"החטא הקדמון של נהריה הוא ששמו בה מפעלים ובית קברות על חוף הים"
"החטא הקדמון של נהריה הוא ששמו בה מפעלים ובית קברות על חוף הים"
לאחר ההודעה על סגירת מפעל להבים בנהריה ופיטורי 900 עובדיו, ראש מחלקת התכנון בעירייה שואף לשנות את ייעוד שטח המפעל, ברוח תוכנית התחדשות ציר הגעתון
"נכון שכשמפעל כמו להבים נסגר זה מקשה על המצב, אבל אני מאמין ששטח כזה צריך לשנות ייעוד", אמר ל"כלכליסט" רוני לוי, ראש מחלקת תכנון בעיריית נהריה. הדברים נאמרים כמה ימים לאחר ההודעה על סגירת מפעל להבים ופיטורי 900 עובדיו, ועל רקע קידום תוכנית התחדשות לעיר ששמה דגש על שטחי מסחר. "החטא הקדמון של נהריה הוא ששמו בה מפעלים ובית קברות על חוף הים. כל רצועת החוף של ברצלונה היתה פעם רצועת תעשייה כבדה, ויום אחד החליטו לעשות שם שינוי, ובאופן יזום עשו שינוי ייעוד ומצאו אתרים אחרים למבני תעסוקה. יש פה אוכלוסייה טובה ואיכותית, שנוסעת היום למעלה משעה מחוץ לנהריה".
על פי תוכנית ההתחדשות, באזור בית החולים יפותח מוקד תעסוקה גדול וציר הגעתון האינטנסיבי יימשך מזרחה עד בית החולים. "בכל מדינת ישראל אין אירוע כזה. זה לא הירקון או נחל לכיש. הגעתון חוצה את מרכז העיר, הוא מרכז העניינים, וגורם אחת לכמה שנים להצפה, שגורמת, במקרה הטוב, לנזק ברכוש". להתחדשות ממשק הנחל עם העיר יש קשר ישיר לפיתוח המרחב העירוני הבנוי והפתוח. "גם אם המדינה תכניס את היד לכיס, אנחנו צריכים את העצמת הזכויות משני צדי הגעתון והיטלי ההשבחה למימוש התוכנית", אמר לוי.
איתי שפרן ממכון גיאוקרטוגרפיה אומר כי לעיר פוטנציאל לא ממומש: "נהריה נמצאת במיקום מצוין ונהנית מביקוש למגורים בזכות איכות החיים, אבל בעיקר בזכות הטבות המס. יש לה יתרונות של חיבור למערכות הסעה ארציות, אך מצד שני אין בה מספיק מקומות תעסוקה. העיר היא מרחב תיירותי מבוזבז. יש משאבי חוף ונחל שזורם במרכז העיר ומע"ר שלא מצליח להתרומם".
השבוע הוכרזו האדריכלים הזוכים בתחרות לתכנון שדרות הגעתון, הציר המסחרי הראשי של נהריה. ההצעה שנבחרה במקום הראשון היא של משרדי האדריכלים Studio Sabra, סטודיו תאו ולבנט אדריכלים. אדריכלית הנוף רוני גורן, ממשרד תאו: "הפרויקט שלנו מציע פארק ליניארי לאורך נחל הגעתון שמאחה את כל חלקי העיר, משכונת המזרח עד לים במערב. הפרויקט כולל התחדשות עירונית לאורך כל תוואי הגעתון".
נהריה מתמודדת עם פיצול שנכפה עליה בגלל המעבר של כביש 4 במרכזה. "רחוב הגעתון הוא אחד הרחובות הכי מוצלחים במדינת ישראל מבחינת הכנסות בעלי העסקים", מוסיף לוי, "אפילו יותר משדרות רוטשילד בתל אביב. זה קודש הקודשים של העיר. מצד שני העיר סובלת מהנחל. כרגע הוא מטרד. זו תעלה מבוטנת. אני מאמין שניתן לקחת את המרחב הזה כדי שיהפוך למרחב ציבורי אמיתי. כשאתה עובר לאורך הגעתון, אתה רואה בנייה בגובה נמוך יחסית. אבל למה שלא יהיה פה סיטי אמיתי, אינטנסיבי? הרי אנחנו במרחק הליכה מתחנת רכבת, מתחנת אוטובוסים. אין שום סיבה שבמרכז העיר לא יהיו מוקדי תעסוקה משמעותיים. יש פה מרכז עיר שיודע לקבל את זה. ההצעה הזוכה בתחרות הופכת את הנחל למרחב ציבורי אמיתי כמו שדרות רוטשילד בתל אביב. כבר יש לנו את המימון לתוכנית".
לפני כשנה רכשה קרן ריאליטי את שטח מפעל זוגלובק, 11 דונם, לצד נחל הגעתון, בחלק המערבי של מרכז העיר, בתמורה ל־77.5 מיליון שקל. הקרן מתכננת לבנות במקום מתחם מגורים, מסחר ותעסוקה. אבישי קימלדורף, שותף ומנהל פרויקטים ראשי בקרן, אמר: "היתה לנו התלבטות בקרן אם לעבור את גבול מרכז הארץ. מיפינו את השוק בנהריה וחקרנו את התמורות שקורות בעיר בשנים האחרונות. אחרי שנה אני יכול להגיד שאנחנו מופתעים לטובה, בעיקר מהתכנון המואץ שקורה בעיר. כדי שיזם יגיע עם פרויקט משמעותי, בעיר שלא היתה בליבת הביקוש, צריך בסיס תכנוני והשקעה בתשתיות".
בעשור האחרון גדלה נהריה בממוצע בכ־1.2% בשנה, שזה קצב גידול נמוך מקצב גידול האוכלוסייה היהודית בישראל, העומד על 1.9% בשנה. עם זאת, ההערכה היא כי על רקע ההאצה בבנייה החדשה למגורים יהיה גם גידול משמעותי של האוכלוסייה. לפי אתר יד 2, בארבע השנים האחרונות הביקוש לדירות 4 חדרים להשכרה גדל אך ההיצע קטן ב־28%. המחיר של דירות 4 חדרים בעיר עלה ב־15%, פחות מהממוצע הארצי שעמד על 19.8%.
התחרות לתכנון מרחב נחל הגעתון היא יוזמה של עיריית נהריה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, מרכז אגמא לאגני היקוות ונחלים, תוכנית 'העירה' בתמיכת קרן ברכה והתאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל.
