בתוך שנתיים: זינוק של 59% בתלונות על התחדשות עירונית
בתוך שנתיים: זינוק של 59% בתלונות על התחדשות עירונית
במשך חמש שנים הוגשו לטיפול הממונה על פניות הדיירים 340 תלונות, כך נודע לכלכליסט. מרבית התלונות נגד היזמים ועורכי הדין המעורבים בפרויקטים
מוסד הממונה על פניות הדיירים במשרד השיכון קיים ארבע וחצי שנים. בזמן הזה הוגשו לטיפולו 340 תלונות הנוגעות לתחום ההתחדשות העירונית, כך עולה מנתונים שהועברו ל"כלכליסט" בהמשך לבקשת חופש מידע שהוגשה על ידי עוה"ד סיגל שפירא וגבריאל שגיא ממשרד ארנון, תדמור־לוי.
הממונה על פניות הדיירים הוא גוף הפועל במסגרת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ואת התפקיד ממלאת כיום עו"ד תמר עדיאל־זכאי. תפקידו בפועל הוא לברר פניות של דיירים בעניינים הנוגעים למיזמי התחדשות עירונית.
הגוף הוקם בעקבות מספר נמוך של פרויקטים להתחדשות עירונית שהבשילו לכדי בנייה: כמעט לכל פרויקט שהחלו לקדם היו הבעיות שלו, חלקן בעיות מורכבות שפתרונן ארך זמן רב, אם בכלל, אך בחלק מהמקרים אלה בעיות שסמכות מקצועית יכולה לפתור. בין הנושאים שהממונה מטפלת בהם: התנהגות היזמים והדיירים, האם הופעלו לחצים בלתי סבירים כדי לממש את הפרויקט, והאם המארגן פעל על פי חוק. בסמכות הממונה גם לקבוע האם הסכם תקף ואפילו לבטל עסקת פינוי־בינוי או לבטל הערת אזהרה. מאחר שבפרויקטים רבים אלה אוכלוסיות חלשות, הפנייה אל הממונה פשוטה וניתן לבצע אותה באופן מקוון ועצמאי.
1 צפייה בגלריה
הממונה על פניות הדיירים עו"ד תמר עדיאל־זכאי. סמכות לבטל עסקת פינוי־בינוי
(צילום: אולפן כלכליסט)
על פי חוק, על הממונה לפרסם את כלל החלטותיה, אך עד כה פורסמו רק 33 החלטות. בשל כך הוגשה הבקשה לחופש המידע והנתונים שהתקבלו נותחו על ידי עוה"ד שפירא ושגיא. לדברי עו"ד שגיא, לכל החלטה שמתקבלת יש ערך עבור מי שעוסק בתחום. "לכן דרשנו לקבל את מלוא ההחלטות, במיוחד כאשר הממונה על פניות דיירים צוברת עוד ועוד סמכויות".
הנתונים שהתקבלו מצביעים על עלייה במספר הפניות במשך השנים: ב־2020 הוגשו 47 פניות, ב־2021 זינק מספרן ל־80, גידול של 41%, וב־2022 ל־98 פניות, גידול של עוד 18%. בפילוח לפי ערים, תל אביב היא השיאנית עם 53 פניות, אחריה ירושלים עם 41 פניות, ברמת גן הוגשו 28 פניות וברחובות 27 פניות.
פילוח נוסף בדק נגד מי הוגשו הפניות, והוא מצא כי מרבית (54%) מהתלונות הוגשו נגד יזמים, שיעור הפניות השני בגודלו (18%) הוא נגד עורכי הדין, ורק 10% מהפניות לממונה הוגשו נגד המארגנים, זאת בניגוד לתדמית הרווחת בענף, ולפיה המארגנים, חלקם "מאכערים" לא מקצועיים — הם המקור לחלק גדול מהבעיות. בפילוח לפי סוג המיזם שבגינו הוגשה הפנייה, ניתן לראות כי 71% מהפניות נוגעות לפרויקטים של פינוי־בינוי, ורק 26% נוגעים לפרויקטים של תמ"א 38.
כמו כן, 72 פניות (21%) הוגדרו על ידי הממונה כפניות סרק. מאז שנת 2018 הספיקה הממונה לסגור 242 פניות (71%), ו־98 (29%) מהפניות נותרו פתוחות. הממונה קיבלה החלטה בנוגע ל־133 פניות, מתוכן 89 נדחו על הסף. בנוגע לפניות שלגביהן לא התקבלה החלטה, 95 עדיין נמצאות בבירור, אך על חלקן נכתב כי הבירור התייתר, הושגה פשרה, העסקה בוטלה או שהפנייה בוטלה. בכל אחד מהמקרים מדובר בפניות בודדות.
מהרשות להתחדשות עירונית נמסר בתגובה: "נתוני הבדיקה המוצגת בכתבה סווגו באופן שאינו מאפשר לדעת באילו פניות מדובר, ולכן לא נוכל להתייחס אליהם. יתרונות מוסד הממונה מתבטאים בנגישות ההליך, פשטות הפנייה, העדר הצורך במימון של ייעוץ משפטי ושל תשלום אגרה. אם בעבר האפשרות היחידה שעמדה בפני בעל דירה היתה פנייה לביהמ"ש, היום באפשרותו לפנות לממונה".
