בתוך חצי שנה: אישורי הבנייה ביו"ש הוכפלו פי 6
בתוך חצי שנה: אישורי הבנייה ביו"ש הוכפלו פי 6
מינהלת ההתיישבות שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פועלת בשטח. מתחילת השנה אושרו ביהודה ושומרון 12,855 יחידות דיור, זאת בהשוואה ל־4,426 בשנת 2022 כולה
הממשלה מאיצה את הבנייה ביהודה ושומרון. 12,855 יחידות דיור אושרו במחצית הראשונה של השנה, מתוכן 9,805 בתוכניות שהופקדו ו־3,500 בתוכניות שאושרו למתן תוקף. מדובר בכמעט פי שלושה יותר מכל הדירות שאושרו בשנת 2022 כולה, 4,427. כך לפי בדיקה שנערכה על ידי תנועת שלום עכשיו. מדו"ח מינהל התכנון לשנת 2022 עולה כי בתחומי הקו הירוק אושרו 158,400 יחידות דיור.
תוכניות הבנייה בשטחי יהודה ושומרון מקודמות על ידי גוף המכונה "מועצת התכנון העליונה", הנמצאת באחריות המינהל האזרחי במשרד הביטחון, ולשכת התכנון המרכזית באזור יהודה ושומרון מקבילה באחריותה ובסמכותה למינהל התכנון, אך פועלת מתוקף החוק הירדני.
ההאצה בבנייה ביהודה ושומרון מיוחסת להסכם שנחתם בפברואר בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון יואב גלנט על העברת סמכויות המינהל האזרחי לידי סמוטריץ' והקמת מינהלת ההתיישבות. המינהלת לוקחת מהמנגנון הצבאי של המינהל האזרחי את תפקידיו בנוגע להתנחלויות, ומשאירה בידיו רק את ניהול חיי הפלסטינים. סמכויות המינהלת הן בין השאר הפקעת קרקעות, הכרזה על קרקעות כ"אדמות מדינה", רישום קרקעות כאדמות מדינה, הסדרת מאחזים וטיפול בתשתיות. כמו כן המינהלת אחראית על כל היבטי המקרקעין הקשורים להעברת קרקעות מידיים פלסטיניות לשליטה ישראלית כמו רישום בעלות, אישור עסקות ועוד.
בשונה משנים קודמות, מועצת התכנון העליונה התכנסה כבר שלוש פעמים במחצית הראשונה של 2023 לצורך קידום תוכניות בנייה. בפברואר המועצה אישרה קידום 7,327 יחידות דיור, מתוכן 5,235 להפקדה ו־2,092 למתן תוקף; בחודש מאי היא אישרה קידום שלוש יחידות דיור למתן תוקף; ובחודש יוני אישרה קידום 5,525 יחידות דיור, מתוכן 4,567 להפקדה ו־916 למתן תוקף.
ביהודה ושומרון כמעט לא קיים רישום מקרקעין מסודר (רישום גוש וחלקה), ולחלק מהמקרקעין אין גבולות ברורים לפי קואורדינטות. ההסדר שמדינת ישראל המציאה ביו"ש כדי לפתור את בעיית הבעלות על הקרקע נקרא "הכרזה על אדמות מדינה". מרבית יישובי יו"ש ממוקמים על אדמות מדינה, אך יש כאלה שגם על אדמות פרטיות. הזכויות בקרקעות אינן זכויות בעלות ואף לא זכויות חכירה, אלא "זכויות בר רשות", כלומר הרשאה מטעם המדינה לשימוש בקרקע.
על פי אתר הנדל"ן המקוון מדלן, המחיר הממוצע למ"ר במועצה המקומית אפרת (מרחק של כ־22 ק"מ מירושלים) הוא 25,400 שקל. המחיר הממוצע למ"ר ביישוב תקוע (כ־17 ק"מ מירושלים) הוא 18,100 שקל. המחיר למ"ר של בנייה רוויה במועצה המקומית קריית ארבע (כ־40 ק"מ מירושלים) הוא כ־10,000 שקל. המחיר הממוצע למ"ר בעיר אריאל (כ־47 ק"מ מתל אביב) הוא 17,600 שקל. מחיר ממוצע למ"ר במועצה המקומית בית אל (21 ק"מ מירושלים) הוא 10,900 שקל. המחיר הממוצע של בית צמוד קרקע ביישוב עלי (כ־40 ק"מ מירושלים) הוא 1.5 מיליון שקל.
