בלעדיבגלל BDS? רדימיקס מכרה פעילותה בשטחים
בלעדי
בגלל BDS? רדימיקס מכרה פעילותה בשטחים
החברה מכרה את מפעלי הבטון בעטרות ובמישור אדומים, ברקע ללחץ של קמפיין החרם, אך היא ממשיכה לנהל את הפעילות שם. המנכ”ל: “היינו צריכים כסף, אז מכרנו”
חברת רדימיקס מכרה את מפעלי הבטון שלה בעטרות ובמישור אדומים לחברת “עתיד הבטון”, הנמצאת בידי הקבלן עמירם סיון ורעייתו רותי סיון, כך נודע ל"כלכליסט". לפי מסמכי רישום הבעלות, המכירה בוצעה סביב אוקטובר 2021. עמירם סיון, בעל חברה הנושאת את שמו, פועל בישראל ביזמות ובבנייה ציבורית, לצד פעילות יזמית בפולין.
רדימיקס מכרה את שני מפעלי הבטון כשברקע לחצים עזים שקמפיין החרם על ישראל BDS הפעיל על הבעלים של רדימיקס, התאגיד המקסיקני CEMEX. באתר הרשמי של BDS מוצגת עמדתו בנוגע לפעילות CEMEX בשטחים, ונכתב כי המלט והבטון “משמשים לבניית התנחלויות בלתי חוקיות ושימשו להקמת גדר ההפרדה”, וכן כי פעילותה של החברה באזור זה הופכת אותה ל”שותפה בפשעים שבוצעו נגד העם הפלסטיני”, שכן היא מאפשרת ל”מדיניות הכיבוש הישראלית בשטחים להימשך”. בהמשך הדברים סיפקו אנשי ה־BDS דוגמאות לתאגידי ענק שנכנעו ללחצים והפסיקו את פעילותם בשטחים, ובהם החברות אורנג' וואוליה.
1 צפייה בגלריה
מפעל הבטון במישור אדומים. למרות הצורך של החברה במזומנים, המנכ”ל מודה כי שני המפעלים בשטחים הם היחידים שנמכרו בישראל בשנה האחרונה
(צילום: עמית שאבי)
בדיקת רשימת האתרים של רדימיקס בישראל (מפעלי בטון ומחצבות) מעלה כי לרדימיקס אין כעת כל פעילות מעבר לתחומי קו הירוק, ושני המפעלים בעטרות ובמישור אדומים כבר לא מוצגים באתר החברה. עם זאת, מספר דברים מעלים תהיות בדבר מהות המכירה: על תעודות המשלוח של המפעלים, שנקראים כעת “עתיד בטון”, מודפס גם שמה של רדימיקס; העובדים נותרו אלה שעבדו ברדימיקס; והמנהל החדש שמונה לשני המפעלים ניהל בעבר מפעלים אחרים של רדימיקס.
יצחק בז’רנו, מנכ"ל ויו"ר רדימיקס, אישר ל”כלכלסט” כי החברה מכרה את שני המפעלים, אך נימק זאת בצורך להגדיל את הון החברה לטובת השקעות עתידיות, והכחיש כל קשר ללחצי ה־BDS על תאגיד CEMEX: "מימשנו נדל"ן בכל מיני מקומות בארץ, היינו צריכים כסף ומימשנו. אנחנו גדלים בהון העצמי ובהשקעות של התאגיד הבינלאומי. קנינו חברה מאשטרום ואנחנו בוחנים עוד עסקים".
אך למרות הצורך של החברה במזומנים, בז'רנו מודה כי שני המפעלים האלה הם היחידים שנמכרו בישראל בשנה האחרונה. מלבד זאת, אזורי התעסוקה בעטרות ובמישור אדומים אינם נחשבים ליקרים בהשוואה למפעלים במרכז הארץ.
בנוגע לתעודות המשלוח הנושאות את שמה של רדימיקס, אמר בז'רנו כי המכירה היא של הקרקע והמתקנים, אך ניהול הפעילות, כולל הקשר עם הלקוחות, הטכנולוגיה ובקרת האיכות — נותר בידי רדימיקס.
רדימיקס עוסקת בייצור בטון, מפעילה מחצבות וכן מחזיקה בבעלות על מפעלים למוצרי בטון. ב־2005 רכש התאגיד המקסיקני CMEX את החברה־האם ר.מ.ס.י, ומאז הוא מחזיק בחברה. התאגיד מייצר חומרי גלם ובטון לתעשיית הבנייה, הוא נסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק, ופועל ביותר מ־50 מדינות בעולם.
התחום שבו פועל התאגיד נחשב ממילא לבעייתי בהיבטים של קיימות וזיהום אוויר, ונראה כי הוא משקיע משאבים רבים בנושאים אלה כדי לשנות את תדמיתו. כך למשל מרבית הפרסומים שהוא יזם בתקופה האחרונה נוגעים לפעילות וליוזמות סביבתיות שלו, בין היתר הפחתת פליטת פחמן על ידי מעבר למשאיות בטון מונעות חשמל, מעבר לאנרגיה סולארית ועוד.
לא מדובר בפעם הראשונה שתאגיד CEMEX מתמודד עם ביקורת קשה על פעילותו מעבר לקו הירוק, אלא שבפעם האחרונה שזה קרה הוא גם נפגע מכך כלכלית. ב־8 בדצמבר 2015 פרסמה חברת הביטוח הגדולה בנורווגיה, KLP, מכתב בן שלושה עמודים, שבו היא פירטה מדוע החליטה למשוך את השקעותיה מחברת CIMEX (וכן מחברת Heidelberg Cement). הסיבה היתה הפעלה של מחצבות הפועלות בשטחי C, ש”מנצלות את משאבי הטבע של הפלסטינים בשטח כבוש ותחת חברה ישראלית”.
