החלה הרחבת מתקן טיהור השפכים תימורים - שתאפשר בנייה של אלפי דירות
החלה הרחבת מתקן טיהור השפכים תימורים - שתאפשר בנייה של אלפי דירות
חברת יצאר החלה היום בעבודות בקרית מלאכי בהשקעה של 200 מיליון שקל. העבודות צפויות להימשך ארבע שנים, כשלאחר ההרחבה יוכל המתקן לטפל בכ-30 אלף מ"ק ביום, לעומת 12 אלף מ"ק כעת. מדובר בצעד הכרחי להרחבת המגורים באזור בשל הצורך בתשתיות ביוב לדירות החדשות. ארגון צלול: "צריך להשקיע עוד מיליארדים בהקדם האפשרי"
החברה הקבלנית יצאר החלה היום (ג') בהרחבת מתקן טיהור השפכים (מט"ש) תימורים שבקרית מלאכי בהשקעה של 200 מיליון שקל. העבודות צפויות להימשך ארבע שנים, כשלאחר ההרחבה יוכל המתקן לטפל בכ-30 אלף מ"ק ביום, לעומת 12 אלף מ"ק כעת. הקמת מתקני טיהור השפכים הכרחית להרחבת המגורים באותם אזורים בשל הצורך בתשתיות ביוב לדירות החדשות. הרחבת מט"ש תימורים תפתור חסם נוסף שיאפשר הקמה של אלפי דירות באזור גן יבנה וקרית מלאכי. על הפרויקט אחראי תאגיד המים תמר, הכולל את בני עי"ש, גדרה, קרית מלאכי ורמלה.
נכון להיום בישראל יש יותר מ-200 מטש"ים, אך 90% ממי הביוב ברחבי הארץ מטופלים על ידי כ-100 מטש"ים בלבד. לכן, בשנים הקרובות ברשות המים פועלים לצמצום כמות המט"שים בישראל. צמצום המט"שים, כמו גם שדרוג תימורים, הוא חלק מתוכנית האב של רשות המים למשק הביוב בישראל, שתוקצבה בכ-12 מיליארד שקל. על פי הערכת הרשות, כמות מי הביוב שידרשו טיפול תוכפל עד שנת 2050 ותעמוד על 1.3 מיליארד מ"ק בשנה, בשל גידול האוכלוסייה.
בשיחה עם כלכליסט הסביר מנהל רשות המים חזי ליפשיץ: "מט"שים גדולים אמנם יעילים יותר, אבל צמצום משמעותי במספר המט"שים ייקר את עלויות ההולכה ותשתיות הביוב עד אליהם ומהמט"שים לצרכני הקולחים, כך שהאתגר הוא מציאת האיזון בין השיקולים".
נכון להיום, המט"שים מנוהלים בעיקר על ידי תאגידי המים האזוריים, אך רבים מהם קטנים מדי להפעלת מט"ש, וגם מתקשים להשיג מימון להרחבתם. לכן, ברשות המים, יחד עם גורמים נוספים, בוחנים פתרונות לשינוי אופן הניהול של המט"שים. בין הפתרונות שנשקלים ועוד נמצאים בראשית דרכם, נבחנת האפשרות להעביר את ניהול המט"שים לחברת מקורות. בנוסף, הוקמה קרן כספית שתספק ערבות לתאגידי המים מול גופי המימון לשדרוג המט"שים בתחומם.
לדברי מור גלבוע, מנכ״ל הארגון הסביבתי צלול: "שדרוג מט"ש תימורים הוא צעד חשוב ומבורך בדרך לשיקום נחל לכיש, שבשיקומו הושקעו בעבר סכומים אדירים וסובל במשך שנים מהזרמות קולחים ברמת טיפול נמוכה שגורמת לזיהום הנחל, הים והחופים באשדוד. שדרוג מט"ש תימורים היה אמור להתבצע כבר לפני שנים. גרירת הרגליים של רשות המים והרשויות המקומיות היא בעיה רוחבית שמאפיינת מט"שים רבים ברחבי הארץ.
"לפי תקנות ענבר שאושרו ב-2011 והיו אמורות להיכנס לתוקפן ב-2015, כל המט"שים בארץ היו אמורים להיות ברמת טיפול שלישונית שמתאימה להשקייה חקלאית לכל הגידולים. בפועל רק 50% מהמט"שים בישראל הם ברמת טיפול זו. בעלי המט"שים והמדינה חייבים להשקיע מיליארדי שקלים בשדרוג מט"שים נוספים, בביטול מט"שים בעייתיים, בהקמת מאגרי קולחים ובניוד קולחים לאזורי ביקוש. למען מניעת המשך זיהום הנחלים והסביבה החופית, אנו דורשים שהדבר ייעשה ללא דיחוי ובהקדם האפשרי. זיהום נחלים הוא בעיה סביבתית ובריאותית קשה שיש לשים לה סוף".
