העמדה המפתיעה של הכנסת: ההסכם בין המדינה לקבלני מחיר למשתכן לא מחייב את הרוכשים
העמדה המפתיעה של הכנסת: ההסכם בין המדינה לקבלני מחיר למשתכן לא מחייב את הרוכשים
היועץ המשפטי לכנסת הגיש את עמדתו לבג"ץ, לפיה הסכם הפשרה בין המדינה לקבלנים לגבי תשלום שווה של הפרש הצמדת המדד בפרויקטי מחיר למשתכן לא מחייב את רוכשי הדירות. הנימוק העיקרי הוא שהרוכשים לא היו צד ביצירת ההסכם. כרגע הרוכשים נדרשים לשלם יחד 160 מיליון שקל
הסכם הפשרה בין קבלני מחיר למשתכן למדינה עלול להסתבך בעקבות עמדה מפתיעה של הכנסת. ההסכם נחתם במסגרת עתירה לבג"ץ שהגישו הקבלנים ביולי 2022 בעקבות חוק שמגביל את האפשרות שלהם להצמיד למדד תשומות הבנייה רק 50% מתשלומי הרוכשים. על פי הפשרה במקרים שבמחלוקת המדינה, הקבלנים ורוכשי הדירות יתחלקו שווה בשווה בפער בין הצמדה מלאה להצמדה חלקית שמותרת בחוק החדש.
בג"ץ התבקש לתת להסכם הזה תוקף של פסק דין, ההחלטה אמורה להתקבל לקראת סוף מרץ. אלא שבסוף השבוע הייעוץ המשפטי לכנסת שלח את עמדתו ובה נכתב כי הפשרה אינה מחייבת את רוכשי הדירות משום שהיא נרקמה בין הקבלנים למדינה בהעדרם של הרוכשים.
על פי עמדת הכנסת, גם אם ההסכם יקבל תוקף של פסק דין, לרכושי הדירות עדיין שמורה הזכות לנהל הליך משפטי במקרה שבו הם ידרשו לתשלום נוסף. ההערכה היא כי הסכם הפשרה רלוונטי לכ־20 אלף רוכשי דירות במסגרת אחת התוכניות הממשלתיות לדירה בהנחה. הסכום המוערך שכל אחד מהרוכשים האלה אמור לשלם במסגרת הפשרה הוא כ־8,000 שקל בממוצע, כך שבמצטבר יש 160 מיליון שקל שעליהם סימן שאלה.
מדובר בהסכם שהוגש לבג"ץ בינואר השנה בנוגע לשיעור ההצמדה למדד תשומות הבנייה של מחיר הדירות בפרוייקטים של מחיר למשתכן, מחיר מטרה או מחיר מופחת. על פי חוק חדש שהכנסת אישרה ב־30 ביוני 2022, קבלנים יכולים להצמיד למדד תשומות הבנייה רק 50% מהתשלומים של רוכשי דירות בתוכניות הממשלתיות הללו, בעוד שעד אותו החוק לא הייתה מגבלה וקבלנים הצמידו את כל התשלומים במלואם למדד תשומות הבנייה.
קבלנים שזכו במכרזים של רשות מקרקעי ישראל לפני שהחוק הזה חוקק עתרו לבג"ץ בדרישה שהמדינה תאפשר להם לגבות תשלומים בהצמדה מלאה. הדרישה מבוססת על כך שבחוזים שנחתמו מול רשות מקרקעי ישראל לפני החוק נכתב במפורש כי מחיר הדירות צמוד למדד התשומות. כלומר, החוק החדש סותר את החוזה שעליו חתמה המדינה עימם.
לפי הסדר הפשרה, ההפרש בין הצמדה של מלוא התשלום למדד תשומת הבנייה לבין הצמדה של מחציתו בלבד יתחלק באופן שווה בין המדינה, הדיירים והקבלנים - כל אחד מהצדדים יספוג שליש מההפרש. התאחדות הקבלנים והמדינה חתמו על ההסכם הזה והגישו אותו ב־22 בינואר לאישור בג"ץ. התנאי למימושו של ההסכם הוא כי עד 22 במרץ לפחות 90% מהקבלנים הרלוונטיים יודיעו כי הם מקבלים אותו. אם וכאשר התנאי יתממש בג"ץ יכריע אם ההסכם יקבל תוקף של פסק דין.
אבל מיד כשנודע על ההסכם נציגים של רוכשי הדירות הגישו בקשה לעכב את ההליכים האלה ולהורות על צירופם של נציג רוכשי הדירות. בהליך הזה ישנן שתי קבוצות של רוכשי דירות. האחת מיוצגת על ידי עו"ד מאיר נקי, האחרת על ידי עו"ד מאיר כהן זדה. טענתם המרכזית היא כי זכויותיהם של אלפי רוכשי דירות בתוכניות הממשלתיות נפגעות כתוצאה ממתן התוקף להסכם הפשרה ללא כל קיום דיון ציבורי ראוי וללא שמיעת עמדתם. בנוסף נטען כי הסכם הפשרה מבטל חוק של הכנסת - החוק שמגביל את ההצמדה למדד התשומות.
הסוגייה המשפטית סבוכה עוד יותר משום שרוכשי הדירות שבמחלוקת הזו חתמו על הסכם המכר עם הקבלנים לאחר שהחוק נכנס לתוקף, כך שהם באמת לא אמורים לשאת בתשלומי הצמדה מעבר למותר בחוק. משום שבעקבות החוק הוגשה העתירה קבלנים החתימו את רוכשי הדירות על סעיף שהתווסף להסכם המכר לפיו הם מודעים לעובדה כי יתכן שידרשו להוסיף תשלום בעקבות פסק דין של בג"ץ. נציגי הרוכשים טוענים כי הסעיף הזה אינו חוקי משום שהוא תנאי מקפח בחוזה אחיד.
