מאות התנגדויות לאזור התעשייה הענק בשומרון: "התוכנית הפוגענית ביותר המקודמת במרכז"
מאות התנגדויות לאזור התעשייה הענק בשומרון: "התוכנית הפוגענית ביותר המקודמת במרכז"
הוועדה המחוזית לתכנון מעבר לקו הירוק תחל לדון השבוע ב-280 ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית "שער השומרון", המציעה לבנות אזור תעשייה שכמעט משתווה בגודלו לשטח העיר גבעתיים על שטחי טבע וחקלאות. פלסטינים מהכפרים השכנים טוענים כי הם בעלי הקרקע. החברה להגנת הטבע: "השלכות הרסניות ובלתי הפיכות"
הוועדה המחוזית לתכנון הערים, הכפרים והמבנים, שהיא הזרוע של מינהל התכנון מעבר לקו הירוק, תדון בישיבותיה הקרובות (החל מיום רביעי) ב-280 ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית אזור התעשייה "שער שומרון", שהופקדה ביוני 2023.
התוכנית מציעה הקמת בינוי על שטחי טבע וחקלאות בהיקף של 2,700 דונם - שטח שקרוב בגודלו לשטחה של העיר גבעתיים (3,200 דונם) - ממזרח לראש העין ומעבר לקו הירוק. התוכנית היא יוזמה של המינהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון, וחתומה עליה האדריכלית אדריאנה דביר.
התוכנית ממוקמת באזור נחל רבה, אחד מארבעת יובליו של נחל ירקון וחלק ממסדרון אקולוגי ייחודי. תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35 מתייחסת לאותם אזורים פתוחים, מסדרונות אקולוגיים ושטחים טבעיים ומגבילה בהם את הפיתוח. גם אזור נחל רבה מופיע בתוכנית המתאר הארצית, אך הסמכות של התמ"א נעצרת במזרח ראש העין, בקו הירוק.
לתוכנית הגישו התנגדויות ארגונים מתחומים שונים. כך למשל, בהתנגדות שעליה חתומות בין היתר האגודה לזכויות האזרח, רופאים למען זכויות אדם ויש דין, נטען שהתוכנית היא הפרה של הדין הבינלאומי: "בפועל יוצרת התוכנית רצף בנייה ישראלי-יהודי לאורך כביש 5 משני צדיו. לפי הנחות התוכנית, הזיקה של רצף בנייה זה היא למטרופולין ת"א ולישראל. על כן, זהו סיפוח בפועל של השטח לישראל".
עוד טוענים הארגונים כי הקמת אזור התעסוקה מעבר לקו הירוק תפגע בתקבולי היישובים הקיימים בתחום מדינת ישראל: "מכיני התוכנית לא מסתירים שאחת ממטרותיה היא לייצר תקבולי ארנונה עבור המועצות המקומיות אורנית, אלקנה ושער השומרון והמועצה האזורית שומרון. ואולם, אלה מצויות באשכולות 8 ו-7 בהתאמה. למרות זאת, תעריפי הארנונה בהן נמוכים באופן משמעותי מהתעריפים בכפר-קאסם (אשכול חברתי-כלכלי 3), פתח תקווה, ראש העין וחבל מודיעין (אשכול חברתי-כלכלי 7). התוכנית למשוך עסקים ותקבולי ארנונה מרשויות חלשות לרשויות חזקות יותר, שגובות תעריפי ארנונה נמוכים יותר, גם מקטינה את עוגת הכנסות הארנונה הכללית וגם יוצרת אי-צדק חלוקתי".
