הערר לא עזר: רבוע כחול תשלם מיליונים על הפעלת מרכול במבנה תעשייה
הערר לא עזר: רבוע כחול תשלם מיליונים על הפעלת מרכול במבנה תעשייה
ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה דחתה ערר שהגישה החברה שבבעלות מוטי בן משה כנגד היטל השבחה על סכום של 6.3 מיליון שקל שבו חויבה
ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה מחוז מרכז דחתה לאחרונה ערר שהגישה רבוע כחול נדל"ן בבעלות מוטי בן משה כנגד היטל השבחה על סכום של 6.3 מיליון שקל שבו חויבה על ידי הוועדה המקומית רמלה. ההיטל הינו בגין מתן היתר לשימוש חורג למשך חמש שנים לסופרמרקט במבנה קיים — שייעודו הוא לתעשייה ולא למסחר. רבוע כחול השכירו את המתחם לרשת יוחננוף (שאינה קשורה למחלוקת).
במהלך הדיון טענו ברבוע כחול כי בעבר, לפני כ־14 שנים, במסגרת הליכים משפטיים שונים שהתנהלו בין הצדדים, נחתם הסכם פשרה שבמסגרתו החברה שילמה 740 אלף שקל כהיטל השבחה, כאשר בהסכם צוין כי "היטל השבחה מתייחס למימוש זכויות מלא".
ברבוע כחול טענו, כי דרישת התשלום הנוכחית של הוועדה המקומית מנוגדת להסכם הפשרה ולמעשה יש בה כפל גבייה. עוד נטען על ידי החברה, כי היא פועלת לקידום תוכנית לשינוי ייעוד של המבנה, ואולם בשל קשיים שמערימה הוועדה המקומית והתעלמות מפניותיה, הדבר לא צלח עד כה. עוד היא טענה, כי הוועדה המקומית לא היתה רשאית לפצל את ההיתר לשימוש חורג לשתי תקופות ולגבות היטל השבחה עבור התקופה שהנכס שימש לייעוד מסחרי ללא ההיתר לשימוש חורג (החל ממועד סיום ההיתר הקודם ועד להוצאת ההיתר הנוכחי).
הוועדה המקומית רמלה שיוצגה על ידי עו"ד רותם ארביב קופלניקוב ממשרד שרקון, בן־עמי, אשר ושות', טענה כי יש לדחות את הערר על הסף, היות שמדובר בהסכם פשרה שאינו חוקי ולכן אין זה בסמכותה של ועדת הערר להכריע לגביו, כיוון שמדובר ב"מערכת הסכמית שהינה חיצונית לחוק התכנון והבנייה". לגבי פיצול ההיתר לשימוש חורג לשתי תקופות כדי לקבל את מלוא ההשבחה, אמרו בוועדה כי גביית ההשבחה כדין היא אינטרס תכנוני וציבורי. אף שרבוע כחול שילמה סכום מופחת במסגרת הסכם הפשרה, דחתה יו"ר ועדת הערר את טענתה של רבוע כחול, כיוון שאין בסמכות הוועדה לקבוע לגבי חוקיות ותוקף הסכם הפשרה.
"העוררת טוענת כי העובדה ששולמה ההשבחה בגין תוכנית בניין נקודתית עתידית חדשה, מונעת מהוועדה המקומית לדרוש ממנה השבחה בגין היתר לשימוש חורג נוכחי. עמדתנו לעניין זה שונה. תוכנית בניין עיר והיתר לשימוש חורג הם שני כלים תכנוניים להשגת מטרה של שינוי ייעוד, ואולם כל אחד מהכלים התכנונים הוא בעל מאפיינים שונים. תוכנית בניין עיר מהווה פתרון קבוע לשינוי הייעוד, ולעומתה היתר לשימוש חורג הוא כלי תכנוני זמני לתקופה קצובה שיש לחדשו בתום התקופה... מבלי לקבוע כל קביעה ביחס להסכם, אנו מוצאים כי הדרישה לחיוב בהיטל השבחה, בגין הבקשה להיתר לשימוש חורג, היא דרישה חוקית וראויה ואין מקום לבטלה, ועל כן אנו דוחים את הערר".
