עוקפת את ההגבלות של עצמה: עיריית ת"א קוברת את המבנים המיתולוגיים של העיר
עוקפת את ההגבלות של עצמה: עיריית ת"א קוברת את המבנים המיתולוגיים של העיר
עוד ועוד מיזמי נדל"ן במרכז ההיסטורי של העיר נבנים על הראש של מבנים מיתולוגיים לשימור ומאפילים עליהם. בחודש הבא תדון העירייה בהקמת מגדל נוסף, בן 41 קומות, ברחוב יהודה הלוי מעל בית מני. המתנגדים: "מנתקים את המבנה הישן מסביבתו"
נראה שעיריית תל אביב מצאה דרך לעקוף את הגבלות השימור המחמיר שהיא בעצמה קבעה למבנים מיתולוגיים בעיר: יותר מיזמי נדל"ן חדשים במרכז ההיסטורי של תל אביב נבנים בצמוד למבנים הסמליים של אחוזת בית, מאפילים עליהם ובעצם "קוברים" אותם.
באחד המקרים האלה צפויה לדון בחודש הבא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב־יפו. מדובר בתוכנית להקמת מגדל בן 41 קומות ברחוב יהודה הלוי 24, במקום שבו עומד מאז 1935 מבנה ההנהלה של בנק לאומי. מה שמעניין בעיצוב המוצע זה שהמגדל החדש ירחף מעל מגדל בנק לאומי שגובהו 13 קומות והוקם לפני 20 שנה, שבעצמו רוכב מעל בית מני, מבנה בן שתי קומות לשימור מחמיר מימי אחוזת בית (שגם בו יושב לאומי).
המהלך הזה של בניין היסטורי שנמצא מתחת למגדל חדש הפך לאחרונה לתופעה נפוצה, ומעלה את השאלה מה יעלה בגורלם של אותם מבנים סמליים, והאם דינם להיבלע על ידי פרויקטי ענק חדשים.
הפרויקט שמקודם כעת ברחוב יהודה הלוי 24 הוא יוזמה של חברת ישראל קנדה, שלפני שלוש שנים רכשה בכ־440 מיליון שקל את חטיבת הקרקע, שמשתרעת לאורך ארבעה מגרשים ברחוב יהודה הלוי 24־30. התוכנית שהכינה, שעליה חתום משרד ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטיין אדריכלים, מציעה בניית מגדל בשטח של 38,595 מ"ר על־קרקעי. הבניין החדש "יתאחד" עם המגדל הקיים בן 13 הקומות ובית מני ההיסטורי ויציע "מרחב מעורב שימושים של משרדים, מלונאות, מגורים, שימושים ציבוריים ומסחר". בכוונת היזמית לפתוח את החזיתות של מבני הקומפלקס לכיוון רחוב יהודה הלוי ופארק המסילה. ישראל קנדה סירבה לבקשת "כלכליסט" לקבל הדמיה של המגדל החדש.
יובל כהן, חבר הוועד המנהל של עמותת מרחב, מתנגד לתוכנית המוצעת: "אדריכלות פרזיטית מאופיינת בתוספת בינוי לבניין קיים, השונה קיצונית, בגודל, סגנון, חומר, צורה, שימוש, וגורמת לעיוות המבנה 'המארח' עד כדי היעלמותו בתוך מבנה הכלאיים החדש ולמעשה לשינוי מוחלט שלו. בית מני הוא מהמבנים הראשונים בתל אביב שעבר תוספת בינוי פרזיטית. הבניין החדש מנתק ומבודד את המבנה הישן מסביבתו, על ידי מחיקת הסביבה הקודמת, זר לו בכל צורה אפשרית מגודל וצורה עד חומרים ושימוש ומאפיל עליו עד כדי היעלמות המבנה המוגדר לשימור, הן בהקשר ובשימוש והן בנראות. בצמוד לו נמצא מבנה ההנהלה הישן של בנק לאומי, הוא בנק אפ"ק, שעבר גלגולים שונים וכרגע מאוים שוב. חבל שהורסים אותו ובונים מגדל פרזיטי נוסף".
