מחטף להקמת התנחלות במזרח ירושלים במהירות שיא
מחטף להקמת התנחלות במזרח ירושלים במהירות שיא
הוועדה המחוזית ירושלים דנה בחודש שעבר בתוכנית נפיצה של עטרת כהנים להקים באבו דיס את שכונת "קדמת ציון". באורח חריג, המסלול כלל דילוג על הוועדה המקומית, קביעת דיון נוסף בתוך חודש בלבד, והיעדר פרוטוקול לישיבה
ניסיון מחטף להקמת התנחלות חדשה במזרח ירושלים: הוועדה המחוזית ירושלים דנה לפני כשלושה שבועות בתוכנית של עמותת עטרת כהנים להקמת שכונת "קדמת ציון" בשכונת אבו דיס במזרח העיר. באורח יוצא דופן קבעה הוועדה דיון מזורז נוסף בתוכנית, שיתקיים ב־9 באוקטובר. מדובר בתוכנית המשתרעת על שטח של 79 דונם וכוללת הקמת 384 דירות ב־16 מבנים חדשים, לצד הכשרה של שני מבנים ללא היתר.
ההליך לקידום התוכנית רצוף סימני שאלה, וכלל דילוג על הוועדה המקומית של עיריית ירושלים הישר לוועדה המחוזית; תזמון דיון שני בהפרש של פחות מחודש – מהירות שיא שלא קיימת בתוכניות אחרות; היעדר פרוטוקול לישיבה שנערכה ב־11.9.23. הבהילות הזו היא סביב קידום תוכנית שיש לה פוטנציאל מדיני וביטחוני נפיץ ביותר.
התוכנית ממוקמת על מובלעת קרקע בבעלות יהודית, בשכונה הערבית אבו דיס, במורדות המזרחיים של הר הזיתים, והגישה אליה היא רק דרך ציר חומת ההפרדה. התוכנית מתגלגלת במוסדות התכנון מאז 1996, אך קידומה עוכב עד כה מסיבות ביטחוניות ופוליטיות.
האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון", שהיתה נוכחת בדיון שנערך ב־11.9 אומרת שמדובר ב"מזימה": "מה שהיה מאוד מפתיע בדיון, זה העובדה שלעיריית ירושלים היו הערות רבות נגד התוכנית. העירייה לא ששה לקדם את התוכנית במהירות. מגישי התוכנית פשוט עקפו את העירייה. התברר שאחד הדברים שהעירייה דרשה זה כביש גישה לתוכנית. נציג משרד התחבורה בוועדה המחוזית היה בהלם שהתוכנית עברה עם כאלה בעיות תנועתיות וזו כנראה סיבה עיקרית שהתוכנית לא אושרה להפקדה באותו היום. גם משרד הביטחון התלונן שהתוכנית לא תואמה איתו".
קרוניש הוסיפה כי "בדיון נדרשו מקדמי התוכנית לבצע השלמות חיוניות ויסודיות והנה היא עולה שוב לדיון מחודש בתוך זמן קצר. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה של הוועדה הפועלת לאשר במהירות הבזק תכנית להקמת 'וילה' מגודרת ליהודים בלבד בלב מרחב פלסטיני בירושלים, באופן המעלה חשד כבד שמדובר במחטף. התוכנית קוטעת דרך גישה נחוצה ויחידה לבתים של פלסטינים ומקודמת במהירות שלא נתקלנו בה מעולם".
אדמות "קדמת ציון" נרכשו ב־1925 בידי עמותה חרדית בשם "אגודת הדיירים". חברים מהעמותה ניסו להתיישב במקום אך נטשו אותו בתקופת מאורעות 1929. המיליונר האמריקאי ארווין מוסקוביץ' רכש אדמות נוספות באזור, החל מסוף שנות ה־90. התוכנית המקורית להקמת השכונה הוכנה על ידי עיריית ירושלים בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש עיר והיא אושרה על ידי הוועדה המקומית, אך לא הגיעה לדיון בוועדה המחוזית. זאת כאשר הגרסה המוקדמת של התוכנית כללה 230 יח"ד בלבד.
בדיון על התוכנית, שנערך בכנסת במאי 2005, אמר שר הפנים אז, אופיר פז פינס, כי משרדו רואה את התוכנית כבעייתית: "התוכנית הזאת מבטאת גחמה אידיאולוגית מסוימת, שאין לה שום התאמה למדיניות תכנון העיר ירושלים ולמדיניות התוכנית המחוזית של מחוז ירושלים של משרד הפנים, שמציע ששולי העיר יהיו פתוחים ככל הניתן. התוכנית סותרת את תוכנית המתאר המקומית של ירושלים. הגישה לשכונה לא פתורה, היא מבוססת על כביש הטבעת המזרחי, שספק אם יבוצע במועד ולא ברור עדיין מה יהיה טיבו ומה יהיו הסדרי התנועה בו".
