מהנדסי הערים מסתייגים מהקלות בהליך אישור הקמת ממ"דים
מהנדסי הערים מסתייגים מהקלות בהליך אישור הקמת ממ"דים
הגורמים המקצועיים טוענים שאישור מהיר של ממ"דים יפגע באיכות החיים ובמרחב העירוני. איציק אוז'לבו, מהנדס העיר פ"ת: "התוכנית נוטלת את מונח קו הבניין ועושה בו כלי ריק מתוכן ומיותר"
ועדת משנה למועצה הארצית (ולנת"ע) תדון מחר בפרטי תוכנית תמ"א 40א/1/1, המאפשרת הליך מהיר לאישור הקמת ממ"דים בכל הארץ. התוכנית הוצגה למועצה הארצית לתכנון ובנייה לראשונה עם פרוץ המלחמה, לפני כ-40 יום, עברה לעיון הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, ותעלה מחר שוב, לדיון נוסף בהערות שנישלחו לוועדות המחוזיות. מעיון בהערות של מהנדסי הערים לתוכנית חוזר ועולה החשש שאישור הקמה מהירה של ממ"דים יפגע באיכות החיים ובמרחב העירוני.
הכוונה של יוזמי התיקון היא שתוכנית לתוספת מיגון תוכל לחרוג מתוכנית בניין עיר (תב"ע) בכל מה שקשור לקווי בניין ולא יהיה צורך לבקש הקלה, כלומר אישור מיוחד מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עניין משמעותי אחר הוא שלא יהיה צורך לפרסם את התוכנית לבניית הממ"ד, וכך השכנים לא יוכלו להתנגד. גרסא מוקדמת של התוכנית, תמ"א 40א/1, המתייחסת רק לישובים הנמצאים במרחק של עד 9 קמ' מגבול הצפון, אושרה ב-2019. הכוונה עתה היא להרחיב את היקף התוכנית לכל מדינת ישראל.
אדר' אודי כרמלי, מהנדס העיר ת"א-יפו, מביע בהערותיו חשש מההחלה של התוכנית על כל שטח המדינה. לטענתו, יש צורך ב"הטמעת הנחיות בסיסיות והפנייה להנחיות מרחביות (מסמך שמגדיר לעורכי התכניות את חזותו של המבנה, ג.נ) של הרשות המקומית הקובעות מיקום, חומרי גמר וכו'". עוד הוא מוסיף: "יש למנוע פגיעה מהותית במבנה, בדגש על חזית קדמית. לדופן בנויה רציפה יש חשיבות גדולה לתפקוד החזותי, האסתטי והתחושתי של הרחוב ועל איכות החיים בו".
מהנדס העיר חולון, אדר' אביעד מור, מבקש לאפשר לוועדה המקומית שיקול דעת בבחינת בקשות להיתרים להקמת ממ"דים מכח התמ"א. הוא מדגיש: "זאת במיוחד שעל פי הוראות התמ"א אין צורך בפרסום ואין זכות התנגדות וערר. הערה זו נכונה ביתר שאת לעניין הסעיפים המתייחסים לקווי בניין, מרווח בין בניינים, תכסית הבנייה וגובה המבנה".
מהנדס העיר פ"ת, אינג' איציק אוז'לבו, מסתייג מהתחמקות תמ"א 40א/1/1 בהגדרת קווי בניין, כלומר, מיקום הממ"ד ביחס לגבולות המגרש: "התוכנית נוטלת את מונח קו הבניין ועושה בו כלי ריק מתוכן ומיותר, ובנוסף לכך, מנכסת אותו למקרקעין, בעוד שקו בניין הינו מרחב לא מבונה בעל ערך תפקודי ברמה הנקודתית, המרחבית והעירונית. כידוע, קו בניין מתפקד כחלל ריק ומפריד בין שטחים בנויים, מרחב פרטי וציבורי, מרחבי תפקוד שונים וכו'". אוז'לבו מבקש מהמועצה הארצית לקבוע תנאים שיגבילו את מיקום הממ"ד ביחס לגבולות המגרש.
אדריכל עמית קפוזה, מהנדס המועצה האזורית גזר, מביע התנגדות מוחלטת לתיקון: "אמירתי העיקרית היא כי אין מקום לקדם תוכנית זו. בחינה של הליכי רישוי מקוצר להקמת ממ"ק תראה כי ניתן לאשר היתרים ללא הקלות באופן מהיר של 3 חודשים". עוד הוא מוסיף: "ככל שיאושרו היתרים אשר לדעת השכנים של המגרש יוצרים נזק ופגיעה, יוגשו עררים, עתירות מנהליות, ובפועל, בניית ממ"דים תהיה ארוכה. הדרך הקצרה תהיה הארוכה".
תמר טוכלר, סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הביעה חשש מפגיעה במרקמים הוותיקים: "תוספות חיצוניות למבנים במרקם לשימור עלולים להסתיר את המבנה ההיסטורי וייחודו כמרכיב במרקם. לפיכך, ישנה חשיבות להגדרת המרחבים/המרקמים ההיסטוריים ולהחרגתם מהתמ"א בדומה להחרגת "מבנים היסטוריים", או לכל הפחות, לנוכח מצוקת העתים והצורך במיגון האוכלוסייה, למתן הנחיות מיוחדות להיתרים במרחבים/מרקמים אלה".
יש להבין שלוקח הרבה זמן עד שתמ"א 40א/1/1 תאושר ולכן, דנה היום ועדת הפנים והסביבה של הכנסת בהצעות לתיקון חוק התכנון והבנייה, לפי הוראת שעה. בין החידושים שהתיקון מציע: מסלול רישוי מקוצר; רשות להוסיף חדרי שרותים ומקלחות בשטח של 3 מ"ר נטו (בלי קירות) לממ"דים, רק באזור "קו העימות"- תוספות אלה יהיו פטורות מהיטל השבחה; רוחב מינימלי של 2.60 מ' בממ"ד, שמבטיח שהות ממושכת, במקום 1.60 מ'. הסעיף מציע מגבלה של מינימום מרחק מטר אחד מגבול המגרש. הוועדה אמורה לדון בישיבה נוספת בסעיף 266 הכולל פטור מהיתר למתחמי מגורים ומבני ציבור למפונים. אחרי אישור הוועדה יועלה התיקון לאישור הכנסת.
