בלעדיחופי בת ים על הכוונת: הוגשה בקשה להריסת מסעדת לונג ביץ'
בלעדי
חופי בת ים על הכוונת: הוגשה בקשה להריסת מסעדת לונג ביץ'
יחידת האכיפה מבקשת להרוס את המסעדה המיתולוגית בחוף הסלע למרות שמדובר בדיירים מוגנים ששוכרים את המקום מהעירייה מאז שנות ה-60 וזאת כחלק ממדיניות רחבה של ניקוי חופי העיר מבנייה לא חוקית: "זו אנדרלמוסיה לשמה"
חופי בת ים על הכוונת של המדינה. יחידת האכיפה הארצית לדיני תכנון ובנייה, הפועלת תחת משרד האוצר, מבקשת להרוס את מסעדת לונג ביץ' המיתולוגית בחוף הסלע בבת ים כחלק ממדיניות אכיפה רחבה שמטרתה "לנקות" את חופי העיר מכמות גדולה של בנייה בלתי חוקית, ו”להבטיח קיום האינטרס הציבורי בהגנה על חופי הים ונגישותם לציבור הרחב”.
בבקשה למתן צו הריסה שהגישה לאחרונה המדינה לבית משפט השלום בבת ים צוין כי בקרוב יוגשו בקשות נוספות (על פי הערכה, מדובר בחמש בקשות נוספות) למתן צווי הריסה ללא הרשעה נגד מסעדות ומבנים בחופי העיר שמופעלים ללא היתר. עוד נכתב כי העירייה איפשרה, ואף היתה מעורבת בבנייה ללא היתר, למסעדה ולעסקים נוספים בחופים לפעול זמן רב.
"טיפול במכלול התיקים בדרך של בקשות למתן צווי הריסה ללא הרשעה יכול להביא באופן מהיר ויעיל יותר להסדרה שהיא תכלית הפעילות", נכתב בבקשה. בנוגע להיקף התופעה נכתב: "עשרות מבנים ועסקים פועלים בחופי בת ים ללא היתר בנייה, ומסעדות רחבות ידיים מאכלסות את חופי הים לכל אורכם. כל זאת בלי שניתן היתר לשימושים ובניגוד לתוכניות החלות במקום". עוד צוין: "מצב הדברים בחופי בת ים, בכל הנוגע לפער שבין המצב התכנוני של הבנייה לשימושים בפועל, הוא אנדרלמוסיה לשמה". לטענת המדינה, הריסת המבנה יסייע ב"שמירת הסדר הציבורי ובמניעת מטרד לציבור, בנייה פיראטית ומניעת כדאיות בעבירה", זאת נוכח "היקף העבירה ובוטות העבירה".
מסעדת לונג ביץ' ממוקמת בקרקע של המדינה, אך העירייה מחזיקה בזכויות, שאותן היא מכרה בדמי מפתח וגובה מהנכס דמי שכירות חודשיים של 130 אלף שקל בשנה. ההסכם על רכישת המבנה בדמי מפתח נחתם ב־1964, הרוכשים המקוריים נפטרו בינתיים, וכיום המקום מוחזק ומתופעל על ידי בני משפחתם ושותף נוסף.
המבנה משתרע על 105 מ"ר, וכולל ארבע סככות בשטח של 36 מ"ר, המשמשים להפעלת מזנון/מסעדה.
לטענת המדינה, גם אם קיים בשטח גרעין בנייה חוקי של 50 מ"ר, השימוש הנוכחי בנכס לטובת מסעדה אסור, זאת לצד היעדר היתרי בנייה או היתר להרחבת המבנים. עם זאת, המדינה מודה כי בעלי המסעדה פעלו באישור העירייה, שקיבלה מהם דמי שכירות.
במהלך השנים הורחבו המבנים המקוריים, וב־1986 אף הוצא להם צו הפסקת עבודה כאשר יצקו יסודות והוצא צו הריסה לבנייה. מלבד זאת, ב־2007 הוגשה על ידי הבעלים בקשה למתן היתר ותוספת בנייה של כ־230 מ"ר, כולל שיפוץ המבנה הקיים, אך הם לא קיבלו את ההיתר המבוקש.
בעלי המסעדה, המיוצגים על ידי עו”ד משה רז־כהן, טוענים בכתב ההגנה כי מעולם לא פעלו בניגוד לחוק. לטענתם, הם רכשו את הזכויות על הנכס בדמי מפתח ומאז מקפידים לשלם את דמי השכירות לעירייה, בהתאם לדרישתה ולהסכמתה. עוד הם טוענים כי בניגוד לטענת המדינה, למבנה יש היתר בנייה, וכי לא הוכחה כל פגיעה באינטרס הציבורי, וכי משך הזמן שחלף מאז הקמת המבנה הוא שיקול משמעותי שיש להביא אותו בחשבון בבקשה לצו הריסה.
מעיריית בת ים נמסר: “לאחר שנים של אי־אכיפה לקחה הרשות פיקוד על האכיפה בחוף הים ופועלת להסרת עבירות הבנייה שהוספו עם השנים ללא היתרים. במשך עשרות שנים שרר אי־סדר בכל הנעשה בחופים. כיום הנהלת העיר הנוכחית פועלת רבות להסדיר את הנושא, אך בכוונתנו לעשות זאת בשמירה על בעלי העסקים ובסיוע להם”.
עו"ד משה רז כהן, המייצג בהליכים את בעלי המסעדה: "הפרשיה מקוממת במיוחד שכן הבעלים רכשו בדמי מפתח מהרשות הציבורית את הזכויות המוגנות. מעמדו של דייר מוגן קרוב מאד למעמד בעלים, ששילם סכומי עתק והשקיע וביסס את המוניטין ואת האת העסק בהסתמך על זכות הדיירות המוגנת. מכיוון שלא ניתן לפנות בעל זכות, נוקטות הרשויות בתכסיסנות, כשמצד אחד מבקשות צו הריסה מנהלי, שאינו מתאים לנסיבות ומהצד השני מנסות לבסס עילת פינוי נגד דייר מוגן".