עוד הוא הוסיף כי "המדיניות לא לקדם אותה - אף שאני תומך בה - אינה שלי, לא אני המצאתי אותה. היא לא מקודמת, כי נראה שממשלת ישראל חושבת וכך גם שרי פנים לדורותיהם, שלא נכון להקים את השכונה היהודית הקטנטונת הזאת בלב שכונה ערבית מאוכלסת, כי אנחנו לא רוצים לבנות את ירושלים דרך הרצון ליצור ריבים ומדנים".
בשנת 2009 הוקפאה התוכנית לאור חוות דעתו עו"ד יוסי חביליו, אז היועץ המשפטי של העירייה, שקבעה כי אין זה ראוי שהעירייה תקדם תוכנית על קרקע פרטית. ב־2012 ניסה ניר ברקת, אז ראש העיר ירושלים, לקדם את התוכנית מחדש, הפעם, עם 340 יח"ד.
ב־2004 התיישבו בשני בתים קיימים במקום משפחות מעמותת עטרת כהנים, הפועלת ל"חיזוק ההתיישבות היהודית בירושלים – בעיר העתיקה וסביבותיה". באתר עטרת כהנים מתוארת התוכנית כיוזמה של העמותה. בהוראות התוכנית שבה תדון הוועדה המחוזית רשום שיזם התוכנית הוא יונדב הורוביץ, מחברת "בחורים".
בכתבה משותפת לערוץ 7 ועטרת כהנים, ששודרה במאי האחרון, מוגדרת "קדמת ציון" כנכס אסטרטגי, שנועד לבלום את התפשטות הפלסטינים: "המוסדות הפלסטינים באבו דיס נבנו מתוך חזון להפוך אותה בבוא העת לעיר הבירה של פלסטין, מתוך מחשבה למשוך ממנה פרוזדור ומעבר למרכז ירושלים וכך לקדם את ההשתלטות על העיר כולה. למרבה הצער, כיום אבו דיס עצמה שוכנת על חלק מאדמות קדמת ציון, שהינן בבעלות יהודית. אפילו ההמכללה האיסלאמית, האוניברסיטה של אבו דיס, נמצאת על קרקע יהודית. המשמעות של ביסוס ופיתוח שכונת קדמת ציון איננה רק דיור נעים ונוף עוצר נשימה של סביבות הר הבית. לשכונה נועד תפקיד – יצירת מגן עבור ירושלים מפני השאיפות הפלסטיניות. רק לסבר את האוזן עד כמה הדבר משמעותי? בניין 'הפרלמנט' הפלסטיני שהוקם באבו דיס נמצא פחות מ־50 מטר משכונת קדמת ציון".
על התוכנית שבה ידונו בוועדה המחוזית חתום האדריכל קרלוס פרוס. לפי תוכנית המתאר של ירושלים, שלא הופקדה מעולם ולכן אין לה תוקף, נמצא שטח התוכנית ברובו בייעוד מגורים עירוני. במערב התוכנית עתיד לעבור, במנהרה, כביש טבעת עירוני, שאושר בוועדות התכנון, אך אין צפי לגבי מימושו.
בדיון הוועדה המחוזית ב־11.9 הוחלט לאפשר את קידומה של התוכנית תחת סייגים. "הוועדה התרשמה שהתוכנית, בכפוף לתיקונים, תואמת את מדיניות התכנון של הוועדה בהתאם לסימון מרבית השטח הכלול בתוכנית כאזור מגורים עירוני מוצע בתוכנית מתאר 2000, ואשר מציעה פיתוח של חטיבת שטח לשכונת מגורים בכפוף לאילוצים ביטחוניים". הוועדה התנתה את מימוש התוכנית באישור של משרד הביטחון, וקידום דרכי גישה. כלומר, לא ניתן יהיה ליישמה בבת אחת, אלא בשלבים.
"אין מסר ברור מזה"
יוני מזרחי מ"שלום עכשיו" אמר כי "התנחלות קדמת ציון ממוקמת באחד מהשטחים הריקים הבודדים האחרונים שנותרו בלב מזרח ירושלים. המקום מוקף מכל עבר בשכונות פלסטיניות צפופות, הוא צמוד לחומת ההפרדה ונמצא בשכנות לבניין שיועד בעבר לשמש כבית הפרלמנט הפלסטיני. אין מסר ברור מזה: ממשלת ישראל פועלת בכל האמצעים להפוך את ישראל ממדינה יהודית ודמוקרטית, למדינה דו לאומית ואפרטהיידיסטית".
מעמותת "עיר עמים" נמסר כי "מיקום התוכנית לאורך גבולה המזרחי של ירושלים המזרחית מצביע בבירור כי היא מונעת משיקולים גיאו־פוליטיים אסטרטגיים. למימושה השלכות הרסניות עבור עשרות אלפי הפלסטינים המתגוררים באזור. ישראל מקדמת עשרות אלפי יחידות דיור ליהודים במזרח ירושלים מדי שנה, בעוד היא שוללת באופן מערכתי מהפלסטינים את אותן זכויות דיור, והכל במטרה לדחוק אותם מירושלים המזרחית ולהשפיע בצורה גסה ומלאכותית על המאזן הדמוגרפי בעיר".
