תוכנית כיכר אתרים מגיעה לשלב ההתנגדויות: טענה לגזל שטחי ציבור
תוכנית כיכר אתרים מגיעה לשלב ההתנגדויות: טענה לגזל שטחי ציבור
תושבים המתנגדים לתוכנית מנהלים מאבק נגדה ובין היתר טוענים לפגיעה במרחב הציבורי והפיכתו לשטח פרטי; ההערכה היא כי ההתנגדות תוכרע רק בוועדת הערר המחוזית
המלחמה על כיכר אתרים בתל אביב מגיעה לשלב ההתנגדויות. אחרי שלפני כשנה אישרו להפקיד את התוכנית להקמת מגדלים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, כעת הוגשו לתוכנית כמה התנגדויות על ידי מלונות בסביבת הכיכר וכן התנגדות של תושבים המאוגדים תחת עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים".
מדובר באחת התוכניות הבולטות בהתנגדות שהיא מייצרת מצד התושבים, בעיקר בשל מיקומה, באחד המוקדים המוכרים וההומים בתל אביב. שטח הכיכר הוא שטח פרטי בחלקו, ולכן לתושבים ברור כי לא ניתן יהיה למנוע את הבנייה, אך לצד זאת הם חוששים לפגיעה בזיקת הציבור אל החוף והים.
התוכנית שאושרה להפקדה תאפשר את הריסת כיכר אתרים ומלון מרינה וביטול שיקוע הכביש. במקומם ייבנו שני מגדלים בני 25 קומות ובניין שבו 6.5 קומות ובהם יוקמו 220 דירות ו־300 חדרי מלון. היזמים של התוכנית הם קרן JTLV המחזיקה בכ־80% מהחלקות בכיכר ונצבא וספי צביאלי, שרכשו את החניון במכרז.
מדובר בשלב נוסף ברצף ההתנגדויות, כשבשלב הראשון, לאחר הגשת התוכנית, הצליחו התושבים לזקוף לזכותם הישג משמעותי כאשר ביולי 2019 דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה את ערר היזמים ותמכה בעמדת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית להגביל את הבנייה בכיכר אתרים ל־25 קומות בניגוד לתוכנית היזמים לבנייה של מגדלים בני 40 קומות.
התנגדות התושבים המאוגדים בעמותה מנסה לתאר את העוול שנעשה לתפיסתם למרחב הציבורי. עו"ד נעם קולודני המייצג את התושבים מעריך כי ההתנגדות תידחה על ידי הוועדה המקומית והם יידרשו להגיש התנגדות גם לוועדת הערר המחוזית. עם חברי העמותה נמנים 5 אדריכלים ו־2 עורכי דין וחברים נוספים שהתאגדו לצורך הנושא.
מאירה מור גרינולד, אחת מחברי ועד העמותה, אמרה בשיחה עמה, כי היא לא מצפה שהעירייה תיקח את ההתנגדות ברצינות, אבל הם כבר נערכים להמשך המאבק. "חוסר ההיגיון התכנוני בולט מאוד בתוכנית הזו, התכסית של המגדלים והמפגעים שהם מייצרים בקו הראשון לים, במקום הכי משמעותי בתל אביב עם הקשר שלו אל הים, 10.5 דונם של שטח ציבורי נלקחים מהציבור וזה מאפשר ליזמים למקסם את זכויות הבנייה כי ככל שהשטח גדול יותר, אפשר לגזור ממנו עוד זכויות".
לטענת המתנגדים, מבוקש כאן שינוי חריג של מקרקעין משטח ציבורי פתוח (שצ"פ) לשטח פרטי פתוח (שפ"פ). הניסיון מלמד כי שטחים המוגדרים כשפ"פ אינם נמצאים דה־פקטו ברשות הציבור, והם אינם מבטיחים גישה חופשית ומלאה אליהם בכל שעות היממה. עוד נכתב, כי "בנוסף לגזלת השטח הציבורי מידי הציבור, הפיכת השצ"פ לשפ"פ מאפשרת גזירת זכויות נוספות מעל המותר, המאפשרת את בניית המגדלים האימתנית בקו הראשון לים עם כל ההשלכות השליליות על הסביבה תוך קיום מפגע נופי חמור לכל תושבי העיר".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "הוועדה המקומית תדון בכל ההתנגדויות שיתקבלו ותקבל החלטה".
