הפטור מהיטל השבחה לכנסייה ברמלה מעורר הדים: "יפגע בקופת הרשויות המקומיות"
הפטור מהיטל השבחה לכנסייה ברמלה מעורר הדים: "יפגע בקופת הרשויות המקומיות"
עורכי דין מתחום הנדל"ן טוענים שהפטור שקיבלה הכנסייה האוונגלית אפיסקופלית עלול לגרום לכך שמלכ"רים המחזיקים ברכוש רב יהפכו ליזמים. עו"ד שחר בן עמי: "המשמעות של פסק הדין היא שמוסדות ציבור יוכלו ליזום ולהקים מיזמים מסחריים, למשל קניונים ובנייני משרדים, כדי למכור אותם ברווח בלי לשלם היטל השבחה"
פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שפטר את הכנסייה האוונגלית אפיסקופלית מהיטל השבחה על מכירת נכס בעיר רמלה - ממשיך לעורר הדים.
במדינת ישראל רשומות כ-30 אלף עמותות ברשם העמותות שבמשרד המשפטים. עמותות אלו הן תאגידים הזוכים למעמד של מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר). עורכי דין מתחום הנדל"ן סבורים שהפטור שקיבלה הכנסייה ברמלה עלול לגרום לכך שמלכ"רים אחרים, המחזיקים ברכוש רב, יהפכו ליזמים ושטובת הציבור לא תעמוד בהכרח לנגד עיניהם. מעבר לכך עולה הטענה כי מדובר בסימן ברור לחולשת השלטון המקומי, שייאלץ להמשיך ולממן את המלכ"רים.
רשות מקומית יכולה לדרוש תשלום היטל השבחה בעת אישור תב"ע (תכנית בניין עיר), אישור הקלה או אישור שימוש חורג, אשר מובילים לעלייה בשווי הנכס. ההיטל עומד על 50% משווי ההשבחה. אחד המקרים שבהם ניתן פטור מהיטל השבחה הוא כשבעל הנכס הוא מוסד ציבורי שמטרתו אינה קבלת רווחים.
במקרה של העיר רמלה מדובר בחטיבת קרקע שהכנסייה קיבלה מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים וקידמה עליה תב"ע (תוכנית בניין עיר) הכוללת שינוי ייעוד משטח ציבורי לבית אבות. ב-2015 מכרה הכנסייה את חטיבת הקרקע לחברה בשם "פרימיום אקסס השקעות". בעקבות מהלך זה שלחה העירייה לכנסייה דרישה לתשלום היטל השבחה בגובה 3.05 מיליון שקל. ועדת הערר המחוזית שדנה בבקשת הכנסייה לבטל את ההיתר קיבלה את הערר וגיבה אותה גם בית המשפט המחוזי.
בשונה מגישת היועצת המשפטית לממשלה, שנדרשה לנושא, החליטה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז לתמוך בעמדת בית המשפט המחוזי, ולפטור את הכנסייה מתשלום. "סברתי כי במישור הדין המצוי התוצאה המתחייבת היא אימוץ פרשנותו של בית המשפט המחוזי, שבה מצדדת המשיבה (עיריית רמלה. ג.נ). אני סבורה כי פרשנות זו נתמכת בראש ובראשונה בלשונו הפשוטה של הסעיף. מעבר לכך עמדה זו משרתת תכליות חשובות אחרות הנוגעות לסיוע למוסדות הפועלים לטובת מטרות ציבוריות".
עו"ד שחר בן עמי, ממשרד עורכי הדין שרקון, בן עמי אשר ושות', שייצג את עיריית רמלה, סבור שמדובר בפסק דין בעייתי: "המשמעות של פסק הדין היא שמוסדות ציבור יוכלו ליזום ולהקים מיזמים מסחריים, למשל קניונים ובנייני משרדים, כדי למכור אותם ברווח בלי לשלם היטל השבחה. ייתכן שרוב הפעילות של אותה עמותה או מוסד ציבורי בכלל לא מתקיימת באותו יישוב שנתן להם את הפטור. בעיניי, יש פה נסיגה ממדיניות רבת שנים של בית המשפט העליון, שפעל לצמצם את הפטורים ולדייק אותם לתכלית הספציפית שלשמה ניתנו".
