בלעדירק 20% מהדירות אושרו אשתקד לפי התקן הירוק
בלעדי
רק 20% מהדירות אושרו אשתקד לפי התקן הירוק
התקן לבנייה ירוקה הפך למחייב רק בחודש מרץ השנה, ובינתיים נתוני המשרד להגנת הסביבה מעידים על נסיגה חדה באישור תוכניות בנייה ירוקה. הסיבה העיקרית לכך: תוכניות הוותמ"ל התמקדו בערי הפריפריה שלא אימצו את התקן, בניגוד לערים החזקות
הבנייה הירוקה בישראל בנסיגה, כך עולה מדו"ח של המשרד להגנת הסביבה שהגיע לידי "כלכליסט". נתוני 2021 מציגים שיעור נמוך ביותר של דירות ירוקות שאושרו לבנייה, 21% בלבד מכלל הדירות שאושרו, כ־40 אלף דירות, עמדו בתקן הבנייה הירוקה, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2017. השנה הטובה ביותר היתה 2018, שבה 60% מהדירות שאושרו היו בבנייה ירוקה ומספרן עמד על כ־90 אלף.
תקן הבנייה הירוקה בישראל נחנך כבר ב־2005, אך בראשיתו הוא היה וולונטרי לחלוטין, ולכן יושם רק בערים ובשכונות שהחליטו על כך. כפר סבא למשל קבעה כי השכונה בצפון מערב העיר תיבנה כירוקה וגם תיקרא כך, והיו גם חברות כמו שיכון ובינוי נדל"ן שהחליטו לאמץ את התקן לפרויקטים שלהן. התקן עודכן ב־2011 ובשנת 2013 החליט פורום ה־15 לאמץ אותו בתחומי הרשויות החברות בו. במהלך השנים התקן עבר מספר עדכונים ורביזיות עד שב־3 במרץ השנה אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הפיכתו למחייב.
ההחלטה קבעה כי יישום התקן יבוצע בשתי פעימות. הפעימה הראשונה, שכבר נכנסה לתוקף במרץ השנה, מחייבת בנייה ירוקה בכל מבנה מגורים שמעל 29 מטר (גובה של כ־8 קומות) וכן בכל מבנה מסחרי (מסחר, מלונאות ומשרדים) שמעל 5,000 מ"ר. בפעימה השנייה, שתחל בחודש ספטמבר 2023, התוכניות לבנייה ירוקה יחולו גם על תוכניות קטנות יותר. במגורים למשל מדובר על כל תוכנית שבה יש למעלה משש דירות.
בנייה ירוקה נמדדת בשני היבטים: הראשון הוא הליך הבנייה, ככל שהוא פחות מזהם בחומרים ובגזי חממה כך הבנייה ירוקה יותר; השני הוא השפעת המבנה על הסביבה לאחר בנייתו. ככל שהמבנה חסכוני באנרגיה, עשוי מחומרים ידידותיים לסביבה ובריא למשתמש כך הוא נחשב ירוק יותר. התקן הקיים יובא מאנגליה ועבר מספר התאמות. הוא מאפשר צבירת "כוכבים" בהתאם לקריטריונים שונים, כוכב אחד הוא המינימום והמקסימום הוא חמישה כוכבים. הסעיפים המזכים בנקודות הם למשל צריכת אנרגיה ומים, ייצור פסולת והרכב חומרי הבנייה.
עד מרץ השנה התקן אומץ באופן וולונטרי על ידי הרשויות המקומיות החזקות. לפי המשרד להגנת הסביבה, סיבה מרכזית לירידה בהיקפי התוכניות שבהן אושרה בנייה ירוקה היא שבשנה האחרונה יותר תוכניות ותמ"ל אושרו בפריפריה, ופחות אושרו בערי הביקוש, שרובן משתייכות לפורום ה־15, ארגון המאגד ערים עצמאיות, שאינן מקבלות מענקים מהממשלה, אשר החליטו לאמץ את התקן הירוק.
בערי פורום ה־15 חלה עלייה משמעותית בתוכניות שמחייבות בנייה ירוקה, ו־70% מהתוכניות הללו אושרו בערי פורום ה־15. אחת ההפתעות החיוביות בהקשר זה היא העיר יהוד, שאינה נכללת בפורום, ועדיין הוותמ"ל אישרה בה 42% מהדירות הירוקות ב־2021. בתל אביב, שמובילה את ערי הפורום, אושרו יתר הדירות הירוקות של תוכניות הוותמ"ל. לשם השוואה, ב־2020 שיעור הדירות בבנייה ירוקה שאושר בוותמ"ל עמד על 62% מכלל הדירות שאושרו בבנייה ירוקה, וב־2021 חלקן של יחידות אלה הצטמצם ל־27% בלבד.
