רפורמת הדיור בחוק ההסדרים: שינוי במבנה הארנונה והגנה מפני שחיתות ברשויות מקומיות
רפורמת הדיור בחוק ההסדרים: שינוי במבנה הארנונה והגנה מפני שחיתות ברשויות מקומיות
לפי טיוטת החוק ל-2023 שנחשפה אתמול, ככל שרשות נהנית מהכנסות גבוהות מארנונה עסקית, היא תעביר יותר לקרן שתעניק מענקים לכל רשות שתבנה יחידת דיור. ישונו הגדרות של עסקים כמו Airbnb וחברות הייטק, וכן יוקמו ועדות מכרזים מקצועיות, שייעזרו למגר את השחיתות בשלטון המקומי
רפורמת הדיור המשמעותית ביותר בטיוטת חוק ההסדרים שנחשפה ע"י כלכליסט, היא זו הנוגעת לשינוי התמריצים של הרשויות המקומיות. מדובר בתוכנית הכלכלית שצפויה ללוות את תקציב 2023 המונה כעת כ-30 רפורמות, שחולשות על מגוון רחב של נושאים.
בשנים האחרונות, התבססה יותר ויותר ההכרה כי הרשויות מעדיפות להימנע ככל הניתן מבניית יחידות דיור למגורים, ומעדיפות כמה שיותר לבנות לעסקים. העסקים מניבים הכנסות, התושבים מניבים הוצאות.
באוצר הבינו כי אין אפשרות ממשית – לא כעת, ולא בעתיד הנראה לעין – להעלות את מחירי הארנונה למגורים בשיעור דרמטי. ולכן פנו לפתרון אלגנטי, שעל הדרך יתן מענה חלקי לבעיית יסוד אחרת בשלטון המקומי, והיא חוסר השוויון שיש בהכנסות בין הרשויות השונות.
הרעיון הוא כדלהלן, ככל שרשות נהנית מהכנסות גבוהות מארנונה עסקית, כך היא תעביר יותר לקרן מיוחדת שתעניק מענקים לכל רשות שתבנה יחידת דיור. או במילים אחרות: תל אביב תשלם מדי שנה כסף רב לקרן הזו. הנוסחה המדויקת צפויה להיות כך: יבוצע חישוב של הארנונה העסקית לנפש בכל הרשויות. הרשויות ברבע העליון ישלמו מדי שנה 40% מהגידול בארנונה עסקית לעומת הגבייה ב-2022. הרשויות ברבע השני ישלמו 30%, ברבע השלישי 20%, וברבע הרביעי 10%.
מודל זה צפוי להקטין את התמריץ לבניית עסקים במקום מגורים, וגם יתקן את העיוות שבו תושבים רבים העובדים בעיר אחרת לא נהנים בכלל מתשלומי הארנונה בגין מקום עבודתם. קרן התמרוץ תעניק לכל רשות 2,000 שקל מדי שנה בגין כל יחידת דיור נוספת.
האוצר מודע לחששות של השלטון המקומי, כי למעשה מדובר ב'הלאמה' של כספי הרשות, ולכן הוחלט כי הקרן תהיה חוץ תקציבית ולא תוכל לשמש למטרה אחרת, ומועצת הקרן תורכב בחלוקה שווה מנציגי שלטון מרכזי ושלטון מקומי, אם כי לנציג האוצר תהיה סמכות לקבוע מי היו"ר במקרה של שיוויון בקולות.
דירות איירבינאנבי יוגדרו כבתי מלון
הרפורמה כוללת גם שינויים נוספים במבנה הארנונה. כך לדוגמה חברות ההייטק יוגדרו מעתה ואילך כ'משרד שירותים ומסחר' וישלמו ארנונה של 184 שקל למטר בממוצע, לעומת ההגדרה שליוותה אותם עד היום כ'תעשיה', בה הארנונה היתה נמוכה יותר.
באופן דומה, דירות שיושכרו לטווח קצר (למעלה מ-90 יום בשנה), כגון Airbnb, יוגדרו כבתי מלון וייאלצו לשלם ארנונה גבוהה יותר מאשר דירות למגורים. תיקון נוסף בפרטי מס הארנונה הוא שמבנה שניזוק או נהרס יהיה פטור מארנונה רק למשך שנתיים ולא למשך שלוש שנים, וכך בעלי הנכס יפעלו מהר יותר בשביל להשמיש אותו.
מלחמה בשחיתות בשלטון המקומי – יוקמו ועדות מכרזים מקצועיות
בסוף הרפורמה הזו מתחבא סעיף שנועד להילחם בשחיתות בשלטון המקומי. מדובר ביישום המלצות של צוות שהקים מבקר המדינה ויינשטיין לפני כשש שנים, הצוות מצא כי אחד ממוקדי השחיתות ברשויות המקומיות הוא ההתקשרויות של הרשויות עם ספקים.
הסיבה לכך היא שוועדות המכרזים ברשויות מאויישות על ידי חברי מועצת הרשות ולא על ידי גורמי המקצוע. כלומר מדובר בוועדה שמורכבת מגורמים פוליטיים ולא מקצועיים. האוצר מציע לתקן את החוק כך שוועדות המכרזים ברשויות יהיו דומות לאלו של השלטון המרכזי, ויורכבו רק מאנשי המקצוע ברשות, כלומר, מנכ"ל, גזבר, ויועץ משפטי.