בן עמי חושש מהשלכות פסק הדין: "זה יפגע בקופת הרשויות המקומיות, וגם יעודד גופים ציבוריים, שלא מיומנים בהקמת מיזמים מסחריים, להגדיל את הסיכון שלהם וליזום מיזמים כאלה מתוך נטילת סיכונים פיננסיים. זה עלול כמובן גם להביא שרווחי המיזמים, אם יהיו כאלה, יגיעו בסופו של דבר לכיסים פרטיים באמצעות חלוקת משכורות מופרזות, ריבוי מקורבים בעמותות והפיכתה של העמותה לעסק בכסות ציבורית".
ועדת הערר המחוזית ירושלים, בראשותו של עו"ד בני זלמנוביץ', קיבלה בשנה שעברה החלטה מעניינת כשקבעה שחברה ללא כוונת רווח (מלכ"ר), גם אם היא מגדירה את עצמה כ"מוסד צדקה", לא זכאית לפטור מהיטל השבחה אם היא פועלת לקידום פרויקטים עבור קהילה מוגדרת ולא עבור כלל הציבור. ההחלטה התקבלה בעקבות ניסיון של חסידות סאטמר לקבל פטור מהיטל השבחה עבור פרויקט התחדשות עירונית בשכונת עזרת תורה בירושלים.
בשיחה עם "כלכליסט" הסביר זלמנוביץ', שפרש מתפקידו כיו"ר ועדת הערר: "מכיוון שירושלים משופעת במוסדות צדקה, חסד ותרבות, רוב הבקשות לפטור מהסעיף הזה נדונות בירושלים, מרמת הוועדה המקומית ועד ועדת הערר והלאה". לדבריו: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שאימצה את עמדת ועדת הערר ירושלים, הייתה שכדי לקבל פטור חייב להיות ייעוד הקרקע ציבורי ולא מסחרי. אנחנו סברנו שהדרישה הזאת חלה גם במימוש היתר וגם במימוש מכר. לדעתי, המשמעות העתידית של החלטת השופטת ברק היא שהגופים הזכאים לפטור יוכלו להשביח קרקע ולמכור אותה. כך למשל מלכ"ר שיש לו קרקע ששווה היום מיליון שקל ישקיע 200 אלף שקל בתכנון, ערך הקרקע יעלה באופן טבעי, והמלכ"ר יוכל למכור אותה ברווח וללא תשלום היטל השבחה".
זלמנוביץ' מציין שבירושלים יש מאות דונמים של אדמות כנסייה, כך בשכונות טלביה, רחביה וקטמון ולאורך דרך חברון. לדבריו, הפטור ייצור אי שוויון בין עמותות שייהנו ממנו לבין יזמים ואנשים פרטיים שלא יזכו לו: "אם אדם או גוף פרטי חוכר או קונה נדל"ן מהכנסייה הוא ישלם היטל השבחה. אם הכנסייה תעשה את זה, תשביח ותמכור לגוף פרטי, היא לא תשלם".
בשנת 2014 העמידה התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אף היא מלכ"ר, למכירה במכרז את בית ההארחה שבבעלותה ברחוב ש"י עגנון 28 בצפון תל אביב. עו"ד צבי שוב, שייצג את התזמורת מול דרישת העירייה לתשלום היטל השבחה, סבור שהחלטת בית המשפט העליון במקרה של הכנסייה ברמלה נכונה: "אין לי ספק שההחלטה תפגע בקופת הרשויות המקומיות, אבל אני לא חושב שתיווצר פה מגמה חדשה לחלוטין. בסופו של דבר יש פה קונפליקט בין הרשויות המקומיות ובין המדינה בשאלה מי יסייע לגופים ציבוריים. אני יוצא מנקודת מוצא שמישהו בודק את העמותות ומברר שהכספים מגיעים למטרות הגוף הציבורי. משמעות פסק הדין הדין של השופטת ברק ארז היא שמי שיישאו במימון וסיוע יהיו הוועדות המקומיות".