תמר טוכלר, סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שהיתה שותפה בזמנו למאבק על שימור בית מני ההיסטורי, מזועזעת מהפרויקט שמקודם כעת: "בנק אפ"ק הוא אחד מהסמלים החשובים של התנועה הציונית. בית מני הוא אחד השרידים האחרונים האותנטיים של תל אביב הקטנה. זה הלב של תל אביב. מגדלים זה לא דבר רע, השאלה היא איפה ואיך ממקמים אותם. לפני שנים נעשה הליך משותף עם עירית תל אביב ומחלקת השימור שהגדירו יחד את חשיבות המבנה והחשיבות שבהשארתו כך. יש גבול לכמות ההרס של סמלי תרבות. אני רוצה להאמין שוועדת השימור והוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא ייתנו יד לדבר המטורף הזה".
מנגד, האדריכל אבנר ישר, שאחראי לתכנון המגדל בשדרות רוטשילד 17, לא רואה בעיה עם הפתרון של בניין מרחף: "אני חושב שנסיונות לשלב בניינים היסטוריים עם מגדלים הם מבורכים. האלטרנטיבה זה או להרוס את הישנים או לא לבנות חדשים. העיר מתפתחת והבניינים הישנים הם חלק מהרחוב גם אם הם שינו את הייעוד שלהם ממגורים". רוטשילד 17 הוא מגדל בן 20 קומות שבסיסו צר והוא מרחף מעל שני מבנים לשימור מימיה הראשונים של תל אביב, בית ליטוינסקי ובית אדלר. "אני מרגיש טוב מאוד שהמגדל יורד למדרכה רק באמצע ומשני צידי הגרעין יש שני בניינים לשימור", אמר.
האדריכל ד"ר ירמי הופמן, ראש מחלקת שימור בעירייה, לא רואה בעיה עם המהלך האדריכלי במקרה של בית מני: "אנחנו עושים הפרדה בין מרקמים היסטוריים ובין מרקמים בעלי אוריינטציה מע"רית (מרכז עסקים ראשי). קנה המידה של ההתפתחות במע"ר הוא הרבה יותר גדול. בשני המקרים מדובר באותה משפחה: תוספות על הגג. אבל בעוד במקרה הראשון אנחנו שומרים על קנה המידה של הרחוב, על רוח המקום, האווירה, הרי שכשאנחנו מדברים על מע"ר, הגישה התכנונית־עיצובית שונה".
הופמן לא מקבל את הביקורת על כך שהבנייה של המגדל על ראשו של מבנה קטן וישן היא "פרזיטית": "הגישה היא לנסות לשמור את השכבה הראשונה ובו בזמן לתת נוכחות לעיר החדשה, כלומר לא להתנגד לרעיון שהעיר גדלה לגובה ומצטופפת. אנחנו יודעים היום שערי ישראל רק ילכו ויצטופפו. לכן אנחנו צריכים לעבוד על שפה חדשה של רחוב.
"התחלנו את הניסוי בשנות התשעים בשדרות רוטשילד. אנחנו בודקים שם כל הזמן מה מערכת היחסים הנכונה בין המבנים הקיימים לתוספות. זה אתר הניסויים הגדולים בארץ. אנחנו כל הזמן בודקים שם את היחס של המבנה החדש לישן. בבית השגרירות הרוסית המבנה יושב על במה, בזמן שהמבנה של הבנק הבינלאומי, בית ועד הקהילה, הוא חלק מקומת הקרקע. לאט־לאט נבנית פה תורת אדריכלות, אבל זה לוקח זמן".
הופמן מפתיע בגישתו התופסת את הבניינים ההיסטוריים בתחום המע"ר כמעין מוצגים בתערוכה: "אני עושה הבחנה בין משמעות של מבנים ברצף ובין משמעות של אובייקט. ברגע שהבניין עומד כאובייקט של זיכרון, אז הוא נמצא כמו תמונה במוזאון".
ראש מחלקת שימור בעיריית ת"א: אני מבחין בין משמעות של מבנים ברצף ובין משמעות של אובייקט. ברגע שהבניין עומד כאובייקט זיכרון, הוא כמו תמונה במוזיאון".
