"לא יודעים להחזיק פטיש": הקבלנים מתלוננים על פועלי הבניין מהודו
"לא יודעים להחזיק פטיש": הקבלנים מתלוננים על פועלי הבניין מהודו
נציגת משרד השיכון אישרה במהלך דיון בוועדה שהתקיימה בכנסת בנושא העובדים הזרים, כי קבלנים שהחלו לעבוד עם הודים שהגיעו לאחרונה לישראל מתקשים לעשות זאת; יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו, ביקש לבדוק האם נפל פגם בבחינות שבוצעו בהודו
דיון שהתנהל בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ אליהו רביבו הוסט במהלכו מהנושא המרכזי - מעקב על הגעתם של העובדים הזרים לישראל - לדיון משני אך חשוב, כאשר התברר על ידי מספר נוכחים בדיון כי מתקבלים דיווחים מהשטח על בעיות מקצועיות של העובדים ההודים.
ארז, בעלים של חברת ביצוע בדרום הארץ, סיפר בדיון כי לפני המלחמה העסיק כ-80 עובדים פלסטינים, וכשהפרויקטים נתקעו החליט לנסות את העובדים מהודו. "יש לי מחסור בידיים עובדות, אבל העובדים ההודים לא יודעים לעבוד. זה לא בהכרח עניין של שפה, עובד מקצועי יודע לקרוא תוכנית ולצאת לעבוד, הבניין הוא שפה בינלאומית. הבעיה שחלקם לא מקצועיים, זה ברמה שהם לא יודעים איך להחזיק פטיש". ארז הוסיף, כי כיום הוא עובד עם 8 עובדים ממולדובה והודי אחד. לדבריו, "קלטתי 22 עובדים הודים מתאגידים ולא השארתי אותם, אחרי יום וחצי באתר זה היה ברור שהם לא יודעים לבצע את העבודה".
בעל תאגיד כוח אדם שנכח בדיון הוסיף כי "יש כאן בעיה שורשית, הקבלנים אומרים לי שהם לא מתאימים, הגיעו עובדים שמדברים בשישה ניבים. הם לא מתקשרים, זה אירוע בטיחותי, הם עולים לקומות גבוהות. יש כאן אנשים שהם לא אנשי מקצוע וחלקם נותרו ללא דרישה מהמעסיקים, הם יושבים בדירה שאני מממן ועולים לי כסף".
במהלך הדיון, אישרה מיכל ארן מנהלת אגף בכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד השיכון, כי גם אליהם הגיעו דיווחי קבלנים על בעיות מקצועיות בקרב העובדים ההודים. ארן ורביבו ניסו להגיע לשורש הבעיה, וארן העריכה כי הבעיה טמונה בהסכמים עם חברות היישום בהודו, זאת מאחר שעיקר התלונות שהגיעו אליהם נגעו לעובדים שהגיעו במסגרת ההסכמים הבילטראליים. "אני חושבת שההבדל הוא שאצל התאגידים יש חברות שיודעות איך להביא את העובדים שלהן. ככל הנראה הבעיה היא ספק כוח האדם שמביא את המועמדים הפוטנציאלים למיונים".
למרות הדיווחים שהגיעו ממספר נוכחים בדיון, הסתמן במהלך הדיון, כי המדינה טרם מיפתה את הנושא ואין בשלב זה הערכה להיקף העובדים הבלתי מקצועיים שהגיעו לישראל ולסיבה שהובילה להגעתם. ח"כ רביבו אמר כי יש לבדוק את איכות המבחנים שבוצעו בהודו על ידי הנציגים הישראלים, והציע לבחון האם מדובר בתקלה רוחבית שנובעת מיכולת המיון של הצוות המקצועי שנשלח להודו מישראל.
לסיכום אמר ח"כ רביבו: "אני קורא לכל התאגידים והקבלנים שמעסיקים עובדים זרים שאינם מקצועיים לפנות למשרד השיכון. אנחנו נבדוק את המיון שלהם ואת התפקוד שלהם בשטח. יש לבחון מה האחריות של מי שמיין עובדים במידה ועשה זאת בצורה לא מקצועית וגרם לכך שיגיעו לכאן עובדים לא מקצועיים".
משבר העובדים בענף הבנייה הוא מהחמורים שידע הענף שנמצא גם כעת, שמונה חודשים לאחר פרוץ המלחמה במחסור של כ-80 אלף עובדים, מרביתם בעבודות הרטובות (טיח, תפסנות, ריצוף וכו'). המחסור נוצר עקב הנחית הממשלה שלא להכניס לישראל את העובדים הפלסטינים, אך בשל אוזלת היד של המדינה בהבאת עובדים זרים מחו"ל, הענף נותר ללא עובדים.
בשבוע האחרון דיווחו ברשות האוכלוסין וההגירה כי נכנסו לישראל במהלך השבוע האחרון כ-2,000 עובדים הודים. לפי נתוני משרד השיכון, קודם להגעתם של העובדים הללו נכנסו לישראל 5,068 עובדים חדשים, מתוכם 2,850 שנכנסו במסלול הפרטי ו-2,218 שנכנסו לישראל במסגרת המסלול הבילטרלי. מלבד הודו הגיעו עובדים מסרי לנקה, אוזבקיסטן ומולדובה, אך כעת עיקר המאמצים מנותבים להבאת עובדים הודים.