התנגדות החברה להגנת הטבע מתמקדת בהרס המסדרון האקולוגי: "השטח בו מקודמת התוכנית להקמת אזור תעשייה שער השומרון הוא מרחב המשתייך לשטחים בעלי הערכיות הגבוהה ביותר בהיבטים של טבע ונוף במרכז ארץ ישראל, הכולל אוכלוסיית צבאים גדולה ומפותחת במיוחד, ומגוון גדול ביותר של יונקים, ציפורים ובעלי חיים נוספים. שטח התוכנית הכלול בתחום יו"ש, בין הקו הירוק לגדר ההפרדה, הוא חוליה מקשרת הכרחית ויחידה של גבעות טבעיות המאפשרות את רצף המסדרון האקולוגי הארצי. פיתוח של אלפי דונמים טבעיים במרחב הזה הוא בעל השלכות הרסניות ובלתי הפיכות על אזור המרכז. גם בראייה ארצית, התוכנית מאיימת לחסום לחלוטין את רצף המסדרון האקולוגי הארצי הגדול והחשוב ביותר במרכז הארץ, בחלקה המזרחי, ולנתק את הרצף האקולוגי בין צפון הארץ לדרומה. לתפיסתנו, זאת התוכנית הפוגענית ביותר המקודמת כיום באזור המרכז".
1 צפייה בגלריה
פריחה בנחל רבה. "פגיעה חמורה אפשרית באתרים וממצאים ארכיאולוגים והיסטוריים"
(צילום: משה פרלמוטר, החברה להגנת הטבע)
חוות הדעת של הארכיאולוגים פרופ' רמי גרינברג וד"ר חמי שיף מטעם ארגון "עמק שווה", הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי, מתמקדת בערכי המורשת הבנויה של אתר התוכנית: "לאור החשיבות הארכיאולוגית הגדולה של המרחב, לאור העובדה שבאזור כבר קיים אזור תעשייה נוסף, שהוביל בזמנו להרס ארכיאולוגי, ולאור הדין הבינלאומי בתחום המורשת, אנו מבקשים להביא את התנגדותנו להמשך קידום התוכנית ולגניזתה על מנת לשמור מפני פגיעה חמורה אפשרית באתרים וממצאים ארכיאולוגים והיסטוריים אשר מנוגדת לעקרונות המקובלים לפיתוח מרחבי רווי עתיקות וכן לדין הבינלאומי המחייב שמירתם של אתרים הנמצאים בשטח המצוי בתפיסה לוחמתית. חשיבותו הארכיאולוגית וההיסטורית של השטח מחייבת את שמירתו עבור המשך הלימוד אודות צפונות הארץ".
עמותת "תנו לחיות לחיות" ממקדת את ההתנגדות שלה בפגיעה הצפויה בבעלי החיים בשטח: "האדמות עליהן מתוכנן אזור התעשייה הן כיום גבעות טרשיות, מחורצות בוואדיות, שנשמרו במצבן הטבעי, ושמתקיימות בהן מערכות אקולוגיות איכותיות ומתפקדות. זהו מקום מחיה איכותי ובית בלעדי לאינספור בעלי חיים קטנים וגדולים מעשרות רבות של מינים. הם תושבי המקום. הם בעליו האמיתיים. הם שחיים בו ומחיים אותו. למרות הפגיעה הקשה בחיות הבר, תסקיר ההשפעה על הסביבה אינו מביא נתונים בסיסיים על מספרי בעלי החיים בשטח, ועל הגורל שצפוי להם בעקבות התוכנית".
מרבית ההתנגדויות לתוכנית הן של תושבים מיישובים שכנים, ערבים ויהודים. עזמי עבד אל כרים סקר שקייר מהכפר א-זאוויה ליד טול כרם טוען בהתנגדות ששלח עם נוספים כי "בתוכנית נטען כי בעל הקרקע הכלולה בה הוא הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון. בכל הכבוד, טענה זו אינה נכונה. הבעלים של הקרקע הם פלסטינים תושבי הכפרים א-זאוויה, עזון עתמה וכו'". עוד הם טוענים כי "התוכנית מהווה דוגמה לשימוש לרעה בכלי התכנוני והפיתוח המרחבי על מנת שבאמצעותם יועברו משאבי קרקע ומשאבים אחרים מידי האוכלוסיה המקומית הפלסטינית לידי הכח הכובש".
