנית מושא העתירה", לשון בעלי הדירות.
טובול ציין כי שיעור הרווחיות המוערך בפרויקט עומד על 18.9% - שהינו בטווח התחתון של הרווחיות על פי תקן 21. טענה נוספת שעלתה מצד הדיירים, היא לחוסר ניקיון כפיים גם מצד העותר – היזם ס.אלון אשר ניסה לקדם בעצמו פרויקט במתחם אך סורב על ידי בעלי הדירות. טענות עלו גם כנגד הוועדה המקומית: "התנהלות הוועדה המקומית מתאפיינת ככוחנית ומאיימת, וזאת ללא מתן הבהרה לעמדתה התכנונית שקיבלה תפנית קיצונית באופן מפתיע בדיון שהתקיים בפני ועדת הערר של המועצה הארצית. דבר המעורר חשד שמא היא מושפעת משיקולים זרים".
בית משפט המחוזי דחה את העתירה וקבע, כי אין מקום להתערב בהחלטה של מוסדות התכנון, וכי אין סיבה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של המועצה הארצית אשר סירבה למתן ערר על החלטת המחוזית, "הגבלת הזכות לערור למועצה הארצית נובעת, אפוא, מן הצורך לאזן בין הצורך בייעול הליכי התכנון, שמטבעם אורכים לעתים זמן רב, לבין הגינות ההליך. וכי מתן רשות גורפת לערור בעניינים שאינם בעלי השלכה רחבה ולגבי טענות השגורות לרוב בפני העותרים, לגבי כל תוכנית שכרוכה באיזון בין זכויות הפרט לאינטרס הציבורי, תביא למצב בלתי רצוי בו כל עניין פרטני יובא לדיון בפני המועצה הארצית".