מי שנתנו רוח גבית למגמת הירידה הזו הם מוסדות התכנון, שהמתינו לשנת 2022, שבה התקן הירוק הופך למחייב, כלומר דווקא הקרבה למועד הכניסה לתוקף של ההנחיות היא שהפחיתה את היקף הדירות לבנייה ירוקה ב־2021. במשרד להגנת הסביבה, האחראי על איסוף הנתונים ועל כתיבת הדו"ח, קיבלו את תוצאות 2021 ברגשות מעורבים. לדברי רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, המגמה היא מעורבת מכיוון שיש מדדים שעלו ויש שירדו: "יש עלייה בתוכניות ירוקות בפורום ה־15, אבל הערים מחוץ לאזורי הביקוש נותרו ברובן ללא בנייה ירוקה, וזה מצביע על ההכרח שבחיוב הבנייה הירוקה".
אברהם סבור, כפי שגם עולה מהנתונים, כי לוותמ"ל היתה השפעה מכרעת על מגמת הירידה: "הפעילות של הוותמ"ל, שאנחנו כמשרד מסתייגים מהאופן שבו היא פועלת, מראה כי אושרו הרבה דירות מחוץ לאזורי הביקוש, ושם אין כל התחייבות לבנייה ירוקה. קודם לכן, בשנים קודמות, היו הרבה דירות באזורי הביקוש ובערים שחייבו בנייה ירוקה, ולכן ראינו מספרים גבוהים יותר".
עוד אמר אברהם כי גם למגפת הקורונה ולמועד שבו התקנות הופכות למחייבות היתה השפעה שלילית על התוצאות: "זה השפיע על הפעילות של הוועדות עצמן, ייתכן שחלקן חיכו לחיוב הרשמי. גם הקורונה השפיע מאוד על עבודת הוועדות, העבודה היתה מרחוק והקשב וההקפדה על תחומים כאלה ירדו ונדחקו".
בעשור האחרון המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בבנייה הירוקה מאחר שבישראל הסביבה הבנויה אחראית לכ־60% מצריכת החשמל ול־33% מסך הפליטות של גזי החממה, זאת בנוסף לכ־11% של גזי חממה שמקורם בתעשיית הבנייה והחציבה. לכן בימים שבהם יש חשיבות גלובלית רבה להתייעלות אנרגטית וצמצום פליטות גזי חממה, הפתרונות שניתן ליישם בתחום הבנייה באמצעים פשוטים יחסית וכשהם מלווים ברגולציה מתאימה מאפשרים לצמצם את הנזקים העתידיים, לפחות בכל הכרוך בבנייה חדשה.
עם זאת במבט קדימה אומר אברהם כי התהליך שעברו ערי פורום ה־15 היה מעניין והוא גרר אחריו ערים אחרות שלא כלולות בפורום, וגם בהן חלה עלייה בדרישה לבנייה ירוקה. בשנים הקרובות מקווים במשרד להגנת הסביבה כי לא רק שהמספרים יגדלו, אלא גם איכות התקן תעלה, כלומר לא תהיה הסתפקות בכוכב אחד, כפי שכיום מרבית הפרויקטים עושים: "אנחנו רוצים שניים־שלושה כוכבים, ומצפים ש־90%-80% מהתוכניות בישראל יעסקו בכך. בערי פורום ה־15 כבר דורשים שני כוכבים בהרבה תוכניות, בעיקר גדולות. ההבדל בין כוכב אחד לשניים־שלושה הוא ביעלות האנרגטית, בשני כוכבים צריך לעשות עוד פעולות בתחום וכן בטיפול במים והנגר".
בשנים האחרונות דווקא בבנייה למשרדים ישנה דרישה של חברות בינלאומיות לסביבת עבודה ירוקה ולתקני בנייה ירוקה. דרישה זו הובילה לכך שהחברות המובילות בתחום משקיעות משאבים רבים בבנייה ירוקה ומציגות תקנים בינלאומיים מחמירים ויוקרתיים. עם זאת, בתחום המגורים התמריצים של הקבלנים עדיין לא קיימים. "אנחנו עובדים מול הרגולטורים בתחום כדי לייצר מדד השקעות שנגזר מהיחס הסביבתי של החברה. אנו מקווים שזה ייכנס לשוק ההון וישפיע על חברות רבות שעבורן זה יהיה תמריץ".
לדברי טל מילס, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, למרות הירידה בדו"ח, התחושה בימים אלה היא שיש התקדמות בהטמעת הנושא בקרב הרשויות המקומיות בארץ: "ביחד עם המשרד להגנת הסביבה אנחנו נמצאים כבר שנה וחצי ברוד שואו מול רשויות מקומיות ומלווים אותן לגבי התקן. רוב הערים הן לא פורום ה־15, חלקן שאלו אותי מה זה התקן ואנחנו מסייעים להן".
