רמ"י משווקת כ-1,400 דירות בירושלים, בעירייה מתנגדים
רמ"י משווקת כ-1,400 דירות בירושלים, בעירייה מתנגדים
רמ"י הציגה את המכרזים ב-6 שכונות בירושלים כפתרון לעלייה במחירי הדיור, אך בעירייה טוענים כי מחיר המינימום יקר מדי. ראש העירייה משה ליאון: "התנאים אינם מבטאים מלחמה במחירי הדיור". עוד טענו בעירייה: "נראה כאילו ברמ"י מחפשים דווקא שטחים שבנייה בהם פוגעת באופן מיוחד בסביבה"
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעה אתמול (א') על שיווק קרקעות לבניית 1,383 דירות בשכונות מורדות משואה, רוממה, קטמונים, תלפיות, מקור חיים ואבו טור. זאת, "על רקע העלייה החריגה במחירי הדיור בעיר ירושלים והמחסור בקרקעות לבנייה", לשון ההודעה.
ההודעה עוררה את זעמה של עיריית ירושלים, שטענה כי בחלק מהמגרשים "יש רגישות סביבתית גבוהה". במכתב חריף שכתב ראש העירייה משה ליאון ליו"ר רמ"י, לשר האוצר ולשר הפנים, הוא כתב: "נראה כאילו ברמ"י מחפשים דווקא שטחים אשר בנייה בהם פוגעת באופן מיוחד בסביבה".
הרקע להודעה החריגה של רמ"י על עליית מחירי הדיור בירושלים מתייחסת לנתוני הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר, לפיהם המחירים במחוז ירושלים עלו בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-1.6%, בניגוד למגמה הארצית ששיקפה ירידה קלה. לא מדובר רק במחירים - העיר ירושלים מובילה בכמות הדירות שנמכרו בחודשים ספטמבר-נובמבר 2023. כך, נמכרו בירושלים 526 דירות, לעומת 291 באשדוד, 234 באשקלון ו-214 בתל אביב.
המכרזים שהוציאה רמ"י לשיווק הם מכרזי ייזום, כלומר, רמ"י משווקת מגרשים שעדיין אין עליהם תב"ע (תוכנית בניין עיר). היזמים שזוכים במכרז לוקחים על עצמם לבצע את כל המטלות, החל מהתכנון ועד לבנייה. רק 27 דירות במכרז בשכונת מקור חיים הן במכרז "רגיל", וגם שם, מדובר בקרקע בבעלות משותפת. לאור העובדה שהכנת תב"ע במדינת ישראל אורכת זמן רב, המשמעות היא שמימוש הבנייה של כל ששת המכרזים יכול לקחת שנים רבות.
המכרז לבניית 500 דירות במורדות משואה עורר את זעמו של ליאון, והוא הבהיר כי הוא מתנגד ליוזמה לבניית שכונת מגורים חדשה על שטח שייעודו הוא יער: "פרסום המכרז החדש על ידי רמ"י מהווה ניסיון התנקשות מיותר בטבע ובסביבה. מדובר באחד האזורים החשובים והרגישים בעיר והוא יישאר ירוק ופתוח. לא נאפשר לשנות את הייעוד למגורים". לגבי הבנייה בנחל רוממה, כתב ליאון: "מדובר באזור בעל רגישות סביבתית רבה, אשר על פי מדיניותנו לא נאפשר לקדם בו כל תוכנית לפיתוח ובנייה".
ליאון התריע בפני רמ"י: "הנכם נדרשים למשוך את המכרזים בכל הנוגע למורדות משואה ונחל רוממה לאלתר. אם לא תעשו כן, תיאלץ עיריית ירושלים ליידע את הציבור ואת היזמים כי מי שייגש למכרזים אלה יניח את כספו על קרן הצבי, ובכל אופן לוודא כי מדיניות העירייה שלא לאפשר קידום תוכניות אלה ידועה לכל. ירושלים, בהתאם למדיניות עליה הודענו, ואשר אותה הנך מכיר, לא תאפשר לקדם תוכניות בשטחים הפתוחים והירוקים עד למיצוי כל האפשרויות במסגרת העיר בדרך של התחדשות עירונית, ציפוף ובנייה גבוהה לאורך צירי הרכבת הקלה".
עוד תקף ליאון את מחיר המינימום של המכרזים: "לא נוכל להתעלם כי במכרז לשיווק קרקע לבניית 27 יחידות דיור (הפרסה) נקבע מחיר מינימום של כ-46 מיליון שקל - כ-2 מיליון שקל לכל יחידת דיור. תנאים אלו אינם מבטאים, בלשון המעטה, מלחמה במחירי הדיור, גם לא היקף הפרויקט, דבר המדגיש את הניתוק והניגוד בין כותרת הצעתכם לבין המכרזים עצמם".
ליוזמת רמ"י הועלתה גם התנגדות של עמותות הפועלות למען מיעוטים. האדריכלית שרי קרוניש מעמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון, מסרה כי "מדינת ישראל ממשיכה להתעלם ממשבר הדיור החריף בירושלים המזרחית. מדיניות התכנון והבנייה בעיר מוכוונת לטובת האוכלוסייה היהודית בלבד, בעוד שפלסטינים נאלצים לבנות ללא היתרים על מנת להשאר בעיר".
אביב טטרסקי, חוקר בעמותת עיר עמים הוסיף: "העירייה ביחד עם משרדי הממשלה הרלבנטיים צריכים לגבש פתרונות למצוקת הדיור החריפה של תושבי מזרח העיר. אפשר לעשות זאת באמצעות החלטה שתקצה לטובת "בני המקום" את הבנייה על קרקעות שהופקעו משכונות פלסטיניות. במקביל וועדות התכנון צריכות לקדם תוכניות מתאר ביוזמה פרטית של תושבי מזרח העיר: למשל בא-טור, סוואחרה ואל-ולאג'ה".