בלעדי20% מתאונות הבנייה - באתרים לא מדווחים
בלעדי
20% מתאונות הבנייה - באתרים לא מדווחים
דו"ח של משרד העבודה מגלה כי חלק ניכר מהתאונות הקטלניות התרחש באתרי בנייה לא מדווחים. היזם מקבל היתר בנייה מהרשות המקומית, אבל המידע לא מגיע למדינה
דו"ח של מינהל הבטיחות במשרד העבודה מצביע על שיעור גבוה במיוחד של אתרים שמעולם לא דווחו למינהל, כך שהפעם הראשונה שפקחי המשרד מגיעים אליהם היא רק לאחר שמתרחשת בהם תאונה. לפי נתוני המינהל שהגיעו לידי "כלכליסט", ב־2022 התרחשו 23 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד), מתוכן 4 (18%) הן באתרים לא מדווחים. בשנת 2021 התרחשו 32 תאונות קטלניות, מהן 8 (25%) באתרים לא מדווחים. בפילוח האתרים בשנת 2022 ניתן לראות כי התאונות התרחשו במושב נקופה, במושב אומן, בטייבה ובהרצליה. מינהל הבטיחות מאשים את הרשויות המקומיות בחוסר תיאום מולו בדיווח על אתרי הבנייה, בעוד הן מאשימות אותו בזריקת האחריות עליהן.
לפי חוק, כל בנייה חדשה חייבת בדיווח למינהל הבטיחות בעבודה, ולפני כ־7 שנים הסדירו הנחיות ברורות לאילו עבודות אין חובת דיווח וכפועל יוצא מכך אין בהן צורך למנות מנהל עבודה. הקריטריונים לפטור מדיווח הם, בין היתר, עבודות שנמשכות עד 6 שבועות ובהן אין צורך בהריסת מבנה, ולא מקימים בהן יותר מקומה אחת. לדברי חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, התאונות מתרחשות באתרים גדולים, ופחות באתרים הקטנים שבהם מתבצעות עבודות שיפוצים. שתי דוגמאות שמספק שוורצמן הן הפיצוץ שהיה לאחרונה בירושלים ותאונה באתר בנייה בפרדס חנה. "בירושלים פעלו ברשלנות וחתכו צינורות גז של כל הבניין, זה מעיד על ההתנהלות באתרים לא מדווחים. אנחנו מגלים את האתרים האלה כשיש תאונה קטלנית, מגיעים לשטח ורואים שהאתר בכלל לא נרשם אצלנו כי לא דווח. יש סיבה לכך שהם לא רושמים את האתרים הללו: כך לא צריך למנות מנהל עבודה, לא צריך להעסיק קבלנים רשומים, ואין הדרכות של עובדים בנושאי בטיחות". לפי שוורצמן, כלל האתרים שלא דווחו נסגרו לחלוטין, אך מאחר שאין לגביהם סנקציה על היעדר דיווח מוודאים שהוא פועל כחוק וכל הליקויים תוקנו. בהמשך האתר יכול לחזור ולפעול.
למינהל הבטיחות בעבודה כמעט ואין כיום יכולת לאתר בנייה שלא דווחה לו, אלא כאשר מתרחשת בה תאונה, אך לגרסתו יש דרך לפתור את הנושא בקלות בעזרת הרשויות המקומיות. "אם יש אתר בנייה שגם העירייה יודעת על קיומו, היא רק צריכה לדווח לנו עליו ולבדוק 3 דברים: האם יש מנהל עבודה, תסקיר של עגורן, והאם עבודות העגורן מבוצעות בסמוך לקו מתח".
כיום, הוא מסביר, אין קשר בין מינהל הבטיחות לבין הרשויות המקומיות שלדבריו לא השכילו לחבור למינהל. "ביקשנו שכל קבלן שמגיע לרשות המקומית ומבקש היתר שזו תדווח לנו כדי שנבדוק אם הוא דיווח גם לנו אבל הרשויות חוששות מכך ולא ברור למה". שר העבודה יואב בן צור אמר כי "האחריות היא על הקבלנים בשטח. נדרוש מהאוצר הגדלת תקנים של מפקחי הבנייה באופן משמעותי. נפעל לשיח עם הרשויות המקומיות כדי לרתום אותן לעניין ונדרוש ממערכת אכיפת החוק לעונש מקסימום על בעלי אתרים לא מדווחים".
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "מצער שמינהל הבטיחות מנסה, כהרגלו, להפיל אחריות על השלטון המקומי. השלטון המקומי מקיים שיח ממושך עם מינהל הבטיחות. לצערנו, ניסיונות אלה הסתיימו ללא כל תוצאות עקב התקפלות של זרוע העבודה מקידום הסכמות בין הצדדים. אנו מזמינים את מינהל הבטיחות להפסיק להאשים, לברוח מאחריות ולהתחיל לפעול לשמירה על חיי אדם".
