בלעדי לכלכליסטאלקין רוצה עוד 30 אלף פועלים לענף הבנייה
בלעדי לכלכליסט
אלקין רוצה עוד 30 אלף פועלים לענף הבנייה
הצעד הראשון של שר הבינוי והשיכון החדש להגדלת היצע הדירות הוא להוביל להחלטת ממשלה שתאפשר להגדיל ב־90% את מכסת העובדים הזרים, שכיום עומדת על 16,500, ואת מכסת הפלסטינים ב־15 אלף
הצעד הראשון שמוביל שר הבינוי והשיכון החדש זאב אלקין במסגרת המאמצים להגדיל את היצע הדירות הוא להוביל להחלטת ממשלה שתגדיל דרמטית את מספר העובדים הזרים והפלסטינים בענף הבנייה.
מכסת הזרים מאפשרת להכניס עד 16,500 עובדים, והיא מוצתה כמעט במלואה. כעת משרד השיכון מבקש להוסיף עוד כ־15 אלף עובדים זרים, כלומר להכפיל את המכסה פי שניים. בנוגע להעסקת פועלים פלסטינים בענף הבנייה, המכסה היא 65 אלף עובדים, שגם היא כבר מוצתה, והמשרד מבקש להגדיל את מספרם ב־15 אלף כך שיעבדו בענף 80 אלף פלסטינים.
הגדלת מספר העובדים הכרחית משום שכדי לתת מענה לצורכי הדיור, קצב הבנייה צריך לגדול בשנים הקרובות בכ־10,000 דירות בשנה: מכ־50 אלף דירות שבנייתן מתחילה מדי שנה כיום ל־60 אלף. בעוד חמש שנים קצב התחלות הבנייה צריך להגיע ל־66 אלף דירות בשנה. מאחר שזמן הבנייה הממוצע הוא 31 חודשים, כדי לעמוד ביעדים האלה מספר הדירות בבנייה פעילה צריך לצמוח מכ־120 אלף דירות לכ־150 אלף דירות שנבנות בו בזמן.
ההצעה שמתגבשת במשרד הבינוי כוללת גם החלטה על הקמת צוות בינמשרדי לתיעוש ענף הבנייה. כך שבמקביל להגדלת מספר העובדים, מבקשים במשרד גם לבחון צעדים להגדלת הפריון. עם זאת, גם ב־2016 הוקמה ועדה דומה, אלא שהיא לא הצליחה לחולל שינוי משמעותי בו.
על פי ההחלטה שמגבש אלקין, הצוות יציג את מסקנותיו בתוך 30 יום, ויהיה עליו להתייחס לסוגיות כגון שילוב טכנולוגיות בנייה מתועשות במכרזי מדינה; תמריצים לטובת הגברת השימוש בטכנולוגיות חדשות; והסרת חסמי רגולציה ותקינה, לרבות דרישות סף מבעלי תפקידים.
הפער בין היצע הדירות לביקוש להן הולך וגדל, ועל פי המועצה הלאומית לכלכלה, בשנה הבאה באזור תל אביב והמרכז יהיה מחסור מצטבר של יותר מ־70 אלף דירות. עם מספרים כאלה ספק אם אפשר לחכות עד שהצעדים לתיעוש הענף יניבו תוצאות.
האוצר מתנגד
אבל בעוד במשרד השיכון בטוחים כי הצעד הזה להגדלת מספר העובדים הכרחי להגברת קצב הבנייה, באוצר מתנגדים לו בטענה כי הוא מוביל לדחיקה מהענף של עובדים ישראלים, בעיקר ערבים, ומבקשים להימנע ממנו במיוחד בגלל נתוני האבטלה הגבוהים. טיעון נוסף של האוצר הוא שעבודה זרה מעכבת את פיתוח התיעוש בענף, משום שהיא זולה יותר מהכנסת טכנולוגיות חדשות.
המחלוקת הזו בין האוצר למשרד הבינוי קיימת כבר זה עשור, ואחת לכמה שנים היא חוזרת שוב לשולחן הדיונים. ב־2014 התגבשה פשרה שלפיה מכסת הזרים בענף הבנייה תגדל באופן זמני ל־16,500. על פי הפשרה הזו, מכסת העובדים הזרים היתה אמורה לרדת בכמה פעימות, החל מינואר 2019, עד 2,000 עובדים זרים. אלא שבפועל משבר הדיור לא נפתר, ומנגד עובדים ישראלים לא נהרו למקצועות שבהם אוחזים הזרים והפלסטינים. בעקבות זאת מדי שנה דחתה הממשלה את מימוש ההחלטה לצמצם את מכסת העובדים הזרים. הפעם האחרונה שהתקבלה החלטה בעניין היתה בינואר השנה, ואם לא תתקבל החלטה אחרת - ב־2022 הממשלה אמורה להתחיל בצעדים לצמצום מספר העובדים.
בחינה של ענף הבנייה מלמדת כי הטיעונים של האוצר טובים אולי בתיאוריה, אך המציאות מורכבת בהרבה. ראשית המקצועות שבהם עובדים זרים ופלסטינים - טייחות, רצפות, ברזלנות וטפסנות - קשים ולא מבוקשים כלל על ידי ישראלים. אין מחלוקת באשר לצורך לעודד תעסוקה של ישראלים, אך נשאלת השאלה אם נכון לכוון אותם דווקא למקצועות אלה או אולי למקצועות הדורשים הכשרה, פחות שוחקים ותנאי העבודה בהם טובים יותר. על פי הטיעון של האוצר, אפשר גם לצמצם את מספר הזרים בחקלאות ובענף הסיעוד ולקוות שישראלים ימצאו בהם עבודה.
בנוסף לכך בניגוד לטענה כי העובדים הזרים מונעים את תיעוש הענף, הם מבוקשים דווקא בבניית מגדלים, בדיוק התחום הכי מתועש בענף משום שדווקא בבניית מגדלים עובדים עם אלמנטים טרומיים ומנופים.
מעגלים נלווים
קליטת עובדים זרים מאפשרת להרחיב את היקף הפעילות בענף הבנייה, ולמעשה תורמת לתעסוקת ישראלים במקצועות נלווים, החל במהנדסים, דרך מנהלי עבודה ועד עובדי חשמל ואינסטלציה. ההערכות בענף הן כי כל עובד פלסטיני או בעל אזרחות זרה יוצר בממוצע עוד כשתי משרות במעגלים הנלווים.
