פרשנותהפיל שנמצא בחדר המועצה לתכנון: הארנונה העירונית
פרשנות
הפיל שנמצא בחדר המועצה לתכנון: הארנונה העירונית
תעריפי הארנונה למגורים לא מכסים את העלויות של השירותים שמשקי הבית צורכים מהעיריות. לרשויות אין אינטרס לקלוט עוד תושבים, ולקדם תוכניות של התחדשות עירונית
בדיון היום יופיע פיל שאסור שייעלם מאחורי שולחן האליפסה הענק של מליאת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הפיל הוא שיטת הארנונה שהשלטון המקומי והממשלה מסרבים לתקן אף שהיא מעוותת ובין היתר מובילה להתנצחויות ארוכות שנים באשר לתוכניות בנייה כמו תמ"א 38.
איילת שקד ואנשיה הקדישו שעות למשא ומתן עם ראשי השלטון המקומי החברים במועצה הארצית לתכנון ובנייה רק כדי שיסכימו להאריך את תוקף התוכנית הזו בשנה אחת. ברובד הגלוי זה מבטא כמובן חוסר אמון של ראשי הערים בשלטון המרכזי ובהבטחות של הפוליטיקאים שבראשו. כי מי ערב לכך שבשנה הבאה לא יבקשו שוב להאריך את התוכנית רק בעוד שנה אחת ודי?!
הרובד העמוק של המחלוקת הזו קשור לאחד המנגנונים החשובים בכלכלה המודרנית ובפסיכולוגיה - תמריצים. התעריף הממוצע של ארנונה למגורים עומד על 49 שקל למ"ר לשנה, בעוד שעבור משרדים ומסחר הוא 174 שקל למ"ר.
תעריפי הארנונה למגורים פשוט לא מכסים את העלויות של השירותים שמשקי הבית צורכים מהעיריות - ממוסדות חינוך, דרך תברואה, ועד תרבות ורווחה. פרויקטים של תמ"א 38 מייצרים רעש, אבק, פקקים ולכלוך בלב העיר, תמיד יש שכנים שמתנגדים להם ומאשימים את ראש העיר. כל זאת רק כדי לקלוט עוד משפחות שיגדילו את הוצאות העירייה. עם כאלה תמריצים לא פלא שיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה נדרש להקדיש שעות במשא ומתן ובהסברים.
יש לכך פתרון פשוט - הגדלה משמעותית של תשלומי הארנונה למגורים. במשרד האוצר ניסו לקדם רפורמה הדרגתית שכזו, אך היא נבלמה אצל הפוליטיקאים. ראשי הערים וגם שרים בממשלה לא מוכנים להסתכן בכך שתדבק בהם התדמית של מי שאחראים להגדלת עול המסים.
היטלי השבחה שעליהם נאבקים ראשי השלטון המקומי, מספקים מענה חלקי לצרה הזאת משום שהם לא חלק מהתקציב השוטף. הם יאפשרו להקים תשתיות לקליטת התושבים החדשים, אך לא מקנים פתרון לטווח ארוך.
היום מתמקדים מאמצי הממשלה בבנייה בשטח פתוח על קרקע בבעלות מדינה. שיווק הקרקעות האלה ליזמים מניב למדינה כסף שמאפשר לה להעביר תקציבי עתק לרשויות מקומיות באמצעות הסכמי גג. כך הממשלה מרככת את התנגדות ראשי הערים לבנייה.
לעומת זאת, בהתחדשות עירונית למדינה אין הכנסות ישירות ממכירת הקרקע ולכן היכולת שלה לשלם לערים מצומצמת. המשמעות היא כי עד שלא יימצא מנגנון תמריצים חדש שיעודד ערים לבנות בהליכים של התחדשות עירונית ולקלוט עוד תושבים, הממשלה תעודד עוד בנייה על שטחים פתוחים.
